Monday, October 22, 2012

Free Patterns / part b - גזרות בחינם / חלק ב


This post was laying (half ready) in my draft drawer for too long.. I am sorry.., and hope you will still enjoy the free patterns, I personally find great.. Lot's of interpretation can be done- make them in flannel or wool, wear over a close fitted sweater, or with a cute cardigan. Maybe even still go for the summer fabrics, and mix it with a little jean jacket or a trench coat. So many possibilities here! So, go ahead and enjoy the second part of the free pattern collection, dedicated to the New look. Dior's New Look redefined fashion in the post war period, and started an era that celebrated femininity like no other in the last century. The main character of the design emphasizes the waist, making the garment fit it closely, and accentuates the hips, exaggerating this way the natural female hourglass shape.

הפוסט הזה שכב במגירה שלי (חצי מוכן) יותר מדי זמן.. אני מבקשת סליחה ומקווה שאתן עדיין תהנו מהגזרות (החינם!) שאני אוהבת. הן ניתנות להרבה פרשנות, תשחקו עם הבדים הקייצים והחורפיים ותוסיפו קרדיגן או ג'קט קטן בחורף. מעבר לזה אפשר להשתמש בחלקים השונים של הגזרות ולערבב. החלק הזה של "האוסף" מוקדש לניו לוק של דיור, שהגדיר מחדש את האופנה אחרי מלחמת העולם השניה ואחרי תקופה של שנים עצובות, אפורות וחסכניות בבד, חגג את הנשיות כמו אף מעצב אחר במאה העשרים. המאפיין העיקרי של העיצוב הוא הדגש על המותן הצרה והגזמה מכוונת של הירכיים (באמצעות ריפודים למיניהם) היוצרים יחד אפקט שעון חול ממגנט. הצבעים היו עזים, העיצובים נדיבים בבד ויצרו אפקט של נשים המזכירות פרחים פראים. דיור ובני תקופתו השתמשו בהרבה מבנים פנימיים, וחייטות על מנת לגרום לשמלות לעמוד  ולהחזיק את הגוף בצורה הזו. כל שמלה עם מותן צרה יכולה להעזר במחטב או מחוך עדין שתמצאו בסוף הפוסט יחד עם גזרת חצאית טול תחתית, כדי לתת לשמלות קצת נפח.



באדיבות מוזיאון ויקטוריה ואלברט, מתוך תערכות תור הזהב של קוטור. (הגזרה להורדה)


Free pattern from The Victoria and Albert Museum
Victoria and Albert Museum has a lovely site, I highly recommend getting lost in their interesting videos, if catching an exhibition is not possible. I haven't seen The Golden Age Of Couture, but I own the book, and I am crazy about it. I am hoping to catch their next one (BALLGOWNS), but I have a feeling they'd arrest me for feeling up and peeking inside the garments..:)
I did catch a very interesting exhibition in Paris - Impressionism and Fashion, and got to see some unbelievable outfits, the ladies were wearing in the end of 19th century, the begging of La Belle Epoque (that by the way also inspired Dior's New Look collection). I was amazed by the the amounts of fabric, details and human work put into those outfits. Frankly I was mostly thinking a. how could they afford them, considering the fact that the etiquette required that they wore a different dress for the morning, afternoon and evening (and I am sure that girls, as ever didn't want to be seen in the same dress twice..) and b. how did they go to the bathroom, during the Opera's intermissions. The Museum had no info on that. 
(If you are in Paris right now, you can also catch Chloe exhibition, at Tokyo Museum of Modern Art, but frankly I found it a bit less inspiring than the 19 century gowns and underwear, surrounded by impressionist paintings.)

למיזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון יש אתר ממש נחמד, ואני ממליצה ללכת לאיבוד בתוך אוסף הוידאויים שלהם, למי שאין אפשרות לתפוס תערוכה. התערוכה הנוכחית  מציגה שמלות נשף של מעצבי על בריטיים החל משנות ה50 (ראו את BALLGOWNS).
השמלה הספציפית הזו הוכנה במיוחד עבור חוויה רב מימדית של חובבות האופנה, כחלק מהThe Golden Age Of Couture, תערוכה שהציגה את הדגמים מתור הזהב של האופנה (1947-1957) שהחל מה"מראה החדש" (הניו לוק) של כריסטיאן דיור אחרי מלחמת עולם השנייה. בתערוכה הוצגו דגמים של דיור,  בלאנסייגה, ז'יבנשי ופייר בלמן בפריס, לצד עבודתם של עמיתיהם הבריטיים- נורמן הרטנל והארדי איימס. "תור הזהב של הקוטור" הסתובבה כמה שנים בעולם, לצערי לא הגיע למחוזותינו וגם לא תפסתי אותה בחו"ל, אך - יש לי את הספר(!), שטוב "כמעט כמו" הדבר האמיתי. אני מממש קווה שיצא לי לתפוס את התערוכות הבאות של המוזיאון, למרות שיש חשש כלשהו שיעצרו אותי על מישוש השמלות, או ניסיון לא מוצלח לראות את המבנים הפנימיים. אגב אחד הדברים היפים של The Golden Age Of Couture, הוא שהיא הציגה את ההמבנים את החלקים הפנימיים של השמלות, שדרכם באמת אנחנו לומדים הכי הרבה. 
בסוגריים- ראינו עכשיו בפאריז תערוכה אחרת - אימפרסיוניזם באופנה , מעניינת מאוד, שבה הוצגו הציורים האיפרסיוניסטים מתחילת La Belle Epoque,  (שאגב היתה השראתו לניו לוק של דיור) איורי אופנה ומגזינים לנשים, לצד שמלות יום ונשף, הלבשה תחתונה ונעליים. היתי המומה מכמות הבד, העבודה והפרטים הקטנים על כל שמלה. בהתחשב בזה שהאטיקט דרש מנשים ללבוש שמלה אחרת לבוקר צהרים וערב, ומן הסתם מרבית הנשים עדיין לא רצו להתפס לבושות באותה שמלה בהרבה ארועים שונים, אין לי מושג איך הן יכלו להרשות זאת לעצמן. כמו כן מאוד הוטרדתי על ידי המחשבה כיצד הן הלכו לשירותים בהפסקות של האופרה. לא מצאתי  מידע על כך בתערוכה..


I stumbled upon this genuine vintage dress the other day and it reminded me of the pattern. What do you think? A few changes to the pattern or too much hustle?
לפני כמה ימים נתקלתי בשמלת הוינטאז' הזו בפינטרסט, שהזכירה לי את הגזרה של ויטוריה ואלברט, בכמה שינוים קטנים, לדעתי. מה אתן חושבות?








This Lovely Sun Dress is actually made from a sheet! - 
It kind of reminded me of the Dolce & Gabbana collection from the summer, I blogged about here.

השמלה המקסימה הזו, שנקראת מרתה, מצאתי באתר שבכלל מתעסק בשחזור עסק טקסטיל מסורתי. אפשר לקנות באתר את הסדינים האלה ולעשות מהם שמלה! או סתם להוריד את הגזרה ולהתנסות עם הבדים שכבר יש לכן. הצבעים האלה הזכירו לי קצת את קולקציית דולצ'ה וגבנה מהקיץ.

Free Pattern From Horrockses Fashions

50's Inspired DressPattern From Your Style Rocks
Absolutely great site, with quite a lot of free patterns for you to download. I really like their community objective to design patterns for a chosen design from one of the members. All the patterns they offer are those developed designs.

מעבר לגזרה הזו, מדובר באתר שכדאי להכיר. יש בו עוד כמה גזרות שוות להורדה, כאשר כל אחת מהן היא פיתוח של עיצוב שהציע אחד הגולשים והאחרים הצביעו בעדו. 


Free Pattern From Your Style Rocks
If you are looking for something a bit more sophisticated take a look at  this reproduction from Neu4bauer. This is a blog that writes Thea from the SisterMag, a new internet Magazine I love. In Neu4Bauer you can has lots of other cool stuff for the readers, so browse through. Both sisters are very cool and everything they touch is just looks professional and inspiring.

אם מתחשק לכן על משהו קצת יותר מתוחכם, תראו את הרפרודוקציה הזו מ-Neu4bauer. זה בלוג השייך לתיאה, אחת האחיות מ-SisterMag, מגזין נשים אינטרנטי חדש. גם בלוג וגם במגזין תמצאו הרבה דברים מעניינים, אז שווה להכיר. שתי האחיות ממש מגניבות וכל מה שהן נוגעות בו נראה מאוד מקצועי ומעורר השראה.


Neu4bauer's Vintage Repro Pattern

Now, if you are going for the New Look full look, you will need a petticoat. Here is a pattern and a tutorial from the very talented Sewing Galaxy, you all must know from one forum or another.. :)


עכשיו אם אתן הולכות על המראה המלא של הניו לוק, תצטרכו חצאית תחתית. הנה גזרה והדרכה, באדיבות ה-Sewing Galaxy, תופרת מוכשרת בטירוף ואישיות אינטרנטית פעילה (בכמה פורומים ושפות).








The New Look shaped dresses will also benefit greatly from wearing a supportive undergarment, such as this Corset Belt, downloadable from The Corset Training website (press the facebook button). The site is run by Kirsty Sapsford,  who also has a comprehensive downloadable video course on how to make corsets – The Express Corsetry Course, that I took a while ago, and recommend to those who are interested in Corsetry and undergarments.



