Saturday, October 6, 2012

Canadian Tails, part two -Algonquin Park, Algonquin Mists and an Itsy Bisty of Country Chic - עלילות קנדיות, חלק ב: אלגונקין פארק ושיק כפרי


אני יושבת בקפה גרג, בסינמטק חיפה, מחכה לבן זוגי שיצא מסרט. בנתיים החלטתי לשחרר לאוויר כמה פוסטים שסבלו מדחיות רבות מדי בשל פרפקציוניזם בלתי אפשרי.

This post has been in my drafts for a more than a week. It's in Hebrew, I hope the English readers will forgive me this time and use the translation option. This the second part of our trip in Canada, that we spent in the Algonquin Park, staying at Algonquin Mists. We took the photos with our new Canon Rebel camera, that was a birthday present. I hope you like it.. :)

הפוסט הזה יהיה קצר במילים ורב בצילומים. בקנדה קנינו את המצלמה המיוחלת.. (Canon Rebel (something  (שם הולם, לדעתי).  הכירו את אלגונקין פארק, לא ממש פארק אלא יער עצום בגודלו, אגמים, דובים, צבאים, פטריות ושלכת.. :)














יש באלגונקין פארק המון מסלולים, כולם מבטיחים להיות יפים. אפשר לעשות טרקים ממש ולהשאר לישון בשטח, אפשר להשכיר קייקים, אפשר לדוג.. אני רוב הזמן היתי בחרדה שנפגוש דוב (הבנו שהשנה לא היו מספיק פירות יער ועל כן הדובים עשוים להיות רעבים) ולכן, וויתרנו על לישון באוהל. טיילנו הרבה ברגל וטיפסנו לכאן-


המקום ששכרנו לירח הדבש שוכן גם הוא באמצע יער פראי, ונקרא  אלגונקין מיסטס - Algonquin Mists באיזור יש הרבה בתים עם חלונות הפונים ליער או אגם מקומי כלשהו, להתאהב (ולהתקנא) בהם. הזוג שבביתם התארחנו עבר לכאן אחרי קריירה ארוכה (ומוצלחת כפי שנראה) בעיר. הבית בנוי ומעוצב בסגנון כפרי, עם רהיטי וינטאג' שהמארחת שלנו אספה במהלך החיים , חלונות ענקיים הפונים ליער וכמובן אח בכל אחד מהחדרים.








את ארוחות הבוקר גייל הגישה לנו על כלים שקיבלה בירושה מסבתא שלה, הצלחות הן הצ'יינה מהחתונה. רוב הירקות גדלים בגינה, והביצים כמובן אורגניות מאיזו חווה מקומית.  כל בוקר היא הפתיעה אותנו באיזה מאכל מקומי אחר. חזרתי ללא תיאבון, מין שובע כזה, של "מה כבר יוכל לרגש אותי?". קשה להיות בורגני.












 מנורות שמן..:) 












חוץ מלחפש דובים ביער, בילינו את זמננו הישיבה על המרפסת, קריאה ומחשבות על החיים. אני חושבת שאפילו הצלחנו קצת לנוח. המרחק עושה את זה, והאויר הקריר גם כן לא מפריע. 


הסתובבנו גם קצת ב"שכונה", אני לבשתי לי צבעי שלכת. 




















Photos of Algonquin Mists Guest Home and Retreat, Huntsville
This photo of Algonquin Mists Guest Home and Retreat is courtesy of TripAdvisor


אחד הדברים שהכי אהבתי בקנדה זה המים הקרים עימם שטפתי את הפנים בבוקר (מי שתיה אגב) והמים החמים שתמיד היו במקלחת.  כשקריר ומרענן בחוץ, עדיין חמים ונעים בתוך הבית. הגוף שלי נרגע, העור שלי זהר,  יש משהו באויר הקנדי שהוא ממש שלי, חלק מהדי.אנ.איי הלטבי.  העצים הירוקים, שלכת, סנאים, בתים יפים מעץ, אסטטיקה.. היתי רוצה להביא קצת מזה בחזרה לארץ. שנוכל לשכוח מכל הצרות ובאמת סתם לגדל עגבניות בגינה. שלא נאנח כל כמה שעות, בלי להבין על מה בדיוק, אלא פשוט נחיה, בטוב, ביופי, בעושר ובאושר. עושר לוא דוקא חומרי, אלא פנימי, יצירתי , וכזה שאפשר לחלוק ולהתחלק בו. זה מה שאני מאחלת לנו וכל מי שקורא את הפוסט הזה. שנה טובה, חברים.




5 comments:

  1. זה ניראה ממש קסום ואתם מאוד חמודים וסתומים וניכרים שייכים לשם לגמרי.
    בטח היה לא קל לחזור.
    :)

    ReplyDelete
    Replies
    1. תודה ספי על המחמאה. סתומים ו-לכן שייכים לשם לגמרי:)? לצערי לא סתומים מספיק. אנחנו אוהבים חיים קשים, ושם הכול רגוע מדי. מבינה?:)

      Delete
  2. אני יודעת שרבים נרתעים מקנדה, בעיקר בגלל מזג האוויר הקר (ואולי גם ג'סטין ביבר)- אבל כשאני מביטה בתמונות שלך אני לא יכולה להאמין שאנשים באמת גרים ככה.
    אני מבינה איך עבור ישראלים זה עלול להרגיש רגוע מדי ובכל זאת, יש בזה משהו מאוד מושך.

    ReplyDelete
    Replies
    1. כן לובה, זה מאוד מושך, ובעיקר לא פייר :) אבל ביני לביני אני חושבת שצריכה להיות סיבה ממש טובה, מלבד מזג האויר, בשביל לעשות הגירה שוב.
      אני כותבת לך את המילים האלה מפריז.. פה בכל אפשר להשתגע. בנין ישן, עם חלונות ענקיים שיוצאים לגנים, במרכז פריז, פשוט מקסים. אבל אני בטוחה שאם היתי גרה פה, היתי מתעצבנת על הפקקים והחדשות, כמו בישראל. זו ההבנה שהגעתי אליה עם הבגרות:)

      Delete
  3. I'm sure you had a really nice autumn trip. Love all the pics.

    ReplyDelete

תודה לכל המגיבים :) I love reading your comments!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...