Wednesday, June 27, 2012

Stuffed peppers & Sewing supplies - פלפלים ממולאים ורשימת קניות לתופרת המתחילה


הפלפלים:





המתכון שייך במקור לפ., אימא של בעלי, שהיא בשלנית מן השורה הראשונה. אני הפכתי אותו לשלי בכמה שינוים קלים, וכיוון שאני מאמינה בחופש קולינרי, אני בטוחה שאפשר לשחק איתו עוד הרבה. גם פירה הכינה אותו בהשראת הפלפלים הבולגרים שיעקוב, אבא של בעלי, אכל בנסיעתו.
אני חולה על פלפלים קלויים באופן כללי. כשיש לי כוח אני שמה אותם בתנור, מוציאה אחרי שעה, מקלפת, חותכת, מוסיפה קצת מלח ושמן זית. אם מניחים עליהם בולגרית או פטה, הם בכלל נמסים בפה.
פעם עשיתי אותו הדבר עם בשר ואורז, ויצא מעולה. כלומר לא בישלתי אותם בסיר גדול כמקובל, אלא זיווגתי בין המתכון של פלפלים קלויים לאורז ועוף שכבר היו לי.
אך הפעם מדובר במאכל צמחוני פר אקסלנס:
לוקחים בן זוג אחד וחתיכת דלעת. מבקשים ממנו לגרד אותה בזמנו הפנוי. למי שאין בן/בת זוג ועדיין רעבים, אין מה לעשות, צריך בנתיים לגרד לבד.. אבל לא להרבה זמן! חכו שהריח של הפלפלים יתפזר במסדרון, זה ימשוך הרבה מתעניינים:)
מערבבים אותה עם פטה/בולגרית/ (אני עשיתי חצי חצי עם רוקפור) וביצה טרופה בתפקיד הדבק
מכניסים את התערובת לתוך חצאי פלפלים (אני חושבת שעדיף אדומים, אך פירה, ששמעה שפרסמתי את המתכון, מתעקשת שיהיו ירוקים. לדעתה זה נכון יותר מבחינה צבעונית (ירוק והכתום של הדלעת..))
מלח, קצת שמן זית על נייר אפייה, ולתנור
45 דקות בחום בינוני+ (לנו יש רק מספרים על התנור- אז אני שמה על 7-8)
להוציא ולאכול. הדלעת נאפית בגלל שהיא מגורדת דק, הכול מתערבב שם עם הגבינה, הפלפלים למטה אפוים, רכים ומתוקים.. תענוג.
בתאבון!

וכעת לחלק השני, שאני מקווה שיהיה מעורר תיאבון לפחות כמו הראשון.


הרשימה של התופרת המתחילה:


1. מספריים לנייר ומספריים לבד. עם הנייר גוזרים רק את הגזרה, עם הבד רק את הבד:)
אופציונאלי אך מאוד נחמד-
א. מספרי זיגזג- הם מונעים פרימה של חלק מהבדים, אז למי שאין אוברלוק, או לא רוצה לעשות תפר זיגזג על הקצוות, זו אופציה קלה וזולה יחסית.
ב. גלגלות חיתוך (לי יש בשני גדלים 45 ו28) שהופכים את כל עבודת הגזירה להרבה יותר מהירה ונעימה. 
אני הסתדרתי מצוין רק עם שני זוגות מספריים במשך הרבה זמן ורק לאחרונה החלטתי לפנק את עצמי. מכיוון שהגלגלות מצריכות קניה של לוח חיתוך מתרפא (כמו בתמונה) זו הוצאה לא קטנה, אז עדיף לחכות קצת.
לוח חיתוך - ארטא נחת בנימין 83, מספריים וסכיני גלגלת - יוחנן סידקית, כפר גלעדי 17, ת"א.