כאמור באופן מסורתי שמלות הניו לוק נלבשו עם במחטב או מחוך עדין (יחסית לחבריו מהמאה ה19) וגזרה נחמדה להורדה תוכלו למצוא כאן (תלחצו על כפתור הפייסבוק)- Corset Belt. למי שהיתה רוצה להרחיב את ארגז הכלים שלה וללמוד לעשות מחוך, קירסטי מציעה קורס דיוידי נחמד (The Express Corsetry Course) שלקחתי לפני זמן מה, ואני ממליצה בחום.

Free Corset Belt Pattern by Kirsty Sapsford from Corset Training

נ.ב.- לישראלים וקוראי עברית שביננו יש גם את הגזרת שנות ה50 של אבונלי, פורטל התפירה המקומי שלנו. בלשונית "הגזרות של אבונלי" תמצאו את כל הגזרות להורדה של האתר. באתר יש הרבה דברים נחמדים ושימושיים, כמו למשל המפה הזו באגיבות מירי דותן, לקניות בנחלת בנימין. רעיון מקסים.


To keep in touch for more free patterns and good tutorial I come across  
you are welcome to follow my Pinterest boards
אתן מוזמנים לעקוב אחרי לוחות הפינטרסט שלי לעוד מציאות נחמדות

So in the spirit of Dior, here is a little sewing inspiration. Couture is a form of Art..

אז ברוח של דיור, הנה לכן משהו קטן להשראה. תפירת קוטור זה סוג של אומנות..




happy sewing to all 
תפירה נעימה לכולם
;-)






Saturday, October 20, 2012

Canada as a Heaven of Sewing Supplies - הפשיטה הישראלית על הסדקיות הקנדיות

נדמה לי שהבטחתי לספר לכם על הקניות שעשיתי בקנדה, או אם נקרא לילד בשמו- הפשיטה שערכתי על חנויות הסדקית המקומיות.. :) כבר כתבתי כאן שחנויות הבגדים לא עשו לי חשק, והוינטאג' שאני מצאתי לפחות היה יקר ולא מספיק מעניין.., אז החלטתי להשקיע את הדולרים הקנדיים שלי במוצרים שישרתו אותי לאורך זמן וקשה למצוא אותם בארץ. כל מי שפתחה אי פעם ספר תפירה אמריקאי או ארופאי ראתה שכולם מתחילים מרשימת קניות הכרחית יותר ופחות והיא בדרך כלל מלאה במוצרים שלא רואים במחוזותינו. אחרי שעייפתי להסביר ולתרגם לבעלי סדקיות ישראליים מה אני מחפשת, הכניסה לחנויות תפירה בקנדה היתה בשבילי תענוג צרוף. מצאתי שם את כל מה שחיפשתי ויותר, וכששמעתי שהם עשוים הנחות סטודנטים, חשבתי לעצמי- "מי יודע מתי אהיה ביבשת הזו שוב..?", והחלטתי להשתחרר. (זהירות פוסט ארוך לפניך :))

אז קודם כל איפה..? אני לא עשיתי מחקר על כל קנדה, אבל אם אתם נמצאים בטורונטו- Spadina & Queen street זו הצומת שלכם (ותודה לחברה מ-burdastyle שכיוונה אותי!). מערבה מספאדינה על קווין נמצא  הFashion District המקומי ותמצאו שם גם סדקיות רציניות וגם חנויות בדים מעולות. אני החלטתי להשקיע במוצרי תפירה כי ידעתי שאבקר בפאריז בקרוב ורציתי להשאיר את קניות הבדים לשם. ובכל זאת מצאתי לי חתיכה של wool crepe (אדום) מעולה (ממנה עשיתי את שמלה לחתונה בפאריז), במחיר מציאה של 20 דולר לשני מטר. מחירי הצמר הם גבוהים בכל העולם, ולרוב יתחילו מ15$ למטר. בארץ בחנות רצינית (יחסית, כי הכול יחסי אצלנו) אנחנו מדברים על 75 ש"ח למטר. עכשיו למי שחושבת שזה יקר, אני מציעה בפעם הבאה בזארה להסתכל על התווית של השמלה ב599 ש"ח ולראות ממה היא עשויה. אולי תופתעו לגלות אך אנחנו לובשות על עצמנו נפט ומשלמות על זה כאילו היה משי. 

ההבדל המשמעותי ביותר שמצאתי בין חנויות הבדים בארץ ובקנדה הוא שבקנדה, כמו בארה"ב, יש חוק שמחייב לכתוב את התרכובת המדויקת של הבד על הגליל (ברמה של אחוזי צמר לעומת פוליאסטר). בארץ- בחנויות "הרציניות" - אמרו לי א. "מי שיגיד לך שהוא מוכר 100% צמר משקר" ב. "אם תצטרכי אחוזים מדויקים אני אוכל לבדוק לך" - איך בודקים אצלנו בנחלת בנימין? בשריפה. מה שמריח כמו עוף הוא בד"כ צמר. עכשיו תגידו לי אם אפשר לקבוע אחוזי צמר לפי הריח. 

