Thursday, July 26, 2012

Working on the White Bathing Suit - עובדת על בגד הים הלבן

























 Monroe by Jock Carroll, 1953

 Kelly, Elle Magazine, 1955
 Bardot, Cannes, 1953





Monday, July 23, 2012

Hello Ladies, and welcome to HEAVEN ! שלום לכולן וברוכות הבאות לגן עדן



You know that the Burda Magazine is around since the 50's. To find those vintage issues can be very hard and often expensive. So the nice people at the German editorial decided that every season, they would share with us some of their beautiful vintage patterns. I love you Burdastyle.de! Today I am a happy camper! :) 



אתן יודעות שהמגזין בורדה  היה קיים משנות ה50. להשיג את החוברות האלה
 בימינו די קשה, וגם די יקר. אז העורכים החמודים במשרד הגרמני החליטו לענות על הביקוש ולפרסם מדי עונה את גזרות הוינטאז' המהממות שלהם מחדש. אני מתה על בורדה-סטייל הגרמני! הבוקר אין מבסוטה ממני.













and that's not all ladies!

If any of you dear readers is going to make any of these, let me know! I'd love to share the photos and discuss the details :)

אם מישהי מקוראות היקרות שלי מתכננת לתפור משהו מאלה, ספרו לי! אני  אשמח לשתף בתמונות ולדון בפרטים..

As for me, I am going to make a sewing plan for the next couple of months, that will also help me move one with my collection. I am   planning to have weekly sewing posts as another tradition of the blog. Maybe tradition is sometimes good, it gives us the order we need.. (?)

ובאשר אלי, אני הולכת להכין תוכנית תפירה לחודשים הקרובים, שגם תעזור לי להתקדם עם הקולקציה שלי. אני מתכוונת לפתוח מסורת של פוסטים שבועיים שעיסוקם בתפירה. אולי זו הסיבה שאנחנו זקוקים לקצת מסורת, היא מארגנת אותנו (..?) 

Your comments and questions are welcome as always. Have a good one!


תגובות ושאלות ברוכות כתמיד. יום טוב!





Sunday, July 22, 2012

WEEKLY INSPIRATION: Confezioni Crosby :השראה שבועית


Ok, so I'm starting a new blog tradition- weekly inspiration posts, which will cover my weekly finds on the web I fall in love with. Today it's - Confezioni Crosby - a very cool new brand, born out of a relationship and collaboration between Benedetta Antonelli, the designer, and her boyfriend Jonathan Joory, who is a traditional US men uniform manufacturer. "Confezioni" is an old- fashioned Italian word meaning tailor made and "Crosby" is the street in New York where those guys live and work at. So first to the lookbook,and then I'll tell you why I loved it so much (if you'r not gonna guess already)



אני מתחילה מסורת חדשה בבלוג, ובה אפרסם מדי שבוע פעם :) פוסט על דברים שנדלקתי עליהם השבוע. היום מדובר ב"קונפזיוני קרוסבי", מותג אופנה חדש ומגניב ביותר, שנוצר מתוך זוגיות ושיתוף פעולה בין בנדטה אנטונלי, המעצבת, לבין ג'ונתן ג'ורי, יצרן של קו בגדי עבודה אמריקאים מסורתיים לגבר. משמעות המילה קונפזיוני באיטלקית זה חייטות, וקרוסבי זה הרחוב בניו יורק שבו הזו גר ועובד. אז נתחיל ממראה עיניים ואח"כ אספר לכם ממה אני מתלהבת כל כך, אם לא תבינו כבר לבד.

