Monday, February 25, 2013

Vertigo or the return of the Femme Fatale - ורטיגו או השיבה של הפאם פאטאל


It's been a few months since I saw Vertigo again, and started writing this post. We saw it again together, my better half and me, in our new- old movies nights tradition. And as old as it may sound, we both came to the conclusion, they don't make them as they used to.. (Just think of the last Oscar's. How could they give an Oscar to Jenifer Lowrence, with all do respect, and not give it to Emmanuelle Riva for her role in Amour, on her 86 birthday, and looking so fabulous? You know? And also the movies, aren't as great)

למעשה עברו כבר כמה חודשים, או לפחות שבועות (מי סופר?) מאז שראיתי את ורטיגו שוב, והתחלתי לכתוב את הפוסט הזה. ראינו אותו ביחד, החצי השני שלי ואנוכי, במסורת החדשה שלנו של ערבי קולנוע ישן. ועל אף הסכנה של להשמע זקנה, שנינו הגענו למסקנה שלא עושים סרטים ברמה כזו יותר (רק תחשבו על האוסקר האחרון. איך אפשר היה לתת פסלון לג'ניפר לורנס, כבודה במקומה מונח על תפקיד רגיל בסרט חמוד, ולא לתת לאמנואל ריבה, מ"אהבה", ביומולדת ה86 שלה? היא גם התלבשה אגב הרבה יותר מוצלח מלורנס. מבית לנוון)

The first time I actually saw Hitchcock's Vertigo was in college in one of my favorite general courses- Gender in Cinema. We talked about the subtext of it, a male who is not able to live and love a real flesh and blood woman (with dark hair) and is drawn, tragically for all, to an ideal version, a blond, mysterious and unattainable vamp. My poor husband had to listen to the full analysis throughout the movie:) 

הפעם הראשונה שראיתי את ורטיגו של היצ'קוק היתה בתואר הראשון שלי, באחד הקורסים הכלליים הכי מגניבים, גברים ונשים בקולנוע (גם באנגלית, גם בקולנוע וגם במגדר.. מה עוד צריך?). דיברנו על הסאבטקסט של הסרט, על הגבר שאינו מסוגל לחיות עם אישה אמיתית, בשר ודם (כהת השיער) ונמשך באופן טראגי לכולם לדמות הבלונדינית האידיאלית והחמקמקה, שהוא עמו יוצר. בן זוגי המסכן היה צריך לשמוע את הניתוח המלא לאורך הסרט :)


Well it became even more interesting now with the HBO's new movie about Hitchcock's relationship with Tippi Hedren (the star in Birds and Marnie), and the new biography, staring Antony Hopkins and Helen Mirren as Hitch's wife. These were a bit superficial (the HBO one being a plain demonisation of one of all times greatest directors), but they gave an idea about the passions and the conflicts of a the man behind the movies. They say Vertigo was about his own inner conflicts. Isn't it always, though?

לאחרונה העניין הפך לעוד יותר מעניין עם היציאה של סדרת הHBO החדשה על היחסים של היצ'קוק עם טיפי הדרן (הגיבורה בציפורים ומרני), והביוגרפיה החדשה בכיכובם של אנטוני הופקינס והלן מירן בתפקיד אישתו). שניהם נראו לנו קצת שטחיים (כשהסרט של HBO עשה ממש דמוניזציה לאחד מהבמאים הגדולים של כל הזמנים), אבל הם נתנו רעיון לגבי התשוקות והקונפליקטים שהניעו את האיש שמאחורי המצלמה. אומרים שורטיגו עסק בדרמות הפנימיות של היצ'קוק עצמו (אבל האין זה תמיד ככה?)


Alfred Hitchcock and Kim Novak, on the set of Vertigo
Hitchcock loved choosing and literally "shaping" his actresses. He would get involved in every aspect of their appearance on and off the set, creating a new "bigger than life" image, helping them to play their roles even more convincingly and ultimately making his actresses into stars, at least for the time being. And as Pygmalion, he would create them and then fall in love with them. All that, while having a wonderful relationship with an intelligent and supporting wife.. but perhaps a dash too real..? I have always been on the real side myself, although I must admit to enjoy an occasional mind game. Adding a little drama to life is not such a bad idea, especially if it's a fun one.


