Saturday, October 20, 2012

Canada as a Heaven of Sewing Supplies - הפשיטה הישראלית על הסדקיות הקנדיות

נדמה לי שהבטחתי לספר לכם על הקניות שעשיתי בקנדה, או אם נקרא לילד בשמו- הפשיטה שערכתי על חנויות הסדקית המקומיות.. :) כבר כתבתי כאן שחנויות הבגדים לא עשו לי חשק, והוינטאג' שאני מצאתי לפחות היה יקר ולא מספיק מעניין.., אז החלטתי להשקיע את הדולרים הקנדיים שלי במוצרים שישרתו אותי לאורך זמן וקשה למצוא אותם בארץ. כל מי שפתחה אי פעם ספר תפירה אמריקאי או ארופאי ראתה שכולם מתחילים מרשימת קניות הכרחית יותר ופחות והיא בדרך כלל מלאה במוצרים שלא רואים במחוזותינו. אחרי שעייפתי להסביר ולתרגם לבעלי סדקיות ישראליים מה אני מחפשת, הכניסה לחנויות תפירה בקנדה היתה בשבילי תענוג צרוף. מצאתי שם את כל מה שחיפשתי ויותר, וכששמעתי שהם עשוים הנחות סטודנטים, חשבתי לעצמי- "מי יודע מתי אהיה ביבשת הזו שוב..?", והחלטתי להשתחרר. (זהירות פוסט ארוך לפניך :))

אז קודם כל איפה..? אני לא עשיתי מחקר על כל קנדה, אבל אם אתם נמצאים בטורונטו- Spadina & Queen street זו הצומת שלכם (ותודה לחברה מ-burdastyle שכיוונה אותי!). מערבה מספאדינה על קווין נמצא  הFashion District המקומי ותמצאו שם גם סדקיות רציניות וגם חנויות בדים מעולות. אני החלטתי להשקיע במוצרי תפירה כי ידעתי שאבקר בפאריז בקרוב ורציתי להשאיר את קניות הבדים לשם. ובכל זאת מצאתי לי חתיכה של wool crepe (אדום) מעולה (ממנה עשיתי את שמלה לחתונה בפאריז), במחיר מציאה של 20 דולר לשני מטר. מחירי הצמר הם גבוהים בכל העולם, ולרוב יתחילו מ15$ למטר. בארץ בחנות רצינית (יחסית, כי הכול יחסי אצלנו) אנחנו מדברים על 75 ש"ח למטר. עכשיו למי שחושבת שזה יקר, אני מציעה בפעם הבאה בזארה להסתכל על התווית של השמלה ב599 ש"ח ולראות ממה היא עשויה. אולי תופתעו לגלות אך אנחנו לובשות על עצמנו נפט ומשלמות על זה כאילו היה משי. 

ההבדל המשמעותי ביותר שמצאתי בין חנויות הבדים בארץ ובקנדה הוא שבקנדה, כמו בארה"ב, יש חוק שמחייב לכתוב את התרכובת המדויקת של הבד על הגליל (ברמה של אחוזי צמר לעומת פוליאסטר). בארץ- בחנויות "הרציניות" - אמרו לי א. "מי שיגיד לך שהוא מוכר 100% צמר משקר" ב. "אם תצטרכי אחוזים מדויקים אני אוכל לבדוק לך" - איך בודקים אצלנו בנחלת בנימין? בשריפה. מה שמריח כמו עוף הוא בד"כ צמר. עכשיו תגידו לי אם אפשר לקבוע אחוזי צמר לפי הריח. 

אוקיי- אז מה קניתי..?  נתחיל מזה שאני עולה כיתה בתפירה שלי בזמן האחרון. והמשימה שאי עומדת מולה בזמן הקרוב היא חייטות- כלומר צווארונים, שרוולים, ז'קטים ומעילים..:) וחייטות משום היותה צורה של אומנות, ההופכת בד רך למשהו בעל צורה, העומד בפני עצמו, מצריכה מספר כלים מיוחדים. כלים אלו גורמים לגיהוץ יותר נוח ו"מכשפים" את הצמר כדי שיקבל את הצורה המיוחלת.