FALL WINTER 2011






SPRING SUMMER 2011







FALL WINTER 2012







So yeah, besides the fact that I would like to make love to those wooden floores (yes, yes you read right, to them, not even on them).., I  love pretty much everything about this brand. Starting with the "weird" fact that the women they tell the story of and design for- actually work, and even seem to enjoy it (!?!) It reminded me of my army service (yep in Israel, the girls have to do it too), when we were actually living and working in a Kibbutz (that was my "hard" military duty:), and I had several jobs, such as milking cows, fishing, and picking avocado and litchi.. (this memory is making me hungry). Very cool times (Seinfeld actually did a similar thing as a volunteer in the 70's, Sasha Baron Cohen in the 80's). I love the approach to the real women, artists, country girls, or the owner of the some Brooklyn bakery (that's what I see :)). Gotta love the locations and the photography too. I mean I rarely feel anything looking at fashion productions, mostly cause I am really tired from those dumb expressions on the models faces (you know that empty vogue face?). But here they look alive, and have natural expressions, they even smile, god forbid, and you can really relate. Obviously, I love the clothes too. So big respect to the young designers, and I'll start saving for a piece of my own :)

אז מעבר לעובדה שהיתי רוצה לעשות אהבה לרצפת העץ הזו (כן, כן, לעשות איתה אהבה, אפילו לא עליה), אני אוהבת כמעט הכול במותג הזה. נתחיל מהעובדה שהנשים שאת סיפורן ההפקות שלהם מספרות, שמייצגות מן הסתם את קהל היעד של המותג - אשכרה עובדות, ואלוהים ישמור, אפילו נראה כאילו הן נהנות מזה (!?!). הצילומים הזכירו לי את ימי השירות הצבאי העליזים שלי, שהעברתי אותם בנח"ל, או במילים אחרות בקיבוץ. העזרה שלי למדינה התבטאה בזה שחלק ניכר מהשירות שלי חלבתי פרות, דגתי דגים ועבדתי בקטיף (אבוקדו וליצ'י. מממ, הזיכרון הזה עושה אותי רעבה). בקיצור זה היה כיף, לעבוד, בעבודה פיזית, ללבוש דגמ"ח, לרכב על אופניים לפאב בקיבוץ השכן, להכיר מתנדבים מכל העולם..(לא סיננפלד וסאשה ברון כהן כבר לצערי, אבל אישיות שוות אחרות, מסוף שנות ה90). מה אני מנסה להגיד? אני מאוד אוהבת את הפנייה לנשים אמיתיות, אומניות, עובדות כפיים או מנהלות מאפיה קטנה בברוקלין (זה מה שאני רואה שם:)). הבגדים מגניבים, ואי אפשר גם לא להחסיר פעימה מהלוקיישנים שהם בחרו להפקה, והצילומים המהממים עצמם. לעתים רחוקות מאוד אני עשויה להרגיש משהו כשאני צופה בהפקת אופנה. לרוב בגלל שפשוט נמאס לי לראות את הבעות הפנים הריקות של הדוגמניות (פרצוף הווג אם תרצו). אבל פה הדוגמניות נראות נשים נורמליות, חיות, בעלות הבעות טבעיות, וחלקן אפילו, אלוהים שישמור מחייכות, זה מאפשר להתחבר. בקיצור כבוד למותג המעצבים החדש, ואני מתחילה לחסוך למשהו קטן גם בשבילי.


Hope you enjoyed this weeks inspiration post, for more on this brand- visit their site, or read an interview with the couple. Post your thoughts, share, re-blog and come come back for more.


אני מקווה שנהניתם מההשראה השבועית שלי. אם תרצו לקרוא יותר על קונפזיוני קרוסבי, היכנסו לאתר שלהם, או תקראו את הראיון עם הזוג. פרסמו את המחשבות שלהם, שתפו וחזרו לעוד. 