היצ'קוק אהב לבחור ואז ממש לעצב את השחקניות שלו. הוא הפך למעורב בכל אספקט של המראה שלהן, בסט ומחוצה לו, עזר להן לשחק את תפקידן יותר טוב, וביוצרו דמות חדשה ו"גדולה מהחיים" הפך אותן לכוכבות, לפחות לזמן מה. וכמו פיגמליון, הוא יצר והתאהב בנושא יצירתו. כל זה בזמן שלצידו היתה אישה נבונה ותומכת ביותר, אבל אולי.. טיפה אמיתית מדי..?
אני עצמי תמיד היתי בצד האמיתי, אך זה לא אומר שאני לא נהנית ממשחקי מוח פעם ב.. להוסיף קצת דרמה לחיים זה אף פעם לא רע, במוחד אם מדובר בדרמה קלילה.



Since I saw Vertigo the first time, I have been fascinated with that movie. There is something about it, the colors, the music, (the story).. that touches you at a subconscious level, and you can't quiet explain it, but you are hooked. 

And this time I watched it with my new designer eye. And oh my, the outfits.. The style.. the makeup. I wanted to sew everything Kim Novak was wearing. Hitchcock was a brilliant director, and some of that brilliance was his attention to details and a great fashion sense (he chose and approved all of his actresses clothes, sometimes with the help of his wife.)


מאז שראיתי את ורטיגו בפעם הראושונה נשביתי בסרט הזה. אני לא יודעת לשים על זה את האצבע, אבל יש משהו בסרט הזה, הצבעים, המוזיקה (הסיפור) שנוגע בך ברמה הבלתי מודעת ואינו מרפה. 
והפעם צפיתי בו גם עם עיני העיצוב החדשות שלי. תמיד היתי ערה לפן האסטטי של החיים אבל עכשיו כשאני רואה בגדים - אני מפרקת אותם לגורמים. והתלבושות בורטיגו.. איזה עונג לעניים! הסגנון (אני מסרבת להשתמש במילה סטיילינג, שעושה לי רע) והאיפור.. אלוהים. רציתי לתפור את כל מה שקים נובאק לבשה..
היצ'קוק היה במאי מבריק וחלק מכישרונו התבטא בתשומת הלב שלו לפרטים, וחוש ויזואלי ואופני מעולה. (הוא בחר וקבע את כל התלבושות של הדמויות בעצמו, לעתים בעזרת אישתו, שלרוב הסכימה איתו)




Kim Novak played a mentally disturbed woman in the movie, and later in life was diagnosed as a bipolar herself. How creepy, or one might say Hitchcocky, is that? The e- rational female that is both scary and incredibly attractive to the male is a known cinematic theme, but also one common in life (met it?)
Vertigo also touches the male desire to save the female, when in fact, he is the one who needs saving.


קים נובאק משחקת דמות מופרעת נפשית, והסיפור היותר מוזר הוא שהיא באמת פיתחה הפרעה בי פולרית בהמשך החיים (מאניה דפרסיה במילים אחרות). קצת קריפי, לא? מתאים להיצ'קוק.
האישה האי רציונאלית, שבו זמנית מפחידה אך גם מושכת את הגבר, היא מוטיב קולנועי ידוע, אך גם אחד שחוזר על עצמו בחיים (מכירות אולי?). ורטיגו גם נוגע במשאלה של הגבר להציל את האישה, כשלמעשה זה הוא עצמו שזקוק לעזרה.



In any case, we'll be hearing an talking a lot about Hitchcock soon. There have already been fashion collection inspired by his Femme Fatale characters (see Alice Temperley, Vivian Westwood or my personal favorite - Badgley Mischka), and it does make a perfect sense thinking about our recent obsession with the past in general, and the middle of the last century in particular. 



בכל מקרה, אנחנו הולכים לשמוע הרבה בקשר להיצ'קוק בזמן הקרוב. כבר היו כמה קולקציות שעוצבו בהשראת דימוי הפאם פאטאל שבסרטיו (ראו את Alice Temperley או Vivian Westwood או החביבים עלי Badgley Mischka), וזה אכן מתכתב עם האובססיה האחרונה שלנו עם המאה הקודמת בכלל והאמצע שלה במיוחד.

Interestingly enough, traditionally the Femme Fatale would be a dark haired woman, the blond representing innocence and purity, and the brunet the forbidden desires and the dark & evil side of womanhood. Hitchcock turned that around. If you have a naughty side in you, after watching the next video clip I embedded for you, you'll now want to dye your hair blond too. Man, and that after finally having our brunet moment! 



מעניין כי באופן מסורתי, הפאם פאטאל היתה ברונטית, כאשר דווקא הבלונדינית יצגה את הטוהר והתמימות, הדמות כהת השיער סימלה את התשוקות האסורות והצד האפל של הנשי. היצ'קוק הפך את היוצרות. אם יש לכן איזה חלק שובב בתוככן, כשתראו את הסרטון ששתלתי בהמשך, גם אתן תרצו עכשיו לצבוע את השיער לבלונדיני. איזה באסה, כל כך נהניתי משבע דקות התהילה של הברונטיות! היה לנו רגע, תודו.