2. סיכות למיניהן
אספתי כאן עבורנו את כל הסיכות שיש לי. התחלתי משמאל לימין. בהתחלה שלא הבנתי את ההבדל קניתי את הסיכות הפשוטות, עם ראשים מטאלים קטנים- אתן רואות שהן באות בקופסה עם כרית פרלון קטנה.
אח"כ קיבלתי ערכה שהרכיבה לי חברה, שכללה בין היתר קופסה קטנה עם מגנט וסיכות עם ראש פלסטיק. אלה סיכות טובות למדי, אך הן לא מחזיקות הרבה זמן והפלסטיק נמס מתחת המגהץ. היום אני משתמשת בהן לנייר.
הסיכות הכי טובות שמצאתי בנתיים בארץ (שמעתי שיש עוד יותר טובות בחו"ל:)) מיוצגות כאן בשתי הקופסאות מצד ימין. אלו סיכות גרמניות, עם ראשים מזכוכית. הקטנות משמשות אותי לרוב, ובגדולות משתמשים לבדים עבים יותר.
הן כמעט ולא משאירות סימנים על הבד, ואפשר לגהץ אותן חופשי.






אתן רואות כאן גם כרית סיכות שהכנתי מבד קטיפה שסבתא שלי, מירים (או מניה, כמו שנהוג אצלנו) רקמה. היא היתה אישה מוכשרת וחכמה מאוד, ואני זוכרת אותה בעוצמה רבה כי גרנו כולנו יחד, והיא היתה מטפלת בי באהבה גדולה. כל יום בשמונה בערב היתה לנו תוכנית ילדים שנקראה "לילה טוב קטנטנים", היו שם כמה בובות יד מדברות ואח"כ הראו חצי שעה של סרט מצויר. "נו פוגודי" למי שמכיר וחבריו. אז בזיכרון שלי אני יושבת על המיטה, בחדר שינה שלה ושל סבא, בוהה בטלויזיה והיא מאכילה אותי דייסת קוואקר. ואני שלווה.



הכרית בשבילי היא מין פיסה ממנה, מהידיים שלה, מהזמן והאנרגיה שלה, שעוזרת לי להרגיש אותה קצת יחד איתי. כשאני רואה את עבודת הרקמה הנהדרת שלה, אני גם מזכירה לעצמי מה זה סבלנות ואורח רוח אמיתיים, תבלינים כה חשובים במלאכת יד.

בצד ימין אפשר לראות את הכרית הקטנה ליד שאפשר גם למצוא ביוחנן. זה די נוח עד שמתחילים במדידות, אז אני תמיד נתקעת עם הסיכות איפשהו. אפשר גם להכין אותה לבד- בעזרת חתיכת בד, קרטון, פרלון וגומיה.



3. נייר שעווה להעתקה וגלגלת עם שיניים כהות
נייר שעווה.. כמה חיפשתי אותך:) בהתחלה גיליתי רק את הצהוב, הוא לא נראה על כל הבדים. כמעט והזמנתי אותך מארה"ב ואז גיליתי במרכז התפירה, נחלת בנימין פינת אחד העם, כמה בנאלי, ערכות של בורדה. בכל ערכה שני דפים גדולים- אדום כחול או לבן צהוב. לי יש את שתיהן, כל בד ונייר ההעתקה שלו:)
גלגלת אפשר למצוא כמעט בכל מקום, רק לשים לב שקונים את זו עם השיניים הקהות ולא החדות (שנועדה לתדמיתנות, שלב ב בתוכנית ). מה עושים עם שניהם? מניחים בין הגזרה לבד ומעתיקים את כל הסימונים. אני מקווה לעשות הדרכה מפורטת בקרוב.




4. גירים ועפרונות לסימון על בד

גם הם שייכים לאותה קטגוריה של העברה של המידע מהגזרה על בד. לפעמים סתם רוצים לרשום משהו קטן, או לחזק את הקו מהגלגלת. אני יודעת שיש גם טוש נעלם שחלק מהתופרות משתמשות בו, אך אני חוויתי טראומה קטנה עימו, ממש לפני החתונה שלי וקצת חשדנית לגבי הסגולות שלו.