שבוע טוב ומלא בעבודה טובה.
(: Have a good week, full of good work

Friday, July 20, 2012

Dolce Dolce Dolce, Gabbana and Frida - דולצ'ה, גבאנה ופרידה

                    

I call the new Dolce & Gabbana

 Collection - Frida Kahlo in Gold


Nickolas Muray (1892-1965), Frida on White Bench, New York, 1939

אני קוראת לקולקציה החדשה של דולצ'ה וגבאנה -פרידה קהלו בזהב




טוב, מובן שאני מוצאת את התצוגה הזו מרהיבה. ההפקה המוזיקלית, הגזרות, הניחוח הרומאי (גלימות הקרדינל האלה?! אני אולי קצת מושפעת מהעובדה שאנו באמצע צפייה ב"the Borgias" בבית). באופן כללי כל החומרים והצבעוניות פה מעוררי השראה ובעלי השפעה מרעננת עלי. אך יותר מהכול אני רוצה לברך על שובן של הצמות. ולכן הפוסט הזה היום יהיה מוקדש לתסרוקות ולשטויות שאפשר לשים בשיער.

Obviously I find this show marvelous. The musical production, the cut of the dresses,  the Roman scent.. (those cardinal capes? what a twist! I am of course a bit affected by us watching "the Borgias" at home:)) But anyway, in general - I find the colors and the textures very inspiring and freash. But most of all - I would like to welcome back the return of the braids. So this post today will be about the hairdos and the stuff you can put in them.


פרידה ידעה לקשט את שיערה בצורה מופלאה. היא שמה פרחים-

-Now Frida knew how to ornament her hair. She'd put flowers


sourse

סרטים - stripes of fabric
sourse
תכשיטים - jewelery 
sourse
והיא יצרה דימוי שאינו דומה לאף אחת אחרת -
 and she created an image that was like no one other
 I fixed the photo a bit, but click to find a very interesting sourse 
במיוחד אני אוהבת את הצמות המחוברות מאחור, אולי כי הן מזכירות לי משהו 
I especially like the two Heidi braids she made often, perhaps they 
remind me of something


כשהיתי קטנה היתי מלכת הצמות והסרטים בשיער. סבתא שלי היתי עושה לי אותן בבקרים, לפני הגן או בית הספר, ועד היום אני מתרפקת על הרגעים האלו. אך שנים מאוחר יותר כשהגעתי לישראל,  המיתולוגיה המשפחתית מספרת שפיזרתי את השיער ולא הסכמתי יותר בשום פנים ואופן לאספו. שיער אסוף התקשר אצלי למשמעת נוקשה וללהיות "ילדה טובה", ובשביל מה עלינו לישראל, אם לא בשביל לקבל את החופש שלנו? :)

When I was little I used to be the queen of braids:). My grandma would  braid my hair every morning, before the kindergarten and later elementary school, and I loved that moment of the day. But years later, after coming to Israel, the family mythology says I let down my hair and would not, not for anything in the world braid or pin it back up. The gathered hair has firmly associated itself with strict soviet school discipline and being a "good girl", and what have we come to Israel for if not for our freedom? :)

  I'm holding a - 2 אני מחזיקה את

לפני כמה שנים, לכבוד פורים, החלטתי להתחפש לפרידה, וכך יצא לי לעשות
צמות שוב . רק אהבה גדולה כלפי האישה ואת האומנית שהיא היתה יכלה לגרום לכך.
A few years back, for a Purim carnival, I've braided my self back up, to suit my Frida Kahlo costume. Only love to the woman and the artist that she was could have had that affect on me:) 


:) אפילו ציירתי לעצמי גבה שלישית, זה כמה שאני מכבדת אותה
I even drew my self a third eyebrow, that's how much I respect her. lol
וכשכבר התחלתי להתבגר ואולי להתגבר קצת על טראומת "הילדה הטובה" הסובייטית וכבר יכולתי לראות את עצמי עם צמה שוב, אז לפני מספר חודשים, ברגע דל וקצת תקוע בחיים גזרתי את השיער היפה שלי לבובי, בסגנון שנות ה60. שכחתי לגמרי שהארכתי אותו בשביל לעשות צמות.