This is a video tutorial from one of my favorite make up artists, Lisa Eldrige, that if my chance you are not familiar with, you totally should , it will change your life:) This is a make up inspired by Tippi Hedren in birds, but it has the basics of the the Hitchcock look well captured.

הסרטון הזה הוא מבית היוצר של אחת מאומניות האיפור האהובות עלי, שאם אינכן במקרה מכירות עדיין, אתן חייבות לגמרי, זה ישנה לכן את החיים :) ליסה אלדריג' עושה כאן איפור בהשראת הדמות של טיפי הדרן בציפורים, אך היא ממש תפסה את המראה ההיצ'קוקי והעיקרון נשאר עיקרון.




So what do you guys think? Did I make you wanna watch all of Hitchcock's movies again? You totally should, if not for the movies then for the fashion.


I, for instance am making that famous Kim Novak's grey suit. I also have to try this make up routine, just to see how it will work with my brunet completion. I wanna be mysterious and dangerous too, for god sake's!


נו, אז עשיתי לכן חשק לראות את כל הסרטים של היצ'קוק שוב? אני לגמרי ממליצה, אם לא מתוך הערך הקולנועי שלהם, אז בשביל האופנה..
אני למשל הולכת לתפור את החליפה האפורה המפורסמת של קים נובק בורטיגו. ואני גם הולכת לנסות את האיפור.. מעניים איך הוא יסתר עם המראה הברונטי שלי. אני הרי גם רוצה להיות מסתורית ומסוכנת :) 

I will be using this Burda pattern for the jacket - 
לז'קט אני אשתמש בגזרה הזו של בורדה-


Although this suit looks almost perfect.. hard choice. I am trying to be more thoughtful and resourceful about patterns. But perhaps, just this once? We'll see. My choice is usually the more inspiring one. If I can use a pattern I already have and adapt it, more satisfaction and pride for me..

או אולי בגזרת החליפה הזו? בחירה קשה. החלטתי להיות יותר מחושבת ואקולוגית בקשר לגזרות. הבחירה שלי בדרך כלל קשורה למה נותן לי יותר השראה, או מרגש אותי יותר. אם אני יכולה להשתמש בגזרה שכבר יש לי או שהוצאתי לבד, ולהתאים אותה, תכלס, יותר סיפוק וגאווה לי..


Well, that's about all I wanna say for now.. It was a long one, no? 
Happy inspired sewing and designing to all. Don't be afraid to play..
Sometimes all you need to get into character is a new grey suit. :)


טוב, זה כל מה שאני רוצה לומר לעת עתה. זה היה ארוך, לא?
תפירה ועיצובים מעניינים ומרגשים לכולן. אל תפחדנה לשחק. באופנה, בתפירה ובכלל.. ובחיים לפעמים, בשביל להכנס לדמות, כל מה שצריך זה חליפה אפורה שחורה:)


and p.s. any of you had experience with these patterns? Any other patterns you'd suggest? And who is going to make that white coat now..? I dare you to.


נ.ב. יש כאן מישהי שניסתה את הגזרות האלה פעם? אולי ממליצה על גזרות אחרות?
מי הולכת לעשות את המעיל הלבן של נובאק? יאללה, אתגר!!

See you soon,
Milena
עד הפעם הבאה.. 
מילנה


Sunday, February 24, 2013

Make your own pressing board! עשי זאת בעצמך- קרש גיהוץ לצד מכונת התפירה


Hello readers and fellow sewing enthusiasts! Hello fashion lovers and just random folks who got to my blog by mistake! I missed you guys! 

It might have seen like I disappeared but I was actually doing a lot of sewing and tutorial planning for this blog,  as well as planning a future for this part of my life (details to come). 


שלום קוראי הבלוג ושותפיי לפשע היקרים! שלום לכל אוהבי האופנה וסתם חברה שהגיעו לבלוג הזה בטעות! התגעגתי אליכם :) זה אולי נראה כאילו נעלמתי, אך למעשה היתה הרבה תפירה מאחורי הקלעים, כמו גם תוכניות להדרכות, עתיד הבלוג והחלק הזה בחיי באופן כללי (פרטים בהמשך:)

Today I want to share a little tutorial I made, that will hopefully be the first of many to come.. :) This time we are making a personal -put on the table- next to your sewing machine- pressing board. A cool feature I have seen many   serious sewers use. 
So - has it ever happened to you that your ironing board was too small, too narrow or just too far to reach for an easy and comfortable- Press As You Sew - rule? I even adjusted my pressing board to be in the same height as my sewing table (a tip I adopted from Sarai of Coletterie) and I have a rolling chair and all, but sometimes there is just not enough space and the fabric keeps falling off the board. 