ציוד גיהוץ וחייטות
הכלים בתמונה (לפי כיוון השעון) -  כרית חייטים מאורכת (seam-roll or sleeve-roll) שמכנסים מתחת לתפרים על מנת למנוע מהמגהץ להשאיר טביעות של הקצוות על הצד החיצוני של הבגד). כפי שמרמז השם השני שלה, היא גם מקלה על גיהוץ שרוולים. הדבר המחודד מעץ נקרא באנגלית- (point presser & pounding block), והוא משמש לתמיכה בצווארון על מנת לגהץ את תפריו באופן מדויק יותר. באמצעות החלק העבה לוחצים על התפרים בעודם חמים על מנת לעזור לקבע את הצורה (החלק הזה נקרא גם clapper או spanker, כינוי חביב במיוחד, לא? אני אוהבת כלים רב שימושיים); כרית חייטים (tailor's ham) שמשמת לגיהוץ מתפרים ותפרים מעוגלים כמו תפר נסיכה על החזה, או תפר מותניים בחצאיות; והדבר האפור- שרוולון- (sleeve board), ממש מכשיר מעולה לכל מי שעושה בדגים עם שרוולים- מעבר לגיהוץ קל יותר של השרוול עצמו, כשצריך להכניס את השרוול לתוך הבגד, השרוולון בעבודת צוות עם מגהץ אדים עוזר לתת לו את הצורה הנכונה. 

מספריים לתפירה וחייטות
מספריים מיוחדות ואיכותיות במיוחד. למרות שיש לי כבר זוג מספריים פשוט, השקעתי במספריים "אמיתיות" (הזוג האמצעי) על מנת לעבוד עם בדים יותר חלקים- כמו משי, שיפון וסאטן, שזקוקים להחזקה טובה (אחרת הם מחליקים! אצלי הם מחליקים אפילו עם גלגלת חיתוך..). המספריים העליונות נועדו לדירוג קל של הקצוות (למשל בצווארונים), והתחתונות שנקראות מספרי רקמה (embroidery scissors) נועדו לעבודות עדינות שמצרכיות שליטה רבה יותר. מה שחסר לי עכשיו הוא רק מספרי חייטים (tailor's scissors). אלו מספריים ממוצועות בגודלן, בעלות קצה מחודד ביותר, שמאפשר לעשות חריצים ולהוציא זוויות בקלות (aka clipping and notching).

סרגלים לתפירה ותדמיתנות
סרגלים מעולים (!), הגדול זה הסרגל המפורסם שתראו בכל הבלוגים. הוא שקוף וקליל ונוח ביותר לעבודה עם גזרות. שני האחרים נועדו לסימונים. על הסרגל בצד ימין אפשר לסמן גודל קבוע וזה מקל בכל מיני דברים, כמו למשל סימון מכפלת, או הוספה של 1.5 קצוות תפר (בחיי, אני מקווה שזה התרגום של seam allowance). הסרגל הקטנטן נועד לבדיקה עצמית מהירה ליד מכונת התפירה. כיוון שאני עובדת הרבה עם גזרות האמיקאיות התרגלתי כבר לאינצ'ים והם לא מפריעים לי.

 סיכות אל חלד, ראש זכוכית, כרית חול וכרית מגנטית לסיכות תפירה
זה סתם בשביל הנוחות- (הפעם בסדר נגד כיוון השעון) כרית מגנטית (מעולה לאיסוף הסיכות שנפלו על הרצפה), וכרית בצורת עגבניה שמלאה בחול-ים במחדד את הסיכות. סיכות אל חלד מיוחדות לעבודה עם רקמות (לינג'רי!), סיכות עם ראש זכוכית בגודל שלא ראיתי בארץ (גם ארוכות וגם דקות), סיכות כפולות לחיבור שני תפרים או עבודה עם משבצות וסיכות עם ראש שטוח, שלא מעוותות את הצורה של של הבד.