אוקיי- אז מה קניתי..?  נתחיל מזה שאני עולה כיתה בתפירה שלי בזמן האחרון. והמשימה שאי עומדת מולה בזמן הקרוב היא חייטות- כלומר צווארונים, שרוולים, ז'קטים ומעילים..:) וחייטות משום היותה צורה של אומנות, ההופכת בד רך למשהו בעל צורה, העומד בפני עצמו, מצריכה מספר כלים מיוחדים. כלים אלו גורמים לגיהוץ יותר נוח ו"מכשפים" את הצמר כדי שיקבל את הצורה המיוחלת.

ציוד גיהוץ וחייטות
הכלים בתמונה (לפי כיוון השעון) -  כרית חייטים מאורכת (seam-roll or sleeve-roll) שמכנסים מתחת לתפרים על מנת למנוע מהמגהץ להשאיר טביעות של הקצוות על הצד החיצוני של הבגד). כפי שמרמז השם השני שלה, היא גם מקלה על גיהוץ שרוולים. הדבר המחודד מעץ נקרא באנגלית- (point presser & pounding block), והוא משמש לתמיכה בצווארון על מנת לגהץ את תפריו באופן מדויק יותר. באמצעות החלק העבה לוחצים על התפרים בעודם חמים על מנת לעזור לקבע את הצורה (החלק הזה נקרא גם clapper או spanker, כינוי חביב במיוחד, לא? אני אוהבת כלים רב שימושיים); כרית חייטים (tailor's ham) שמשמת לגיהוץ מתפרים ותפרים מעוגלים כמו תפר נסיכה על החזה, או תפר מותניים בחצאיות; והדבר האפור- שרוולון- (sleeve board), ממש מכשיר מעולה לכל מי שעושה בדגים עם שרוולים- מעבר לגיהוץ קל יותר של השרוול עצמו, כשצריך להכניס את השרוול לתוך הבגד, השרוולון בעבודת צוות עם מגהץ אדים עוזר לתת לו את הצורה הנכונה. 

מספריים לתפירה וחייטות
מספריים מיוחדות ואיכותיות במיוחד. למרות שיש לי כבר זוג מספריים פשוט, השקעתי במספריים "אמיתיות" (הזוג האמצעי) על מנת לעבוד עם בדים יותר חלקים- כמו משי, שיפון וסאטן, שזקוקים להחזקה טובה (אחרת הם מחליקים! אצלי הם מחליקים אפילו עם גלגלת חיתוך..). המספריים העליונות נועדו לדירוג קל של הקצוות (למשל בצווארונים), והתחתונות שנקראות מספרי רקמה (embroidery scissors) נועדו לעבודות עדינות שמצרכיות שליטה רבה יותר. מה שחסר לי עכשיו הוא רק מספרי חייטים (tailor's scissors). אלו מספריים ממוצועות בגודלן, בעלות קצה מחודד ביותר, שמאפשר לעשות חריצים ולהוציא זוויות בקלות (aka clipping and notching).

סרגלים לתפירה ותדמיתנות
סרגלים מעולים (!), הגדול זה הסרגל המפורסם שתראו בכל הבלוגים. הוא שקוף וקליל ונוח ביותר לעבודה עם גזרות. שני האחרים נועדו לסימונים. על הסרגל בצד ימין אפשר לסמן גודל קבוע וזה מקל בכל מיני דברים, כמו למשל סימון מכפלת, או הוספה של 1.5 קצוות תפר (בחיי, אני מקווה שזה התרגום של seam allowance). הסרגל הקטנטן נועד לבדיקה עצמית מהירה ליד מכונת התפירה. כיוון שאני עובדת הרבה עם גזרות האמיקאיות התרגלתי כבר לאינצ'ים והם לא מפריעים לי.

 סיכות אל חלד, ראש זכוכית, כרית חול וכרית מגנטית לסיכות תפירה
זה סתם בשביל הנוחות- (הפעם בסדר נגד כיוון השעון) כרית מגנטית (מעולה לאיסוף הסיכות שנפלו על הרצפה), וכרית בצורת עגבניה שמלאה בחול-ים במחדד את הסיכות. סיכות אל חלד מיוחדות לעבודה עם רקמות (לינג'רי!), סיכות עם ראש זכוכית בגודל שלא ראיתי בארץ (גם ארוכות וגם דקות), סיכות כפולות לחיבור שני תפרים או עבודה עם משבצות וסיכות עם ראש שטוח, שלא מעוותות את הצורה של של הבד.