Since then I even started feeling I was finally mature enough to get over the soviet "good girl" trauma and make my self a couple of braids, but then a few months ago, in a dull and a bit stuck moment in my life I cut off my beautiful hair into a 60's Bobbie. I completely forgot I was growing it down for  braiding. 

לפעמים אני ממש סתומה :) בכל מקרה, ברגע שגזרתי את השיער, נזכרתי מיד שאני בעצם רציתי לעשות איתו מלא דברים. ככה זה, אנחנו לומדים להאריך (ולהעריך :)) דברים רק אחרי שאנו מאבדים אותם. אבל לא הכול אבוד. מלבד ההדרכות האהובות עלי לשיער ארוך, מצאתי ביוטיוב גם די הרבה סרטונים חמודים להיידי בת ההרים בעלת הקארה. 

Sometimes I am such an idiot :) I even surprise myself. The minute I cut off my hair, I suddenly remembered all the long hair plans I had. Yes, that's how we work, humans, first we loose it and then we appreciate it. But not all is lost. Beside my favorite long hair tutorials I've found quite a few ones for the shorter hair Heidi  wannabe.


אז הנה לנו הדרכת צמות לשיער ארוך מגרטי מ"blog for better sewing"- אחת המעריצות הגדולות של פרידה בקהילת התופרות הבלוגריות.   
So here's a braid tutorial by one of the biggest Frida fans in the sewing- blog world, Gertie from "blog for better sewing


כל הסיפור הוא בעצם שתי צמות רגילות בכל צד שאחר כך מעבירים לצד השני ומקבעים בעזרת סיכות. כל מה שצריך זה שיער באורך בינוני ומטה.
It's really easy, you just make two braids and then cross them over your head, pinning them up by their ends. All you need is a medium plus length hair.

לגרטי יש גם מוצר מגניב שיגרום לכן להרגיש יותר פרידה בחיים
Gertie also has a cool product that will help you feel more Frida in your life

The "Frida Fascinator"

זו הדרכה לשיער קצר של מיגן מ"Lips So Facto"
"this is a nice short hair tutorial by Megan from "Lips So Facto


הסוד פה הוא להתחיל מלמעלה ולעשות צמות צרפתיות הפוכות (במקום להעביר את השיער מעל, מעבירים אותו מתחת לצמה. אני כבר ניסיתי את זה ואני חייבת לציין שזה התרגיל הכי טוב לשרירי הזרועות שפגשתי עד כה.
The secret here is to start braiding the hair from the top of each side, and make a reversed french braid (crossing the hair underneath the braid, and not the usual way) I have already tried this and I must say this is the best arm exercise I have encountered. 

בוידאו החמוד הבא דסירה מסבירה (ללא מילים!) כיצד לעשות צמות עם סרטים משולבים, וכיצד לקשט את השיער ולהתאפר בסגנון פרידה.
In the next cute video Desiree explains (without words!) how to make the braids incorporating ribbons and how to ornament (? is that the right word?) your hair and use make up
- Frida style.


לבחורה החמודה הזו יש גם בלוג וחנות באטסי, בה היא מוכרת תכשיטים בעלי חוכמת רחוב :) 
This sweet lady has also a blog and an etsy shop where she sells her  "street wise" jewelry. Definitively check it out. 

אז מה אתן חושבות על כל העניין הזה? הקולקציה של דולצ'ה וגבאנה, פרידה קהלו כהשראה, צמות בשיער, ותסרוקות של ילדות טובות מול רעות? משהו מזה מתחבר אליכן, או שאני לבד בקרב הזה?

So, what do you think on all this? Dolce and Gabana's last collection, Frida Kahlo as an inspiration, braided hair and good girls versus bad one's hairstyles? Any of this makes sense to you, or am I alone in this battle?


שבת שלום 
&
till soon
:)



Friday, July 13, 2012

My Red Sundress - שמלת הקיץ האדומה שלי


שמלת הקיץ האדומה בעצם נולדה מתוך פנטזיה או זיכרון עמום מקייצי הילדות שביליתי בחופי יורמלה.