גירים לסימון על בד, גלגלת כפולה
גירים לסימון! שני הגירים בצד ימין הם המצאה יפנית (תזכרו את השם - clover, חברה מעולה). יש בתוכם אבקה גירית, ובראשם גלגלת עם חורים, שכשמעבירים על הבד מפזרת בקו עדיו וחזק את הגיר על הבד. גם הדבר האדום  עובד בצורה דומה (ניתן למצואו אותו בארץ במרכז למכונות תפירה בקינג ג'ורג'). את העפרונות קניתי סתם, כדי להבין סופית שלא נוח לי לעבוד איתם, הם דורשים מאמץ רב ולרוב יעילים רק בבדים עבים. את העט הנעלם שוב לא קניתי, אני עדיין בחרדות שלא יעלם..:)

והדבר הכי חשוב שחיפשתיו מזמן- גלגלת כפולה! הפטנט נפלא הזה מאפשר לסמן את הקו התפר והן את קו קצוות התפר (ברוחב ניתן לבחירה). למה זה טוב? אם מדובר בגזרות של בורדה שאינן מגיעות עם שוליים (קצוות תפר), אפשר להוסיף אותם על הבד לפני שגוזרים. אם מדובר בגזרות מרובות המידות של החברות המסחיות הגדולות, אז הרי שם להפך- אין את סימון קו התפר וגוזרים את הבד רק לפני קו השוליים. אני אוהבת את התפירה שלי יותר מדויקת ולכן תמיד מוסיפה את קו התפר (מה שבעבר הצריך הרבה סימונים, למשל באמצעות הסרגלים הקטנים מהתמונה הקודמת) ועכשיו אני פשוט מניחה את הגלגל החיצוני על הקו של השוליים, ומרחיקה את הגלגלת השניה למרחק הרצוי (בד"כ 5/8 אינצ' או 1.5 ס"מ) ומסמנת שתי ציפורים במכה. לה לה.

מחטים לתפירה ידנית, מחט כולה למכונת תפירה, שעווה לחוטי תפירה
כל מיני סוגים של מחטים איכותיות. אני עושה הרבה עבודה ידנית ולכן מחטים הם חבריי הטובים. בצד ימין אתם רואים מוצר מגניב ביותר שנקרא- beeswax, דרכו מעבירים את החוט הכפול ואז מגהצים קצת כדי שהשעוה תתפוס ואז אפשר אפילו להכניס רוכסן ידנית, מבלי לחשוב. טכניקה מתפירה עלית. המחט הכפולה למטה נועדה לתפירת מכפלת טריקו קלה במכונה הביתית, המחט יוצרת לולאות קטנות וכיוון שג'רסי או טריקו אינו נפרם, זה מספיק (משימה- להציץ על הפנים של הטי שרטים בארון).




אוקיי, פה שמתי לי כמה מוצרים שונים יחד. לפי כיוון השעון- תפסן מיוחד לחגורות. מי שמתעסק בתפירה בהשראת ווינטאז' כמוני, צריך ללמוד לעשות חגורות מבד, פרט מקסים בעיני. אבל איך הופכים את הרצועה הארוכה הזו לצד השני? באמצעות המכשיר הזה שתופס ומושך את הקצה.; הלאה- פורם יפני איכותי- מקווה שהוא יחזיק מעמד יותר זמן ממה שאני רגילה לקנות בכמה שקלים..; תכשיר מודרני ומעולה- שמדביק את שני חלקים הבד בעדינות על מנת לחסוך את שלב הסיכות, או שעשוי לעזור בחיבור של רקמה עדינה וקטנה (הדבקה ואז תפירה).; תכשיר מיוחד לניקוי מגהץ האדים, שלמרות שאני עושה הכול כדי להגן על המגהץ ועל הבדים (silk organza press cloth) הוא עדין נפגע לפעמים, במיוחד בשעות הקטנות של הלילה. והדבר האחרון (הסרט הלבן המגולגל) נועד למכפלות מהירות ועובד בצורת הדבקה דו צדדית (יש בארץ מוצר דומה, אך רציתי לנסות את שלהם).