היום אני רוצה לשתף אתכם בהדרכה קטנה שהכנתי, בתקווה הראשונה מיני רבות:). הפעם אחנו מדברים על הכנה של לוח גיהוץ אישי, שניתן להניח על השולחן לצידה של מכונת התפירה ושראיתי הרבה תופרות רציניות משתמשות בו. קודם כל - גיהוץ הוא האח של התפירה. בלעדיו אין אף בגד נראה ויושב כמו שצריך. אני משתמשת במילה גיהוץ, כאשר למעשה הכוונה היא לפעולת הפעלת הלחץ ושימוש באדי המגהץ על מנת לקבע צורה זו או אחרת בבד. זו אומנות, אין מה להגיד וקצרה יריעתו של הפוסט הזה מכדי לגעת בה. בכל מקרה קורה לכן לעתים (ואני יודעת לפחות על אחת שכן) שקרש הגיהוץ שלכן פשוט קטן או צר מדי בשביל עבודה נוחה? או שצריך לקום אליו, אלוהים שישמור?(אגב לפתרון סוגייה זו כנסו לבלוג של קולטרי- לשראי יש עצה טובה שאימצתי בעצמי). בכל מקרה כדי לעבוד יעיל ומהר, לא להתעייף, לא להתפזר ובעיקר בעיקר לא להתעצבן, התפירה היא הרי אמורה להיות ריפוי בעיסוק.. אני מציעה להכין לוח גיהוץ שכזה-

So this is my solution- and it's very easily made..


Make your own pressing board
First you'r gonna need a wooden board. I am suggesting a square shape, measured for your convenience (mine is 21 inches long and 23 inches wide, just because that was approximately the size I was looking for) 
Of course you can order one made to measure, but I would'n't bother. It can be anything you find on the street, or have laying in your basement- and old shelf, just a piece of a melamine chipboard, or a ex kitchen cabin door. I only had to keep my eyes open for two days until I found one near from a  renovation site, on our street. 


כתנאי ראשון להגשמת התוכנית תצטרכו למצוא קרש. כמובן שאפשר להזמין אחד בגודל מסוים מכל חנות שמנסרת דברים. אבל אני מציעה לא לרוץ ישר לקנות. זה יכול להיות כל קרש שתמצאו ברחוב (אני מצאתי את שלי באחת מהמיכליות הגדולות האלה שעומדות ליד בתים שעושים בהם שיפוצים.. זה בטח היה מדף ממטבח של מישהו. לקח לי יומיים של פקיחת עיניים בזמן הטיול עם הכלב שמצאתי בדיוק את הגודל שחיפשתי). אם לא מבחוץ- זה יכול להיות מדף ישן או סתם דיקט (אפילו מאלה של ציור) שזרוק בבית. אנחנו מדברים על משטח קשיח בגודל בין חצי מטר למטר מרובע. שלי משהו כמו 60 על 55 ס"מ.



Now you need to cover with something soft- for easy ironing. Again, don't rush out to buy anything- use whatever you have on hand (that's the whole point of DIY. Make it ecological!) I used some synthetic materials I got earlier this year, experimenting with different cotton needle-punch substitutes.  In Israel we don't have that many crafters, I guess, or they are just not using the natural fibers (Israeli quilters, help me out here!) but the point is I had to bring the cotton batting back with me from Canada, and I felt too stingy to use it on the ironing board (there isn't much). ANYWAY, my point is-if you live in a country where the cotton batting or needle punch is easily found- you can use that for padding the board, if not- anything will do- paralon sponge, synthetic bating, or a few layers of an old towel or flannel you don't want for sewing anymore, or just an old blanket. The board has to be padded, that's the point. 