גירים לסימון על בד, גלגלת כפולה
גירים לסימון! שני הגירים בצד ימין הם המצאה יפנית (תזכרו את השם - clover, חברה מעולה). יש בתוכם אבקה גירית, ובראשם גלגלת עם חורים, שכשמעבירים על הבד מפזרת בקו עדיו וחזק את הגיר על הבד. גם הדבר האדום  עובד בצורה דומה (ניתן למצואו אותו בארץ במרכז למכונות תפירה בקינג ג'ורג'). את העפרונות קניתי סתם, כדי להבין סופית שלא נוח לי לעבוד איתם, הם דורשים מאמץ רב ולרוב יעילים רק בבדים עבים. את העט הנעלם שוב לא קניתי, אני עדיין בחרדות שלא יעלם..:)

והדבר הכי חשוב שחיפשתיו מזמן- גלגלת כפולה! הפטנט נפלא הזה מאפשר לסמן את הקו התפר והן את קו קצוות התפר (ברוחב ניתן לבחירה). למה זה טוב? אם מדובר בגזרות של בורדה שאינן מגיעות עם שוליים (קצוות תפר), אפשר להוסיף אותם על הבד לפני שגוזרים. אם מדובר בגזרות מרובות המידות של החברות המסחיות הגדולות, אז הרי שם להפך- אין את סימון קו התפר וגוזרים את הבד רק לפני קו השוליים. אני אוהבת את התפירה שלי יותר מדויקת ולכן תמיד מוסיפה את קו התפר (מה שבעבר הצריך הרבה סימונים, למשל באמצעות הסרגלים הקטנים מהתמונה הקודמת) ועכשיו אני פשוט מניחה את הגלגל החיצוני על הקו של השוליים, ומרחיקה את הגלגלת השניה למרחק הרצוי (בד"כ 5/8 אינצ' או 1.5 ס"מ) ומסמנת שתי ציפורים במכה. לה לה.

מחטים לתפירה ידנית, מחט כולה למכונת תפירה, שעווה לחוטי תפירה
כל מיני סוגים של מחטים איכותיות. אני עושה הרבה עבודה ידנית ולכן מחטים הם חבריי הטובים. בצד ימין אתם רואים מוצר מגניב ביותר שנקרא- beeswax, דרכו מעבירים את החוט הכפול ואז מגהצים קצת כדי שהשעוה תתפוס ואז אפשר אפילו להכניס רוכסן ידנית, מבלי לחשוב. טכניקה מתפירה עלית. המחט הכפולה למטה נועדה לתפירת מכפלת טריקו קלה במכונה הביתית, המחט יוצרת לולאות קטנות וכיוון שג'רסי או טריקו אינו נפרם, זה מספיק (משימה- להציץ על הפנים של הטי שרטים בארון).




אוקיי, פה שמתי לי כמה מוצרים שונים יחד. לפי כיוון השעון- תפסן מיוחד לחגורות. מי שמתעסק בתפירה בהשראת ווינטאז' כמוני, צריך ללמוד לעשות חגורות מבד, פרט מקסים בעיני. אבל איך הופכים את הרצועה הארוכה הזו לצד השני? באמצעות המכשיר הזה שתופס ומושך את הקצה.; הלאה- פורם יפני איכותי- מקווה שהוא יחזיק מעמד יותר זמן ממה שאני רגילה לקנות בכמה שקלים..; תכשיר מודרני ומעולה- שמדביק את שני חלקים הבד בעדינות על מנת לחסוך את שלב הסיכות, או שעשוי לעזור בחיבור של רקמה עדינה וקטנה (הדבקה ואז תפירה).; תכשיר מיוחד לניקוי מגהץ האדים, שלמרות שאני עושה הכול כדי להגן על המגהץ ועל הבדים (silk organza press cloth) הוא עדין נפגע לפעמים, במיוחד בשעות הקטנות של הלילה. והדבר האחרון (הסרט הלבן המגולגל) נועד למכפלות מהירות ועובד בצורת הדבקה דו צדדית (יש בארץ מוצר דומה, אך רציתי לנסות את שלהם).


ערכות של כפתורים ואבזמים לכיסוי עצמי בבד
כאמור כל מי שתופרת בהשראת ווינטאז' תמצא את עצמה במוקדם או במאוחר עומדת מול שאלה- כיצד אני מלפפת כפתורים או אבזמי חגורות בבד? בעיקרון את שני הדברים ניתן לבצע בסידקיות מסוימות, יש להם מכונה לכפתורים ובמקומות מסוימים  עשוים לעשות את זה גם לאבזמים (רחוב כפר גלעדי בת"א). אבל אין לי כוח לרוץ לת"א כל פעם בשביל שמלה או חולצה אחת.. וכיוון שאני לומדת ומתמקצעת בשיטות הישנות, קניתי לי מספיק כפתורים ואבזמים כפולים, לשנה.