ערכות של כפתורים ואבזמים לכיסוי עצמי בבד
כאמור כל מי שתופרת בהשראת ווינטאז' תמצא את עצמה במוקדם או במאוחר עומדת מול שאלה- כיצד אני מלפפת כפתורים או אבזמי חגורות בבד? בעיקרון את שני הדברים ניתן לבצע בסידקיות מסוימות, יש להם מכונה לכפתורים ובמקומות מסוימים  עשוים לעשות את זה גם לאבזמים (רחוב כפר גלעדי בת"א). אבל אין לי כוח לרוץ לת"א כל פעם בשביל שמלה או חולצה אחת.. וכיוון שאני לומדת ומתמקצעת בשיטות הישנות, קניתי לי מספיק כפתורים ואבזמים כפולים, לשנה.


כריות, ראש שרוול, ברזלים ומסילות לברזלים
מה שרואים כאן זה - בצד שמאלה- כריות - טבעיות! לז'קט או למעיל. הן עולות גרושים ועשויות מכותנה טבעית ולא מהחומר הסיננטטי הנוראי הזה שאנו רגילים אליו. הבא בתור (ובתמונה למטה) זהו "ראש שרוול"- sleeve head- חומר מיוחד שתופרים לשרוול כדי שהראש שלו לא יקרוס פנימה. מתחת לזה בתמונה- ברזלים לשמלות ללא שרוולים ומסילות מיוחדות עבורן (אין בארץ). באנגלית הדברים נקראים - steel boning and casing. כמו כן קניתי ומשום מה שכחתי לצלם- שקית של ראשים קטנים לקצוות הברזלים שלא ישרטו את הגוף ולא יקרעו את הבגד. על אף שאת הברזלים הספירליים ניתן למצוא בארץ, המוכרים משום מה לא מחזיקים את הראשים, וזה מגביל מאוד, כיוון שאי אפשר לשנות את אורך הברזל.




sleeve- head : צורה שמדמה את ראש השרוול.



מטר מדידה עם כפתור שמגלגל את עצמו, point turner- עוזר להפוך את פינות הצווארון בצורה ששומרת על חדות הפינה (אני עדיין רוצה למצוא אחד מבמבוק, אם מישהי ראתה, נא לגלות לי!) האביזר הכחול אמור להיות יעיל גם לסימון כפתורים, אך עדיין לא הבנתי איך.. והמחק המיוחד שמוחק את הסימון מהבדים.. מגניב או מה?



כאן קניתי כמה דברים למתקדמים, אבל אני אספר. מדובר בחומרים טבעיים שנקראים - needle punch או cotton batting, והם בר"כ משמשים לקווילטים או עשיית תיקים. אני הולכת להכין מהם כריות כתפיים וקאפים לחזיות, בעונים על הדרישות שלי ושאני לא מוצאת בחנויות. בקיצור בתפירה עלית או בחייטות משתמשים בכל מיני חומרים על מנת לרפד ולתת צורה למקומות שצריך.. אפילו למותניים (אותם אני בנתיים היתי מרפדת באמצעות אוכל:).




המוצר הזה נקרא- tracing paper, אך אל תתבללו עם נייר השעווה. מדובר בבד בעל אופי מעט נוקשה ומראה שקוף, שמשתמשים בו בדומה לנייר הפרגמנט (או האפייה) הרגיל שלנו. רציתי לנסות אותו כדי לבדוק אם זה מקל על המדידה של הגזרה על הגוף. ובנתיים גיליתי שזה קצת יותר נוח ומלפף את הגוף יותר מנייר פרגמנט, אך עדיין לא ניסיתי לתפור דרכו. נתנסה בהמשך.