5. הכלי שמשתמשים בו הכי הרבה במטבח התפירה- הפורם

מה אני אגיד לכן, תקנו ישר כמה. ככל שאני תופרת יותר, אני לומדת להיות יותר זהירה וסבלנית ועדיין אני משתמשת בו המון.
בכלל בתפירה יש משהו מחנך, שנוגד קצת את אופן ההתנהלות המודרני. היא דורשת הרבה סלנות ולומדים להנות מן התהליך, מן המלאכה, מן עדינות. תפירת קוטור, או "אופנה עלית"- אומרת שתופרים לאט, ביד, בזהירות, עם הרבה מדידות ביניים, ובסוף מקבלים בגד שכאילו יצא מבית דיור. זה כל כך כיף, כל כך ממלא ומספק, ששום קיצורי דרך לא ישתוו להרגשה הזו. ובכל זאת, כדאי לרכוש פורם, כי תמיד נחמד שיש דרך לתקן.



6. סרגלים

כאן אספתי את כל הסרגלים שלי, אבל למען האמת אפשר להתחיל מסרגל ישר פשוט. ככל שהתקדמתי חיפשתי כלים שיקלו עלי, ואני משתמשת היום בכולם, אך יותר לצורך תדמיתנות מאשר תפירה. הפעמים היחידות שצריך להתשמש בסרגל בתפירה מגזרה מוכנה היא כשעושים שינוים - מקטינים או מגדילים אותה, לפעמים צריך לאחד את הקוים  ולפעמים הקוים האלה לא ישרים אלא מעוקלים.
אם קונים, עדיף בארטא, נחלת בנימין, יש להם מבחר ומחירים יחסית שפוים (+15% הנחה לסטודנטים). מקור נוסף אפשר למצוא כאן. הכי טוב להתחיל מסרגל ישר- ארוך יחסית, ושקוף, וסרגל עקומה צרפתית (השני מימין). עם הסרגל המעוקל השני מציירים חצאיות ומכנסיים.





7. מגהץ אדים וכרית חייטיםבאנגלית tailor's ham- החזיר של החייט, בגלל הצורה הפסטרמית.
חשוב נורא לגהץ- או יותר נכון ללחוץ באמצעות מגהץ אדים על התפר ישר אחרי שתופרים, כדי שהבגד יראה מקצועי. את התפרים המעוקלים אנחנו מגהצים פתוחים על משטח שמדמה את הצורה העגולה שלהם. מכאן הדימוי :)
אני הכנתי את שלי לבד (מצד ימין לבד) אך לפני שעשיתי זאת השתמשתי במגבת מגולגלת (משמאל), גם אפשרי.




8. בובת דיגום

בובת דיגום זה שלב מתקדם יחסית, אך אני ממליצה לכל אחת. זו שרואים כאן, בדירה הישנה שלי ביפו, קנה לי בן זוגי היקר, מאחת מהחנויות ברחוב שלמה. היא עולה בסביבות 300 ש"ח, עשויה קלקר ובאה במידה קבועה של 38. מה שבדרך כלל נהוג לעשות- זה לפטם אותה עד למידה הנכונה ואז לכסות בבד סריג. לשם התחלה אפשר גם להכין בובה מא' עד ת', ראו הדרכה כאן. ולמי שרוצה להשקיע יש גם בובות דיגום מתכוונות. מעבר לפונקציונאליות שלהן, הן הופכות את החדר לסטודיו ועושות חשק ליצור.




9. גזרה

יש כל מיני גזרות.. רובן מתחלקות ל3 קטגוריות: מעטפה (וינטאז' ועכשיות), מגזינים (בורדה, בורדה סטייל ודיאנה מודן (הגרמנים) בוטיק האיטלקי, פטרונס הספרדי ואחרים), וגזרות PDF להורדה. אני מקווה לתאר איך עובדים עם כל אחת מהן במהלך השנה, תוך כדי פרויקטים. זה צילום של בורדה מ2011, המתורגמת לרוסית, אך ניתן למצוא בארץ גם באנגלית (סטימצקי, צומת ספרים) פעם היתה אפילו מהדורה בעברית, אך היא נסגרה ב91, ככל הנראה התקופה שבה גססה התפירה הביתית בארץ.
מה באמת היה לתפור בשנות ה90? המיין סטרים היה מכוער.. ואני עצמי היתי בקטע גרנג'י, שלא הצריך תפירה, רק קריעה. 