כריות, ראש שרוול, ברזלים ומסילות לברזלים
מה שרואים כאן זה - בצד שמאלה- כריות - טבעיות! לז'קט או למעיל. הן עולות גרושים ועשויות מכותנה טבעית ולא מהחומר הסיננטטי הנוראי הזה שאנו רגילים אליו. הבא בתור (ובתמונה למטה) זהו "ראש שרוול"- sleeve head- חומר מיוחד שתופרים לשרוול כדי שהראש שלו לא יקרוס פנימה. מתחת לזה בתמונה- ברזלים לשמלות ללא שרוולים ומסילות מיוחדות עבורן (אין בארץ). באנגלית הדברים נקראים - steel boning and casing. כמו כן קניתי ומשום מה שכחתי לצלם- שקית של ראשים קטנים לקצוות הברזלים שלא ישרטו את הגוף ולא יקרעו את הבגד. על אף שאת הברזלים הספירליים ניתן למצוא בארץ, המוכרים משום מה לא מחזיקים את הראשים, וזה מגביל מאוד, כיוון שאי אפשר לשנות את אורך הברזל.




sleeve- head : צורה שמדמה את ראש השרוול.



מטר מדידה עם כפתור שמגלגל את עצמו, point turner- עוזר להפוך את פינות הצווארון בצורה ששומרת על חדות הפינה (אני עדיין רוצה למצוא אחד מבמבוק, אם מישהי ראתה, נא לגלות לי!) האביזר הכחול אמור להיות יעיל גם לסימון כפתורים, אך עדיין לא הבנתי איך.. והמחק המיוחד שמוחק את הסימון מהבדים.. מגניב או מה?



כאן קניתי כמה דברים למתקדמים, אבל אני אספר. מדובר בחומרים טבעיים שנקראים - needle punch או cotton batting, והם בר"כ משמשים לקווילטים או עשיית תיקים. אני הולכת להכין מהם כריות כתפיים וקאפים לחזיות, בעונים על הדרישות שלי ושאני לא מוצאת בחנויות. בקיצור בתפירה עלית או בחייטות משתמשים בכל מיני חומרים על מנת לרפד ולתת צורה למקומות שצריך.. אפילו למותניים (אותם אני בנתיים היתי מרפדת באמצעות אוכל:).




המוצר הזה נקרא- tracing paper, אך אל תתבללו עם נייר השעווה. מדובר בבד בעל אופי מעט נוקשה ומראה שקוף, שמשתמשים בו בדומה לנייר הפרגמנט (או האפייה) הרגיל שלנו. רציתי לנסות אותו כדי לבדוק אם זה מקל על המדידה של הגזרה על הגוף. ובנתיים גיליתי שזה קצת יותר נוח ומלפף את הגוף יותר מנייר פרגמנט, אך עדיין לא ניסיתי לתפור דרכו. נתנסה בהמשך.

את כל הדברים שראיתם כאן קניתי בכמה חנויות שונות. בשתיים ברחוב קווין, ואחת שמצאתי דוקא בצפון, בעיירה קטנה ליד אלגונקין פארק, אך גיליתי מאוחר יותר כי זו רשת והיא קיימת בכל קנדה ונקראת - fabric land. אם שתי החנויות בקוין סטריט הזכירו קצת את החנויות שלנו, קצת ישנות, קצת פשוטות (אחת מנוהלת ע"י משפחה מסרי לנקה והשניה ע"י משפחה מסין) fabric land זוהי רשת גדולה, על כל החיובי והשלילי בזה. החנות עצומה בגודלה, מכילה בדים ומוצרים וגזרות וכל מה שהמוח התופר שלכן יכול לדמיין. למרות שהמחירים עשוים להיות מעט גבוהים בהשוואה לחנויות הרגילות, כאן יש מבצעים תכופים ומי שגרה באיזור בכלל יכולה לעשות כרטיס מועדון, שמזכה אותה בהנחות קבועות ומכירות חודשיות. בצורה הזו החברות הצפון האמיריאיות שלנו קונות את הכול- מבדים ועד לכפתורים. ב-fabric land קניתי את כריות החייטים במבצע של 50%, שם גם מצאתי את הריפודים והבד השקוף. המוכרות היו נורא נחמדות וממש אנטי קפיטליסטיות.. הן אמרו לי: "את זה את לא צריכה וגם את זה לא ..אני תופרת 20 שנה ובחיים לא השתמשתי זה!" ההפך הגמור מחוויה בסופרפארם, לשם השוואה. שם גם קיבלתי את מרבית המידע על הדובים הקנדיים הרעבים. בקיצור חוויה מקסימה.
בכלל מרבית בעלי העסקים שיצא להיות איתם בקשר במסעותיי בחנויות התפירה בקנדה היו נחמדים, נוחים וממש משתדלים לעזור. החוויה שאף אחד לא דוחף לך מוצרים, על הבדים כתובה התכולה המדויקת שלהם, והמחירים קבועים וכתובים על כל המוצרים ויש הנחות סטודנטים-תשאר איתי לזמן מה.
לרעת קנדה, עלי לציין כי ממשלתם ביטלה לפני כמה שנים את החזרי המע"מ לתיירים וזה מבאס קצת כשעושים קניות גדולות (מה גם שגילינו את זה רק בשדה תעופה).

