Tuesday, July 10, 2012

My Russian Blues or - Ulyana Sergeenko - הבלוז הרוסי שלי או



sourse
אם אוליאנה סרגיינקו לא היתה קיימת מישהו היה צריך להמציא אותה. אתם מכירים את זה שהנשמה שלכם שרה איזה שיר שאתם חושבים שרק אתם שומעים ופתאום מישהו שם בחוץ כאילו שומע ומתחיל לשיר אותו גם? (אני מודה שזה נשמע מוזר..:))  בכל מקרה - ככה זה עם אוליאנה סרגיינקו בשבילי, רק שבמקרה של אוליאנה זה לא שיר זו אופרה. או "בלט האופנה" איך שהיתי רוצה לקרוא לתצוגת האופנה שלה משנה שעברה.

If Ulyana Sergeenko did not exist, somebody would have to invent her. Do you know that feeling that your soul is singing an inner song that you think only you can hear? And then suddenly somebody out there "hears" it and starts to sing too? (Yes, I do admit it sounds a bit weird..:)) Well it's like that for me with Ulyana, only in her case it's not a song, it's an Opera, or a Ballet of Fashion, how I'd like to call her last year's fashion show. 


קשה להאמין, אבל למי שעדיין לא מכיר, מדובר בפריצה הגדולה של השנה האחרונה בעולם האופנה הגבוהה, השייך לאישה שעד לפני שנתיים היתה בעיקר צלמת ומוזה בעצמה.

It's hard to believe, but if you have not heard the name yet, we are talking about the biggest breakthrough of the year in the world of Haute Couture,  that belongs to a woman that up until recently was a fashion photographer and more of a Muse her self.


היא רוסיה, יפהיפיה, ואשת בוהמה וחברה מוסקבאית, שמעצבת ולובשת את הדגמים שלה. אפשר להגיד שהיא המשווקת הטובה ביותר של הקולקציה שלה. אין אף דוגמנית שמעוררת השראה ורצון לקנות את כל הבגדים של אוליאנה יותר ממנה. 

She is Russian, gorgeous and a known social figure of the Moscow Bohemia, that designs and wears her own models. I would say she is her own best seller and presenter, cause no one looks more beautiful and inspiring in her outfits than Ulyana.  



אוליאנה נולדה ב1981, באוסט'- קמינוגורסק במזרח רוסיה . ב2008 היא התחתנה עם דניאל חצ'טורוב, "נסיך" או ביליארדר רוסי, כמקובל באגדות של ימינו. אך בניגוד להרבה נשות עשירים אחרות, במהרה כבשה לעצמה שם עצמאי כאשת חברה בעלת סגנון ונוכחות מיוחדים.

.Ulyana was born in Ust'-Kamenogorsk in 1981, in the eastern part or Russia. In 2008 she married Daniel Khachaturov, a Russian "prince" or a bilioner, like in our modern fairytails. But unlike many other rich wives of, Uliana soon won a respected place of her own as a lady of great taste and style



בביקוריה בשבועות האופנה בלונדון, מילאנו ופריז, היא כבשה את ליבם של בלוגרי האופנה המערביים שהעריכו את טעמה וסגנונה הנוסטלגי והרומנטי. חצאיות השופעות המדגישות את המותניים בסגנון הניו לוק, הצמות בשיערה, פריטי הוינטאז', המטפחות ואביזרים מיוחדים נוספים הדליקו שוב את העניין באופנה הרוסית וזיכו את אוליאנה בכינוי The Russian It Girl .


While visiting the Fashion week in London, Milan and Paris, she won the hearts of the western fashion bloggers that have appreciated the good taste and her nostalgic - romantic style. The full skirts emphasizing the waist, the braided old fashioned hair, the vintage items and unusual accessories like the scarrves she loves, awoke a renewed interest in Russian fashion and Ulyana was named The Russian It-Girl.


sourse



בשנת 2011, אוליאנה פתחה מותג אופנה משלה, הנושא את שמה. באוקטובר 2011 נפתחה חנות הקונספט הראשונה במוסקבה ולפני כשבוע בפריז אוליאנה ערכה את תצוגת הקוטור הראשונה שלה שנחלה הצלחה גדולה ועוררה עניין בעולם האופנה.


In 2011 Sergeenko opened her own brand of clothing named Ulyana Sergeenko. In October 27, 2011 a first concept store in Moscow started caring the brand "Ulyana Sergeenko". A week ago Ulyana has presented her first Couture show in Paris, that was a big success and awoke a great world wide interest.




 these were inspired by our soviet school bags I bet, I miss them too:)

אני מקווה שבזכות העניין באוליאנה אולי יחזרו לאופנה שיער אסוף, צמות, שמלות ארוכות, מטפחות וסגנון אלגנטי באופן כללי. אני אוהבת קצת דוסיות באופנה, את המשחק בין המכוסה לגלוי, את הפשטות האלגנטית של הדגמים שלה והעובדה שמי שלובשת אותם מרגישה כמו גיבורה ברומן רוסי. מעבר לנשיות המקסימה, יש בזה משהו רומנטי, נוסטלגי ואף דרמטי במובן הספרותי של המילה. מה שבטוח מדובר בבגד של הגיבורה הראשית ברומן.