עכשיו את הקרש צריך לכסות. שוב- לא לרוץ לקנות, תזכרו שכל הקטע של תפירה ביתית מודרנית התחיל כתנועת נגד הצרכנות והבזבזנות ואין שום סיבה לקנות משהו שנוכל למצוא ולתת לו חיים חדשים בבית. אני השתמשתי בשני חומרים שהיו לי בבית שקניתי אותם בזמנו כשניסיתי כל מיני חומרי מילוי לחזיות ובגדי ים. מאז נסעתי לקנדה והבאתי לי כמה חומרים יותר טובים, ככה שהמילוי הסינטטי רק חיפש לעצמו שימוש. עשיתי שכבה אחת מפרלון ושתי שכבות ממילוי פוליאסטר רגיל (אגב חיפשתי וחיפשתי לי מילוים טבעים בארץ ולא מצאתי, לא הבנתי למה הקווילטיות שלנו מסכימות לעבוד עם הסינטטיקה הנוראית הזו, שבטוח לא טובה לילדים המתכסים בשמיכות הטלאים.. ואז נתקלתי בדף הזה. כולן מזמינות מחו"ל, זה העניין. אם את קווילטית וקוראת זאת- השמיעי קול). אם אין לכם בבית מילוי כזה - שמיכה ישנה, שתי שכברות של מגבת שעבר זמנה או כמה שכבות פלאנל יעשו את העבודה. היי יצירתית.


paralon
Some padding will absorb the steam a little better, but just check your regular ironing boards padding, it is rarely all natural. I cover it with a layer of cotton and it does the  work for me.


הספוג הפרלוני שלי היה בדיוק בגודל הקרש, אך את המילוי הסינטטי חתכתי בכ10 ס"מ גדול יורת על מנת לעטוף את הקרש מכל צדדיו. השתמשתי בשתי שכבות של מילוי ושכבה של פרלון - המספר המדויק עשוי להתשנות בהתאם לחומרים שאתן משתמשות בהם. תנסו ותראו איך זה מרגיש. בעיקרון אנחנו רוצים שקרש הגיהוץ שעובד עם מגהץ אדים יהיה בעל כושר ספיגה מסוים. אני משתמשת בכותנה או בד גולמי לכיסוי שעושה את העבודה. 


batting
The next step is to cut to size and secure the layers. MY first layer is just in the size of the board, it's not a must. I am using an all purpose nails to secure the layers, but I have tried it with all kinds of nails, they all do the work. The only important thing is to choose nails slightly smaller than the board depth.


הצעד הבא הוא לחבר את המילוי לקרש. לי היו רק מסמרים לבטון, אך זה עבד בסדר גמור. השתמשי בכל מסמר שקטן יותר בגודלו לעובי הקרש.



If you are using batting- put the board on to pf the batting and cut the batting approximately 5 inches larger than the board, for it to cover the sides and have enough grip on the other side. To hold it in place temporarily you can use a little pin.


את השכבות לעיבוי הקרש אנחנו חותכים כאמור בערך 10 ס"מ רחבות יותר. אין צורך למדוד-מניחים את הקרש על החומר וחותכים לפי העין. מלפפים את המילוי סביב הקרש ומחזקים באמצעות מסמר. בשלב ראשון אפשר לתקוע סיכה קטנה כדי לראות שהכול מסתדר.



Secure the batting with a few nails. Do it in all the four corners and add a few in the middle of each side. See the size of my nails.


מסמר לעץ בצד ימין. אבל באמת, כל החברים עובדים, פשוט חלק עושים יותר רעש. ממסמרים את כל הפינות ומוסיפים כמה לתמיכה גם בצידי הריבוע. 


Now when you turn it to the other side- it will look like that. The batting should lay nice and tight. 


אתן רוצות שהצד השני יהיה מתוח וחלק.



Use a simple medium to heavy weight muslin- unbleached cotton to cover the board. Again cut to size- add  6 or 7 inches of extra all around- you'll want to turn the allowances in to cover the ends completely.


לכיסוי רצוי להתשמש בבד העשוי מכותנה- או בד בד גולמי, בשפה המקצועית. זה חשוב כי המשטח עליו מניחים את המגהץ צריך להיות בעל כושר ספיגה ויכולת הכלה של חום. שימו לב שפוליאסטרים למיניהם נמסים ונדבקים למגהץ. איכסה פיכסה. כותנה גולמית בעובי בינוני ומעלה עושה את העבודה מעולה. הניחו אותה על הקרש וחתכו מסביב- השאירו מספיק בד כדי לכסות את המילוי מהצד השני ולקפל פנימה את הקצוות.


unbleached cotton aka muslin
I am using this method to make nice corners on the other side. Secure the fabric with a nail for every step.


השיטה שלי לפינות יפות יותר.