את כל הדברים שראיתם כאן קניתי בכמה חנויות שונות. בשתיים ברחוב קווין, ואחת שמצאתי דוקא בצפון, בעיירה קטנה ליד אלגונקין פארק, אך גיליתי מאוחר יותר כי זו רשת והיא קיימת בכל קנדה ונקראת - fabric land. אם שתי החנויות בקוין סטריט הזכירו קצת את החנויות שלנו, קצת ישנות, קצת פשוטות (אחת מנוהלת ע"י משפחה מסרי לנקה והשניה ע"י משפחה מסין) fabric land זוהי רשת גדולה, על כל החיובי והשלילי בזה. החנות עצומה בגודלה, מכילה בדים ומוצרים וגזרות וכל מה שהמוח התופר שלכן יכול לדמיין. למרות שהמחירים עשוים להיות מעט גבוהים בהשוואה לחנויות הרגילות, כאן יש מבצעים תכופים ומי שגרה באיזור בכלל יכולה לעשות כרטיס מועדון, שמזכה אותה בהנחות קבועות ומכירות חודשיות. בצורה הזו החברות הצפון האמיריאיות שלנו קונות את הכול- מבדים ועד לכפתורים. ב-fabric land קניתי את כריות החייטים במבצע של 50%, שם גם מצאתי את הריפודים והבד השקוף. המוכרות היו נורא נחמדות וממש אנטי קפיטליסטיות.. הן אמרו לי: "את זה את לא צריכה וגם את זה לא ..אני תופרת 20 שנה ובחיים לא השתמשתי זה!" ההפך הגמור מחוויה בסופרפארם, לשם השוואה. שם גם קיבלתי את מרבית המידע על הדובים הקנדיים הרעבים. בקיצור חוויה מקסימה.
בכלל מרבית בעלי העסקים שיצא להיות איתם בקשר במסעותיי בחנויות התפירה בקנדה היו נחמדים, נוחים וממש משתדלים לעזור. החוויה שאף אחד לא דוחף לך מוצרים, על הבדים כתובה התכולה המדויקת שלהם, והמחירים קבועים וכתובים על כל המוצרים ויש הנחות סטודנטים-תשאר איתי לזמן מה.
לרעת קנדה, עלי לציין כי ממשלתם ביטלה לפני כמה שנים את החזרי המע"מ לתיירים וזה מבאס קצת כשעושים קניות גדולות (מה גם שגילינו את זה רק בשדה תעופה).

מעבר לחנויות התפירה והבדים, עשינו סיבוב בחנויות ספרים ווספרי יד שניה, שמתוכם היתי רוצה לציין במיוחד את הBMV- books, רשת ספרים גדולה הפזורה בכל טורונטו ומציעה מבחר לא רע של עודפי ספרים (אלו שירדו מן המדפים מאיזושהי סיבה) במחירי יד שניה. את החנות הזו ואחרות מצאתי דרך האתר החמוד הזה.




על הספר השמן שנקרא The Fabric Sewing Guide חלמתי מזמן, זה אחד מהספרים הרציניים והמקיפים שנכתבו על הבדים השונים, והוא נכתב קלייר שייפר (Claire Shaeffer), מומחית בעלת שם עולמי בתפירה עלית וחייטות. הספרון השני Time Saving Sewing מלמטה מסדרת זינגר (שאני כל פעם מוסיפה לי לאוסף) והוא מלא בטכניקות תפירה מודרניות החוסכות זמן. זה די ההפך הגמור מתפירה עלית, אך כשצריך לסיים שמלה ביום, זהו רפרנז חשוב מעין כמוהו. אחריו The Victorian Tailor - ספר ממש מדליק ששמעתי עליו ונורא שמחתי למצוא אותו בשליש מחיר, והוא מספר על מקצוע החייטות המאה הקודמת, בצורה פרקטית, ומלאה בסודות מקצועיים שהולכים ונעלמים מן העולם. האחרון למעלה זה מגזין threads שהיתי חייבת לראות פעם אחת בצורה לא וירטואלית. הזכרתי בעבר שאני מאוד אוהבת את המגזין הזה, למדתי משם המון ואם היה לי את כל הזמן שבעולם, היתי קוראת את כל הערכים שלהם מהתתחלה. 