The red sundress was born out of an old fantasy slash memory from my childhood summers on the beaches of Jūrmala.


כל קיץ המשפחה שלי שכרה קוטג' קטן באחת מתחנות הרכבת הרבות של יורמלה (המלוות את קו היער והחוף), ואני התרוצצתי לי בסנדלים, אספתי פירות יער, רכבתי על אופניים, ובניתי ארמונות בחול הלבן של המפרץ. אני זוכרת את עצמי עולה בהתרגשות במעלה שביל היער, שמתחלף לדיונות והופך לחוף מרהיב לנגד עיני, ליבי פועם משמחה.

Every summer my family rented a little cottage house at one of the many railway stations of  Jūrmala  (settled along the forest and the beach), and I've spent the whole three months of summer vacations running around in my sandals, picking berries, riding bicycles and building castles out of Urmala's snow white sand.


לעזוב מקום שבו נולדת בגיל צעיר זה כמו לעזוב מישהו שעדיין נורא אוהבים. יש בזה משהו קצת מנוגד לטבע.

Leaving a homeland at an early age is like having to leave someone you still love deeply. There is something unnatural to it.



באופן כללי כל עניין התפירה עבורי הוא היכולת להוציא לפועל את כל הדימוים הויזואלים והחושנים שכאילו חיים בתוכי, אך אני לא מצליחה למצוא אותם בעולם החומרי בחוץ. היה חלום על שמלת קיץ קלילה ואוורירית מכותנה, שנפתחת בקלות ע"י כפתורים, ואפשר לשים אותה מעל בגד ים.

The whole sewing passion for me is the ability to actually reproduce all these visual and sensual images or memories, my mind is full of. Something I see on my inside and would like to see more on the outside too, if that makes any sense:). I wanted to feel cotton against my skin and be able to button up the dress easily over my bathing suit.




באיזשהו אופן מופלא שרק המוח מסוגל לעשות, זיכרונות הקיץ בילדותי התערבבו עם הדימוים מהסרטים הישנים שראיתי, ונולדה השמלה האדומה, שהסילואט שלה מזכיר קצת את הניו לוק של דיור. 


Somehow, in a misterious way only the mind works, the memories from my childhood summers met the ones from the old soviet movies I watched and the red sundress, with a somewhat New Look Silhouette, was born.




עבור הבסיס של החלק העליון השתמשתי בגזרה של אנג'לה קיין, את החלק התחתון דגמתי ישירות על הבובה. הגזרה המקורית היא של חצאית ישרה, לצרכים שלי הפכתי אותה למתרחבת והוספתי כ10 ס"מ בכל צד עבור הפנסים. מעבר לזה רציתי ללכת על לולאות מעוצבות, שעבורם הוספתי פיסות כותנה לבנה - מהמפה הישנה של סבתא שלי. רק אני יודעת את זה אבל זה הופך אוהת לעוד יותר מיוחדת בשבילי.


For the base I used Angela Kane's pattern, whom I mentioned before. Angela's patterns are great in many aspects- she does not add seam allowances for example, which I love, they are printed on a pattern making paper, which makes it easier to grade and play with, they also come in many sizes, and every size comes in a different file. On the other hand they have zero instructions, so you must have some sewing understanding and experience, or at least a good reference book by your side. 




מילה לגבי הגזרות של אנג'לה קיין, שכתבתי עליה מעט באחד מהפוסטים הקודמים. בעיקרון אני מאוד אוהבת לעבוד עם הגזרות שלה, הן מגיעות בקבצים להדפסה והרכבה עצמית, מודפסות על נייר מיוחד שמאפשר לשחק עם הגזרה ולשנות אותה בקלות יחסית, היא לא מוסיפה שוליים לתפרים, מה שמאפשר סימון מדויק יותר ונותן חופש להוסיף איזה שולים שבא לך (בתפירה עלית למשל נהוג להשאיר הרבה בד עבור התפרים). אבל הגזרות מגיעות ללא הוראות שימוש, ומצריכות ידע מקדים בתפירה והרכזה של בגד, או לכל הפחות ספר תפירה טוב לצידך.