I hope that the interest in Ulyana will bring back to fashion the pinned up hair, the braids, long dresses, scarves and elegance in general.I love the covered body element, the game between the shown and the hidden, the elegant simplicity of the models, and the fact that whoever is wearing them feels as if she is a character in a Russian novel. Beside the charming femininity, there is something romantic, something nostalgic, and even dramatic in these silhouettes. You can be sure these outfits belong to the main Heroine of that novel, one to remember.


sourse
ויחד עם ההערכה שלי לדברים שהיא עושה, אני שונאת טרנדים. התרגום שעשוים לעשות לזה קסטרו או רחוב אלנבי יהפוך את כל היופי הזה למשהו נדוש וזול. הבדים הזולים, התפירה החובבנית, וההמונים שפוקדמים את החנויות מאוד הורסים את התיאבון. מה גם שההמון לא לומד את העיקר, וזו העדינות, הטעם הטוב, הפרטים הקטנים.

גם בהערצת האישיות של אוליאנה יש משהו מסרס בעיני. באיזשהו שלב זה מתחיל להרגיש ריקני יותר מאשר ממלא או נותן השראה. ועל מנת להתגבר על הריקנות, צריך לצאת ממה ראית וליצור משהו משלך. זו הסיבה שאני מעדיפה לראות את התצוגות של אוליאנה, מאשר לבהות בתמונות שלה על גבי המסך, מכיוון ששם אפשר להרגיש ממש התעלות. אני אוהבת את ההשראה שלי מגיעה מבפנים.

But with all my appreciation to the things she makes, I hate trends. The mass's translation to what it is that makes Ulyana so popular, will probably destroy all the authentic meaning of her style. The cheep fabrics, the quick sewing and the crowds that fill up the department stores will kill any appetite. The most subtle and essential will be lost in the translation, and that's the gentle elegance, the balance and the details.

I also think that there also something anti- creative in obsessing so much over Ulyana's image. At some point it causes more emptiness than inspiration and to feel alive again, one has to get out of the admiring state of mind and make something on his own. For this reason I enjoy watching the fashion shows more than looking at numerous images. I like my inspiration coming from within.





אני חייבת להודות שהפוסט הזה לקח לי הרבה אנרגיה נפשית. משהו בשלמות של אוליאנה, הוציא ממני את הצדדים האובססיביים והפרפקציוניסטים ביותר שלי. אני חושבת שעכשיו הוא מוכן. אפשר להפסיק לתקן:) אני ממש מקווה שנהניתם ממנו, וקיבלתם בדיוק את הכמות ההשראה הנכונה. כרגיל אשמח מאוד לשמוע מה אתם חושבים.


I must admit that this post took a lot of my mental energy. Something about the perfection of this woman has awoken some of my most perfectionist and obsessive qualities. Well, I think now the post is finally good enough. I can stop fixing:) I really hope you enjoyed it, and got just the right amount of inspiration as needed. As usual, I'd love to hear your thoughts.

more images on my Pinterest



4 comments:

  1. כתבתי עליה פוסט לפני כמה חדשים :)
    מה שמעניין בה הוא גם ההבנה שעולם האופנה הוא באינטרנט. עמוד הפייסבוק שלה מתוחזק ברמה יומיומית וכל תמונת פפראצי שלה בכל אירוע שהיא רק נמצאת בו עולה לאתר...

    ReplyDelete
  2. אני יודעת שכתבת, הגבתי לך :)
    http://skeletons-out-of-closet.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_03.html
    אני לא יודעת אם אני כותבת פה על אוליאנה או עלי.. אבל כן, אני מקבלת את העדכונים האלה בפייסבוק. בגלל זה השיר של נינה בסוף הפוסט, אני חושבת שהיא מנסה לכשף אותנו :)

    ReplyDelete
  3. I also find this woman uncomfortably perfect. She is stunningly beautiful and her unique style makes her that much more interesting.

    ReplyDelete
    Replies
    1. Hi Nettie, nice meeting you! (virtually speaking:))
      It's an interesting story about Ulyana. She was known for her style before she became a designer, a style some people found too eccentric (that's called a trend initiator I think, as apposed to a trend scouter, or trend follower), so when she had her first runway shoe in Russia (the one at the beginning of the post) there was all sorts of tension in the air. All those designers she used to buy from came to see her work, I mean she was an outsider, and you know how competitive the fashion industry is. So she was very nervous. (I watched a video about - http://www.youtube.com/watch?v=cV9YfA_K0O0&feature=related, it's in Russian..:)) So now, knowing how successful she became, and how quickly she became world known, I am sure they are even more envious. After watching it I actually felt a lot of compassion towards her, it's hard doing what she did. Being a woman and taking that place as a creator, and not just as a muse is a significant thing.

      Delete

תודה לכל המגיבים :) I love reading your comments!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...