ואם זה לא מספיק.. אז הנה עוד שני ספרים שלא יכולתי לעבור לידם. Marilyn in Fashion מספר על כל הבחירות האופנתיות של מרילין, ומגלה מי עמד מאחוריהם. בזמנו עדיין לא היתה משטרת אופנה ולא היה מקובל לשאול כוכבות- את מי את לובשת..? הספר הזה סוקר את כל המעצבים מאחורי בגדיה של מרילין, ומספר מה לבשה מתי, כמו שהינו יודעים אם היא בעצמה היתה כותבת בלוג אופנה. Vintage Style שכתבה אותו Sarah Kennedy (המחברת של ספר אחר אהוב מהמדף שלי-  Vintage Swimwear). למרות שהוא לא מספר שום דבר חדש למי שאוהב ומכיר את המאה ה20, אבל הוא מסודר בצורה כזו חמודה שהתאהבתי בו. 







אחד הדברים שאני ממש אוהבת בספר על מרילין, הוא התיאורים היחסית מפורטים על הבגדים, (מאיזה בד עשוים, או האם מדובר בחליפה או שמלה) שעשויים לעזור לשחזר כמה מהמראות האהובים שלה.


 מרילין בחליפת צמר שחורה של 1956 , George Nardiello

מדריך הסטייל של גרייס קלי 

מדריך היופי של אודרי הפבורן 


ואחרונים חביבים הם שני איורי האופנה מקוריים משנות ה40. אני הוכלת למסגר אותם לחדר העבודה שלי, כדי לזכור מאין באנו ולאן אנחנו הולכים.. :)

איורי אופנה של פעם.. 
מה נותר להוסיף..? פעם כשהיתי קטנה והתחלתי להחזיק קצת כסף כיס, נורא אהבתי חנויות של ציוד משרדי. אני והחברה שלי הינו נכנסות אליהן באופן קבוע בדרך חזרה מבית הספר. מאז חלפו הרבה שנים.. עטים ומחברות מרגשים אותי פחות, חנויות ספרים שהתאהבתי בהן בבגרותי עדיין, וכעת התווספו אליהן גם חנויות התפירה.. ממלכות קטנות של אושר למכירה, שמזכירות קצת את ההתרגשות שחוויתי בילדות. אני מאמינה שהעניין מדבק, כך שמי שהגיעה לסוף הפוסט- ראו - הוזהרתן:)

לסיכום, אני רוצה לשתף כאן כמה מקורות אונליינים לקניות של ציוד תפירה, למי שלא מתכננת טיול לחו"ל בקרוב. נכון מדובר בתוספת של דמי משלוח, הלא קלה לעיכול לפעמים, אך תחשבו שאתן חוסכות על כרטיס טיסה:)

ועוד- בלוחות הפינטרסט שלי


שבוע טוב ויצירתי לכולם:)
נשתמע בקרוב, אני מקווה..






7 comments:

  1. אפילו שאין לי עניין בתחום, נורא יפה לקרוא
    מתי אני יכול להזמין ממך... :-)

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה יקירי. אך אלא אם כן מדובר בשמלה תצטרך להמתין קצת..:)

      Delete
  2. איזה כיף לקרוא.
    בכלל כל הפוסטים שלכם מקנדה היו מהממים. אני הייתי פעם בונקובר אבל זה היה מזמן ובכלל אני אוהבת ארצות קרות אז היה לי כיף.
    לגבי החנויות, אני מבינה את ההתרגשות שלך מהדברים האלה כי בישראל אין הכל, אבל אני יכולה להגיד לך שאמא שלי תופרת בטח קרוב לארבעים שנה ואת רוב הדברים אין לה.
    וגם כל נבחרים האירופאים תמיד קונים כאן צוריה תפירה כי אצלנו הרבה יותר זול.
    אני מניחה שאם יש משהו שעושה את התפירה למדוייקת וקלה יותר אז צריך אותו.
    מחכה לעוד פוסטים.