In this pattern, I made quite a few changes. I turned the streight skirt front pieces into flared ones and added about 5 inches on each side for pleats, that in my view creates a more flattering fit. I also drew my own button holes (the pattern does not have any marks for some reason) and added the bound buttonhole details. To bound the buttonholes I used pieces of white cotton from an old tableloth of my grandma's. Only I know it, but it makes it more special.



עשיתי לה לולאות קונטרסטות (מי יודעת איך אומרים bound buttonholes  בעברית?!?) ומצאתי כפתורים חמודים בניחוח של פעם. הלולאות האלה נראות כאילו הן התלבשו יפה ורק מחכות לפגישה עם הכפתור הנכון. ואיזה מזל שלכל לולאה יש את הכפתור שלה.

So the contrast bound buttonholes go together well with the really pretty black and white buttons I have found. In my mind this cute little button hole looks like it got all dressed up to meet his other half.  And how great is the fact that - there is a button for every button hole.



מכיוון שמדובר בשמלת קיץ קלילה, סיימתי את כל התפרים שלי באוברלוק. בשתמשתי בחוט לבן על החלק הפנימי של השמלה וזה מוסיף ליופי שלה גם מבפנים. במכפלת החלטתי לנסות את רגלית החדשה לתפר עיוור שקניתי. התפר נמצא בכמעט בכל מכונה אך יש מרגלית מיוחדת שמקפלת את הבד ומקלה על עשיית המכפלת.


Since this is a light summer dress, I finished all my inner seams with a simple overlock. I did use a while contrasting thread to make it pretty on the inside too. I finished the hem using my new blind hem foot, and it turned out to be a great discovery. I will definitely use this hem technique in many cases not requiring couture finishes.


 ככה נראה התפר  מבפנים - that's how it looks on the inside




and that's the outside, on this material you can hardly notice the thread
וככה זה נראה מבחוץ- אתם רואים שעם הבד הזה הפתרים בקושי נראים 


אני מתכננת לעשות עוד כמה גרסאו קצת יותר פשוטות ויומיומיות של השמלות קיץ, כאלה שלא יהיה חבל ללבוש לחוף. עוד מעט אראה לכם גם את הבגד ים שחייב לבוא מתחת לשמלה כזו.  הוא כמעט גמור!

I plan to make a few more simpler versions of summer dresses, that I won't feel sorry for wearing to the beach. I also will soon show you the bathing suit that must be worn under this summer dress. It's almost done !

                                                                       
מתחשק לי לסיים את הסיפור בשיר אחד מילדותי, שמזכיר את הלך רוחי בימים ההם (גם אני היתי סקרנית, פתוחה ורציתי להגיע לאפריקה :)) 
זה שיר מ"על כיפה אדומה", סרט ילדים שהוא מעין אינטרפרטציה חופשית לאגדת הילדים כיפה אדומה, שכמו כל בסרטים שגדלנו עליהם, יש בו שתי רמות, אחת שפונה לילד שבך, ואחת קצת ביקורתית, שמלמדת משהו על החיים ובני אדם.

I feel like finishing this story with a song from one of my favorite childhood movies, which kind of signifies my state of mind back then 
(I was also curious, very open, and wanted to get to Africa:))
The movie is called "About the red hood" and it's a children's musical, which like all the soviet children movies has two levels, one for the child in you and the other for the adult, showing something about life and people. 





וזו אני הקטנה, בגיל 3
and that's the little me, at the age of 3 :) 




סופ"ש מקסים ומלא בפטל, ילדים וקיץ :)
(: Have a great weekend- full of berries and children, and summer





Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...