מעבר לחנויות התפירה והבדים, עשינו סיבוב בחנויות ספרים ווספרי יד שניה, שמתוכם היתי רוצה לציין במיוחד את הBMV- books, רשת ספרים גדולה הפזורה בכל טורונטו ומציעה מבחר לא רע של עודפי ספרים (אלו שירדו מן המדפים מאיזושהי סיבה) במחירי יד שניה. את החנות הזו ואחרות מצאתי דרך האתר החמוד הזה.




על הספר השמן שנקרא The Fabric Sewing Guide חלמתי מזמן, זה אחד מהספרים הרציניים והמקיפים שנכתבו על הבדים השונים, והוא נכתב קלייר שייפר (Claire Shaeffer), מומחית בעלת שם עולמי בתפירה עלית וחייטות. הספרון השני Time Saving Sewing מלמטה מסדרת זינגר (שאני כל פעם מוסיפה לי לאוסף) והוא מלא בטכניקות תפירה מודרניות החוסכות זמן. זה די ההפך הגמור מתפירה עלית, אך כשצריך לסיים שמלה ביום, זהו רפרנז חשוב מעין כמוהו. אחריו The Victorian Tailor - ספר ממש מדליק ששמעתי עליו ונורא שמחתי למצוא אותו בשליש מחיר, והוא מספר על מקצוע החייטות המאה הקודמת, בצורה פרקטית, ומלאה בסודות מקצועיים שהולכים ונעלמים מן העולם. האחרון למעלה זה מגזין threads שהיתי חייבת לראות פעם אחת בצורה לא וירטואלית. הזכרתי בעבר שאני מאוד אוהבת את המגזין הזה, למדתי משם המון ואם היה לי את כל הזמן שבעולם, היתי קוראת את כל הערכים שלהם מהתתחלה. 

ואם זה לא מספיק.. אז הנה עוד שני ספרים שלא יכולתי לעבור לידם. Marilyn in Fashion מספר על כל הבחירות האופנתיות של מרילין, ומגלה מי עמד מאחוריהם. בזמנו עדיין לא היתה משטרת אופנה ולא היה מקובל לשאול כוכבות- את מי את לובשת..? הספר הזה סוקר את כל המעצבים מאחורי בגדיה של מרילין, ומספר מה לבשה מתי, כמו שהינו יודעים אם היא בעצמה היתה כותבת בלוג אופנה. Vintage Style שכתבה אותו Sarah Kennedy (המחברת של ספר אחר אהוב מהמדף שלי-  Vintage Swimwear). למרות שהוא לא מספר שום דבר חדש למי שאוהב ומכיר את המאה ה20, אבל הוא מסודר בצורה כזו חמודה שהתאהבתי בו. 







אחד הדברים שאני ממש אוהבת בספר על מרילין, הוא התיאורים היחסית מפורטים על הבגדים, (מאיזה בד עשוים, או האם מדובר בחליפה או שמלה) שעשויים לעזור לשחזר כמה מהמראות האהובים שלה.


 מרילין בחליפת צמר שחורה של 1956 , George Nardiello

מדריך הסטייל של גרייס קלי 

מדריך היופי של אודרי הפבורן 


ואחרונים חביבים הם שני איורי האופנה מקוריים משנות ה40. אני הוכלת למסגר אותם לחדר העבודה שלי, כדי לזכור מאין באנו ולאן אנחנו הולכים.. :)

איורי אופנה של פעם.. 
מה נותר להוסיף..? פעם כשהיתי קטנה והתחלתי להחזיק קצת כסף כיס, נורא אהבתי חנויות של ציוד משרדי. אני והחברה שלי הינו נכנסות אליהן באופן קבוע בדרך חזרה מבית הספר. מאז חלפו הרבה שנים.. עטים ומחברות מרגשים אותי פחות, חנויות ספרים שהתאהבתי בהן בבגרותי עדיין, וכעת התווספו אליהן גם חנויות התפירה.. ממלכות קטנות של אושר למכירה, שמזכירות קצת את ההתרגשות שחוויתי בילדות. אני מאמינה שהעניין מדבק, כך שמי שהגיעה לסוף הפוסט- ראו - הוזהרתן:)

לסיכום, אני רוצה לשתף כאן כמה מקורות אונליינים לקניות של ציוד תפירה, למי שלא מתכננת טיול לחו"ל בקרוב. נכון מדובר בתוספת של דמי משלוח, הלא קלה לעיכול לפעמים, אך תחשבו שאתן חוסכות על כרטיס טיסה:)

ועוד- בלוחות הפינטרסט שלי


שבוע טוב ויצירתי לכולם:)
נשתמע בקרוב, אני מקווה..