    נשיקות.

    ReplyDelete
  3. הי ספי:) בוקר טוב! אני גם היתי בעד מינימליזם בהתחלה, אח"כ הכנתי דברים לבד (כמו כרית חייטים) אבל עכשיו כשיש לי ציוד טוב - עוד יותר כיף לי לתפור. האם אין זו הגדרתה של איכות החיים? :)
    בישראל הדברים זולים אם קונים בסיטונאות, החנויות שעובדות עם עסקים נמצאות במרכז העיר ואפשר להיכנס לתוכן. לנו יש בדים זולים, בבסטות בנחלת בנימין, אך רובם באיכות נמוכה. אני כן יכולה לציין, מהמחקר ההשוואתי הקטן שערכתי בין ישראל לקנדה ולצרפת, שאצלנו אפשר לקנות כותנה זולה יותר. כנראה בגלל החברה שמייבאים מהודו.
    אגב, זה המקום שצריך לנסוע אליו לקניות. בזמנו שהיתי שם עברתי ראיתי כל כך הרבה בדים יפים, אבל אז לא היתי בעניין הזה בכלל.

    ReplyDelete
  4. היי!
    הגעתי אל הבלוג שלך בטעות דרך פינטרסט (מכרה הזהב לבלוגרים) שספציפית הפנה אותי לפוסט על השמלה הירוקה שאת מנסה להעתיק. המחשבה הראשונה שלי היתה ( לפני שידעתי שזה אפילו בא מבלוג תפירה) וואי ממש בא לי להעתיק אותה! ממבט יותר מעמיק בפוסט שלך הבנתי שגם את חותרת לכיוון הזה!
    כמו שהבנת מזה שהגבתי בכלל על פוסט אחר, אני כרגע אחרי מעבר קליל על הבלוג שלך וקלטתי שהגבתי כמה פעמים על הדברים שלך בבורדהסטייל ולא היה לי מושג שאת גרה בישראל! קטע!
    בכל מקרה, את נכנסת הישר לגוגל רידר שלי! אני מבסוטה עליך!
    ואם כבר בתפירה עסקנינו- את מכירה מקומות טובים בארץ לקנות חלק מהדברים שסיפרת עליהם למעלה? קשה לי עם המחדל הקשה הזה של מוצרי תפירה יותר מתקדמים...
    תודה יקירתי!

    ReplyDelete
    Replies
    1. הי קסם, מצחיקה. יש לי כמה מקומות שאני קונה בהם באופן קבוע. אחד זה רחוב כפר גלעדי בת"א, עם חנויות סדקית סיטונאיות. שני זה מרכז התפירה בע"מ של פרדי, בנחלת בנימין פינת אחד העם והשלישי זה יוסי סדקית, ברחוב השומר (ליד נחלת בנימין). אין את רוב הדברים, אבל את יכולה למצוא חלק. לא ראיתי למשל אף פעם מוצרים לגיהוץ.. אפשר למצוא מוצרים טובים לסימון על בד, ברזלים, חלק מהסיכות וכו. אם לא מתוכננת לך חופשה, תזמיני בינטרנט (רשמתי כמה מקורות למעלה). נ.ב. ראיתי שאת מציעה שרות חדש בבלוג? זה בתשלום או בחינם בנתיים? (רעיון נחמד!)

      Delete
    2. הכוונה היא לשירות גזרות?
      אני עוד מעט "משחררת" את זה רשמית וזה באמת יהיה בתשלום, אני אפרט הכל בהמשך אני מבטיחה!
      כן אני מכירה את החנויות הללו, חייבת להודות שאני לא מתפעלת מהדברים שיש שם, זה מאוד בסיסי, אבל טוב נו
      אני אתסכל על המקורות באינטרנט שציינת אני פשוט בדכ נצרבת ישר מהמחירים של המשלוח. לפעמים זה ארור לגור בארץ הרחוקה שלנו :)

      Delete

תודה לכל המגיבים :) I love reading your comments!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...