This is how the finished ironing board will look like. You can also use a gingham material or buy one of those burda grided paper (just make sure it's cotton!) to cover the board. It will make it a bit easier to measure hems to iron, and you can use it to cut fabric too (with scissors and not a rotary cutter of course:))


גם הפעם -מסמרו את הבד המקופל לקרש בכל המקומות שזקוקים לכך, אתן יכולות לראות איך זה נראה אצלי.
עוד הצעה- אפשר לכסות את הקרש בבד ריבועים, או לקנות את הבד המיוחד של בורדה לתפירה שמגיע עם סולמות מדידה (רק תבדקו שהוא כותנה), ולכסות את הקרש בהם. למה זה טוב? הקוים הישרים עוזרים בעשיית מכפלות מהירה יותר- לא צריך למדוד, ישר רואים כמה לקפל פנימה ולגהץ, ולפעמים אפשר להשתמש בקרש גם כלוח חיתוך (עם מספריים ולא סכין גלגלת כמובן)- תחשבו למשל על הכנה של סרט אלכסון.
 

Now see- you can put it just next to you sewing machine, and easily press those seems without moving away from the table. The fact it's pretty wide makes it easier to press bigger garments, nothing falls off the ironing board!


וזהו! יש לנו קרש גיהוץ אישי ונייד משלנו - אפשר להניח אותו לצדה של מכונת התפירה ולחסוך זמן וסבלנות יקרים. תופרים מתפר וישר מגהצים. חוצזמה, הוא מספיק רחב כדי ששום דבר לא יפול על הרצפה, כשעובדים על בגדים יותר גדולים. מה גם שגודלו תלוי בכן לגמרי.. רוצות אפילו יותר גדול- הכינו יותר גדול:) מה שאי אפשר להגיד בקשר לכל דבר בחיים.



When not used it doesn't take a lot of space, and can be stored right there on the table. I find it even more space saving, since it doesn't take any floor space. 
במצב שלא משתמשים בו הוא לא תופס הרבה מקום- אפשר להעמידו על השולחן ןלהשעין על הקיר. אני מוצאת שזה אף נוח יותר מקרש גיהוץ מתקפל שתופס מקום רצפה חשוב, ויקר באיזור המרכז.


And a little tip for the road-

Sometimes we need to press a large piece of fabric. It usually happens after you pre-washed something and need to press it selvage to selvage, for a fine crisp grain-line on the folded edge, or when you need to pre-shrink wool. 
Use your table!
Clean if from the stuff, cover with a large towel and a sheet and iron away. It's much easier than fighting the gravity with your tiny house wife ironing board. 


ועוד טיפ קטן לדרך.
לפעמים אנחנו צריכות לגהץ חתיכות בד גדולות. זה בד"כ קורה אחרי קדם הכביסה, או כשרוצים לכווץ בד צמר בטרם תפירה. הדרך הטובה לעשות זאת היא ע"י קיפול הבדל לאורכו - קצה לקצה עם החלק החיצוני , היפה של הבד פנימה. ע"י קיפוץ וגיהוץ כזה אנחנו מייצרות עוד קו מקביל לקצה באמצע הבד, שאפשר להתשמש בו כקריטריון למדידה של קו התפר הישר (aka grain-line).
בכל מקרה כל מי שהתנסתה בכך בעבר בוודאי יודעת שזה בלתי אפשרי על קרש הגיהוץ המעפן של עקרת הבית הקטנה. השתמשו בשולחנכן! העיפו את כל הדברים ממנו, כסו במגבת או שמיכה ישנה ושימו סדין כותנה נקי מעל. הרבה יותר קל מאשר להילחם על השטח הקטן ולהפסיד מראש לכוח המשיכה.

Let me know if you found this little- handy woman tutorial useful. And also have you any tricks of your own on pressing and ironing? What tools do you use and which are on your -to make/ to buy wish list?


Happy sewing everyone, and a happy Purim to whoever celebrates:)



תגיבו ותגידו אם הפוסט הזה היה לכן לעזר. וגם שתפו נא בסודות הגיהוץ שלהן (או סיוטי הגיהוץ שלכן אם זה מה שעולה:) איזה כלים עוזרים לכן ומה נמצא ברשימת החייבת להכין/לקנות בקרוב?

ימי יצירה נעימים לכולם וכמובן פורים שמח:) כן גם אני התחפשתי, וכן תפרתי לבד:) 

See you soon!
Milena 
נשתמע בקרוב!
מילנה

Saturday, February 2, 2013

The Meeting Of Worlds -Patchwork , Quilting and Embroidery in Fashion


Dear readers, this post is about the return of our grandmother techniques to the sewing world, and the beautiful collaboration between fashion design and the handicrafts. Finally the worlds meet- the quilters can learn from the sewing enthusiasts and vice versa. Please use the translate option for this post, although off course the language of the crafts is universal :)