בשנה שעברה החלו להוציא בארץ גם את גזרה עולמית, שאולי תמצא חן בעיני מישהי. לדעתי היא קצת מסובכת למתחילים, אבל בעברית ועל כן- אני מפרגנת מכל הלב.


10. בדים, חוטים, רוכסנים, כפתורים ומחטים






בד מוסלין (muslin fabric) זהו בד כותנה גולמי, או בד זול שדומה במאפיניו לבד שממנו נתפור את השמלה. כדאי תמיד להכין דגם ניסיוני (muslin או toil), ואני לעתים מעדיפה לעשות את זה מבד אופנה רגיל, ולא גולמי, כדי שאוכל ללבוש את מה שהשקעתי בו עבודה, ואז נגיד לשפר את הביצועים בפעם השניה שאני תופרת את משהו מהגזרה הזו. זה גם חוסך זמן ועבודה, וגם ירוק יותר לדעתי. כשמדובר בבגד מבדים יקרים, שלא סביר שתרצו להכין פעמיים, כדאי תמיד להכין דגם ניסיוני (מוסלין), זה עוזר לתרגל את כל הפעולות, התפרים המסובכים, והכי חשוב- לבדוק את ההתאמה של הבגד- the fit.

את הבד העיקרי- the fashion fabric, רצוי לבחור לפי ההמלצות של הגזרה. קיימים מאות סוגים של בדים, ולצערי הסוחרים שלנו בנחלת בנימין לא מבינים את מקצועם לעומק ממש, וגם אם כן לרוב לא יכירו את השמות האנגליים. לפעמים ימכרו לכם דברים לא איכותיים בהתחלה, ו"ידחפו לכם" בשיטות הים תיכוניות שלנו. רצוי להצטייד בחברה ובגישה מקצוענית כמה שיותר ולחפש את האנשים הכי הוגנים, שאתם מרגישים שמבינים הכי טוב את המקצוע שלהם. כל כולי תקווה שגל התפירה בארץ יביא לפתיחה של חברות קטנות ונעימות יותר, שאולי אפילו ימכרו בדים במשלוח, כמו שנהוג בחו"ל.


אני בכלל מקווה שבארץ אנשים יכנסו יותר לכל העניין הזה של היוזמה הפרטית ויבינו את הפוטנציאל האדיר שגלום ברשת. אולי גם שיפסיקו כולם לנהור לאוניברסיטה בשביל לעשות תואר במשפטים, פסיכולוגיה, קולנוע או תקשורת. כמה פסיכולוגים, במאים ועורכי דין יכולה מדינה אחת לספוג? (אני בעד השכלה כמובן, אך לא הפרגמטית, אלא להרחבת הדעת) הרשת מלאה בפרויקטים מעוררי השראה, אנשים שהתחילו עסקים קטנים מהבית, מצאו צורך, ענו עליו, היו מקוריים והחיים החזירו להם בהצלחה. זה נכון שאנחנו מתפתחים, ולא כל כך מפרגנים אחד לשני, אבל נראה לי שאפשר לשנות את זה. תגידו לי מה אתם חושבים.



כפתורי וינטאג'- אטסי
אחרי שמחליטים על איזה בד הולכים, מתאימים חוטים, כפתורים, גומיות,  פליזליןבדי בטנה (כותנה, בטיסט או ויסקוזה הם המועדפים עלי) וכו. כמובן צריך גם מחטים- לתפירה ביד, ולמכונה (דקים, עבים, ולבדי סטרצ'). את כל אפשר לקנות במקום אחד, ואני אוהבת את יוחנן. יש שם אישה נחמדה מאוד בשם אדית, שמעבר לאופי הארופאי שלה, היא ממש מבינה עניין.

11. סרט מדידה. איתו אנחנו מודדות את ההיקפים המושלמים שלנו:)

פה יש לי רק הערה אחת- שימו לב שאתן קונות אחד עם סנטימטרים בצד אחד ואינצ'ים בצד השני זה ממש קל לתרגם ככה.



טוב :)

כתבתי פוסט מקיף, ואני מקווה שהוא יעזור למי שבתחילת דרכה. חלק מהכלים כאן שייכים יותר למתקדמים, ככה שלא חייבים לקנות הכול ומיד, אלא להנות מהתהליך, וממחסור. אולי ככה לומדים להעריך..?