Saturday, October 6, 2012

Canadian Tails, part two -Algonquin Park, Algonquin Mists and an Itsy Bisty of Country Chic - עלילות קנדיות, חלק ב: אלגונקין פארק ושיק כפרי


אני יושבת בקפה גרג, בסינמטק חיפה, מחכה לבן זוגי שיצא מסרט. בנתיים החלטתי לשחרר לאוויר כמה פוסטים שסבלו מדחיות רבות מדי בשל פרפקציוניזם בלתי אפשרי.

This post has been in my drafts for a more than a week. It's in Hebrew, I hope the English readers will forgive me this time and use the translation option. This the second part of our trip in Canada, that we spent in the Algonquin Park, staying at Algonquin Mists. We took the photos with our new Canon Rebel camera, that was a birthday present. I hope you like it.. :)

הפוסט הזה יהיה קצר במילים ורב בצילומים. בקנדה קנינו את המצלמה המיוחלת.. (Canon Rebel (something  (שם הולם, לדעתי).  הכירו את אלגונקין פארק, לא ממש פארק אלא יער עצום בגודלו, אגמים, דובים, צבאים, פטריות ושלכת.. :)














יש באלגונקין פארק המון מסלולים, כולם מבטיחים להיות יפים. אפשר לעשות טרקים ממש ולהשאר לישון בשטח, אפשר להשכיר קייקים, אפשר לדוג.. אני רוב הזמן היתי בחרדה שנפגוש דוב (הבנו שהשנה לא היו מספיק פירות יער ועל כן הדובים עשוים להיות רעבים) ולכן, וויתרנו על לישון באוהל. טיילנו הרבה ברגל וטיפסנו לכאן-


המקום ששכרנו לירח הדבש שוכן גם הוא באמצע יער פראי, ונקרא  אלגונקין מיסטס - Algonquin Mists באיזור יש הרבה בתים עם חלונות הפונים ליער או אגם מקומי כלשהו, להתאהב (ולהתקנא) בהם. הזוג שבביתם התארחנו עבר לכאן אחרי קריירה ארוכה (ומוצלחת כפי שנראה) בעיר. הבית בנוי ומעוצב בסגנון כפרי, עם רהיטי וינטאג' שהמארחת שלנו אספה במהלך החיים , חלונות ענקיים הפונים ליער וכמובן אח בכל אחד מהחדרים.








את ארוחות הבוקר גייל הגישה לנו על כלים שקיבלה בירושה מסבתא שלה, הצלחות הן הצ'יינה מהחתונה. רוב הירקות גדלים בגינה, והביצים כמובן אורגניות מאיזו חווה מקומית.  כל בוקר היא הפתיעה אותנו באיזה מאכל מקומי אחר. חזרתי ללא תיאבון, מין שובע כזה, של "מה כבר יוכל לרגש אותי?". קשה להיות בורגני.












 מנורות שמן..:) 












חוץ מלחפש דובים ביער, בילינו את זמננו הישיבה על המרפסת, קריאה ומחשבות על החיים. אני חושבת שאפילו הצלחנו קצת לנוח. המרחק עושה את זה, והאויר הקריר גם כן לא מפריע. 


הסתובבנו גם קצת ב"שכונה", אני לבשתי לי צבעי שלכת. 




















Photos of Algonquin Mists Guest Home and Retreat, Huntsville
This photo of Algonquin Mists Guest Home and Retreat is courtesy of TripAdvisor


אחד הדברים שהכי אהבתי בקנדה זה המים הקרים עימם שטפתי את הפנים בבוקר (מי שתיה אגב) והמים החמים שתמיד היו במקלחת.  כשקריר ומרענן בחוץ, עדיין חמים ונעים בתוך הבית. הגוף שלי נרגע, העור שלי זהר,  יש משהו באויר הקנדי שהוא ממש שלי, חלק מהדי.אנ.איי הלטבי.  העצים הירוקים, שלכת, סנאים, בתים יפים מעץ, אסטטיקה.. היתי רוצה להביא קצת מזה בחזרה לארץ. שנוכל לשכוח מכל הצרות ובאמת סתם לגדל עגבניות בגינה. שלא נאנח כל כמה שעות, בלי להבין על מה בדיוק, אלא פשוט נחיה, בטוב, ביופי, בעושר ובאושר. עושר לוא דוקא חומרי, אלא פנימי, יצירתי , וכזה שאפשר לחלוק ולהתחלק בו. זה מה שאני מאחלת לנו וכל מי שקורא את הפוסט הזה. שנה טובה, חברים.




Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...