קהילת התפירה, כמו בערך כל דבר בחיים, אינה אחידה ומתחלקת לשתי קבוצות עיקריות של עניין- אלו שמתעיינות באופנה ובגדים ואלו שאוהבות עבודות יד- שביניהן אומנויות הטלאים (patchwork), הקווילט (quilting), האפליקציה והרקמה (embroidery). לקהילות אלה בלוגים משלהן, בדים וציוד משלהן, ומאפיינים סוציו- דמוגרפים וחברתיים שונים.
הקווילט והטלאים נחשבים לאומנויות אמריקאיות מסורתיות, אך כמעט בכל תרבות בעולם תמצאו עבודות טלאים (החל האדם הקדמון שהרכיב את בגדיו מחתיכות עור של חיות) וקווילטים שמטרתם המסורתית היא חיבור מספר שכבות של בדים יחד - על מנת ליצור אפקט של חום והגנה (כמו שריוני האבירים הראשונים). לאחרונה שמיכות הטלאים חזרו לאופנה (בטח שמתן לב אם ביקרתן באיקאה או גולף הום) ומה שעוד יותר מעניין - מעצבים רבים החלו לשלב את עבודות היד בקולקציות שלהם. השימוש במוטיבים מסורתיים, כמו כל דבר באופנה הוא בעל תנועה מחזורית, יהיו תקופות מתי שהדבר יראה מזעזע ואז פתאום נורא מגניב ואופנתי. 
בסוף שנות ה60 למשל, כחלק מההשפעות של תנועת ההיפים, אומנויות היד חזרו לאופנה, וצעירות רבות החלו לובשות את השמיכות של סבתא שלהן - 

Sophia Loren in a beautiful patch skirt - source

source

 (Elizabeth Taylor - Gypsy Chic (source 

Erdem, שעל הקולקציה האחרונה שלו כתבתי כאן, לקח את האלמנט הנשכח הזה, חיבר אותו לגזרה קלאסית ויצר פרשנות מרענת וחדשה. הנשימה שלי נעתקת מהחצאית הזו שמורכבת מטלאים השונים זה מזה בצבעם, צורתם ומרקמם. מעבר לחן שלה והעניין הויזואלי שהיא מעוררת, הרעיון גם אקולוגי ביותר- סוף סוף משהו טוב לעשות עם כל שאריות הבדים. (נושא שאני הולכת להרחיב עליו בעתיד)


Erdem, 2013 - Floral Patchwork Skirt in Silk, $2537 
 (source)
כמו הטלאים, גם הקווילט (quilt) היה אלמנט עיצובי פופולרי בשנות השבעים. השמלה הזו עם החלק העליון הרגוע היא שילוב קלאסי יותר, שגם עומד במבחן הזמן. שמלת "המארחת" הזו היתה מאוד פופולרית בשנות השבעים ותמצאו הרבה דוגמאות שונות לחצאיות שלה ברשת.

 Vintage 1970's Lounge Quilted Gown 
גם החצאית הזו היא חלק משמלה דומה, אך הפעם מדובר בקווילט סיני מסורתי. אין זה יפהיפה?

Quilted Evening Gown, Shanghai

 source


עוד דוגמא לחצאית קווילט וינטאז', הפעם עם גזרה גבוהה וכפתורים קדמיים. התפירה הספציפית הזו נעשית במכונת תפירה מיוחדת שחוזרת כל הדוגמא לאורך הבד. את הקווילטים הקודמים ניתן גם לעשות במכונת תפירה ביתית רגילה, מדובר בשורות ישרות רשות שמחברות את השכבות בשני אלכסונים מאונכים.


Vintage Lanz Long Quilted Skirt
source



והנה עוד פרשנות חדשה לשימוש בהדפס וקווילט. מותג חדש ומענין מאוד - מעט מעצבת איטלקית חדשה, במקור מהאיים הקריביים, Stella Jean (שזכתה בתחרות הדבר הבא של הווג האיטלקי). סטלה ג'ין  משלבת הדפסים ועבודות יד בהשראת שורשיה לתוך גזרות ארופאיות עם ניחוח רטרו נעים. היא אפילו עושה בגדי ים מקווילטים.


Stella Jean - Quilted Circle Skirt - 2012 (source)



Stella Jean - Quilted Retro Bathing Suit, 2012 (source)
אבל מה שהכי שבה את ליבי, ולא יוצא לי מהראש הוא האפליקציות והרקמות של Erdem. השמלה הכחולה הזו מורכבת גם מטלאי בדים, וגם מאפליקציות שנראות כאילו הן רקומות עליה. כמה יצירתיות, חשיבה ומלאכה בשמלה אחת, שבסופו של דבר מעבירה מסר מודרני וצעיר. ויש לה כיסים..