אני מרגישה שאני לומדת המון מבלוגים אחרים, אך בשביל לעשות את הדברים בדרכי בארץ, היתי צריכה ללמוד הרבה לבד. לתרגם, לחפש את החומרים הטובים, את בעלי המקצוע האדיבים והמקצוענים.. הרבה עבודת רגליים וניסוי וטעיה.


יש לכם עוד אנשי מקצוע/חנויות/ אתרים להמליץ?

מה הניסיון שלכן עם נחלת בנימין? מישהי הלכה לאיבוד? הוציאה את מיטב הונה? קנתה בד שנהרס לה אחרי התפירה?
או להפך-  אולי מכירה פינה קסומה?
אנא- שתפו והגיבו!

נ.ב. למי שרוצה לראות את כל הרשימה הזו מסודרת ומתורגמת, כנסו ללינק הלוח "המגירה שלי" בפינטרסט- http://pinterest.com/milenabella/my-sewing-drawer/.


יום מקסים  ובתיאבון!:)



4 comments:

  1. האמת שאני ממש מסכימה איתך! לגמרי קשה למצוא בארץ חנויות עם אנשים מבינים שיודעים להגיד לך בדיוק איזה סוג בד הם מוכרים לך וגם יסבירו לך אפילו קצת על התפירה של הבד
    אני אגיד לך את האמת - אני התייאשתי מנחלת בנימין, כבר כמה פעמים הלכתי לשם והרגשתי שאני לא מוצאת את עצמי
    המקום החדש שבו אני נהנת לקנות הוא בירושלים (אני גרה בדרום ככה שבשבילי כל פעם שאני רוצה לקנות בדים אני גםככה צריכה לנסוע) פשוט על רחוב יפו יש המון חנויות והיחס של המוכרים הרבה יותר נעים זה פחות ממוסחר (אני מתארת לעצמי שעיקר האוכלוסיה שהולכת לקנות שם בגדים הם אנשים שתופרים לעצמם ולא מעצבות וכאלה)

    עוד מקומות שאת ממליצ עליהם? אשמח לשמוע על עוד טיפים!

    ReplyDelete
    Replies
    1. שלום קסם וברוכה הבאה לבלוג! מעניין מה שאת אומרת על ירושליים, גרתי שם כמה שנים ואני לא זוכרת חנויות בדים בדרך יפו.. זה משהו חדש? אולי בשל עניין שמתעורר..? מאוד מרגש. לגבי נחלת בנימין, מצאתי לי כמה מוכרים שבאופן יחסי נעים לי לעבוד איתם ואשמח להמליץ לך אם תגידי לי מה את תופרת בד"כ. את עובדת עם כותנה? ג'רסי?
      ..?

      Delete
    2. את כותבת מקסים ומאוד מפורט.
      דווקא כשהייתי בתיכון תפרתי הרבה - בעזרת חברה שהיא ואמא שלה היו תופרות עם גזרות מבורדה.
      כשגדלתי תפרתי וסרגתי קצת לילדה שלי, ועכשיו אני תופרת רק לבובות, וגם זה בקושי.
      האמת, אין לי סבלנות, ואני מעריצה אותך על כך שלך יש.
      אני אמשיך לקרוא כאן, אולי מתישהו יבוא לי החשק...

      Delete
    3. וואו עכשיו שאני פתאום קולטת שכבר הגבתי לך פעם לבלוג, פשוט לא קישרתי כי לא היו שתמונות שלך אז בבלוג! קטע מדהים
      אני תופרת עם הכל - חייבת להודות שפחות עם ג'רסי מפאת העובדה שאניבדכ פחות נשמכת לבדים האלה, אבל כשאני רואה עבודות של אנשים אחרים עם ג'רסי אני ממש מקנאה!
      יש על רחוב יפו המווןןן חנויות, יש לי שם מישהו קבוע שאני קונה ממנו כי הוא הוגן ויודע קצת על הבדים שהוא בוחר אבל כרגיל המחבר מצומצם ולצערי מופנה בעיקר לציבור החרדי.

      Delete

תודה לכל המגיבים :) I love reading your comments!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...