מצאתי לנו עוד תמונה שמאפשרת להתבונן בכל הפרטים הקטנים. God is in the details..

Erdem - Tessa Embroidered Sateen-Twill Dress, $4,900; net-a-porter.com

אוקיי, אז ראינו טלאים, קווילט, אפליקציה ועכשיו אני רוצה לבקש דקת דומיה עבור הנושא שעוד יותר מרגש אותי (ובטוח היה מרגש את סבתא שלי שהיתה אלופה בזה) - הרקמה (embroidery). האם חשבתן אי פעם ששמלה יכולה להיות רקומה ולא להזכיר את היידי בת ההרים? האם חשבתן פעם ששמלה יכולה להיות רקומה כך? (זו מהקולקציה של 2010 של ארדם)


Erdem, Spring 2010 - Floral Embroidered Dress 
(source)
או כך? הפעם מ2011. למיטב הבנתי, שבנבנתה בעקבות מחקר קטן שערכתי, השמלות רקומות בעבודת יד. השאלה איזה חלק מתוך 4200$ קיבלה הרוקמת אינה עוזבת את נפשי..
ובכל זאת- כבוד לErdem על ההחייה של מלאכת הסבתות שלנו לתחיה. הן היו מרוצות, אני בטוחה.



Erdem,  F/W 2011 collection, Embroidered Cotton and Silk Dress
(at the time was 4200$ at net-a-porter.com)

לי יש עדיין את החוטים של סבתא שלי.. גם את החישוק לרקמה שלי מהיסודי, תקופה שבה למדתי איך עושים את זה. אני מקווה שכשיהיו לי בנות, או בנים למען האמת, אני אוכל לבלות איתם זמן איכות בדרך קצת אחרת מסיבוב קניות בקניון ויסלחו לי כל השופוהוליקים. תראו כמה דברים יפים אפשר לעשות, בזמן שאנחנו רואים טלויזיה ומתלוננים על חיי שגרה. החיים המודרנים רימו אותנו. הם נישלו אותנו מהדברים הקטנים שהפכו פעם את החיים לבעלי ערך וטעם מיוחד. הכול מהיר, בלתי אישי ומספק לרגע בודד, כמו סוכר לבן. כמה אפשר "לצרוך" אני שואלת? אנחנו הופכים ריקים כמעט כמו הדימוים שמוכרים לנו.. 

אני לא כותבת את הבלוג הזה בשביל לשלוח את הקוראות בו לסבב חנויות. מעבר לחשיבותו עבור התהליך היצירתי שלי עצמי, אני כותבת אותו כדי שגם אתן תנסו לעשות משהו בידיכן. בשבילכן, או בשביל הילדות שלכן, אלו יהפכו להיות הזיכרנות הכי מתוקים- "הזמן ההוא שבו ישבנו יחד ועשינו משהו יפה". התקווה שלי היא שתתבוננו בשמלה הזו והיא תעורר בכן, כמו בי, רצון עז להוציא את חישוק הרקמה, או הספר המאובק על הקווילט ולהתחיל להתנסות בחוויה חדשה. לא עוד "צריכה", עושה. 

השמלה הפרחונית מאחור והחיוך של הדוגמנית מלפנים.  קסם מהלך.


Backstage at the spring/summer 2011 Erdem show- source

טוב, מה עוד רציתי להגיד..? אם לא אין מספיק זמן (בנתיים) למלאכת יד, אפשר פשוט לבחור הדפס מעניין, שנראה כאילו מורכב מטלאים, או סתם בעל אסוציאציה "אותנטית" ולשלב אותו עם גזרה אקטואלית. בקרוב אראה לכן את החצאית שאני תפרתי לאחרונה, אך בנתיים כמה הצצות לדוגמאות מהרשת. התמונות הן- אוליאנה סרגיינקו, בחצאית מתוך הקולקציה שלה, כמה חצאיות וינטאז' שנתקלתי בהן בזמנו למכירה באטסי (ולא שמרתי את הלינקים..) ובסוף תמונה של פלסה הדרום אפריקאית מתוך טמבלר שאני אוהבת במיוחד. מה אני אגיד לכן, אם לא זכיתי להיות (זמרת בלוז) שחורה בחיים האלה, לפחות אלבש הדפסים מגניבים. 


Ulyana Sergeenko wearing a floral print skirt from her first collection

Vintage skirts from etsy.com



Beautiful Palesa (brownskinfreckles) through 
afroklectic.tumblr.com 

טוב, מספיק להיום, לא?
שיהיה לנו שבוע צבעוני ומעניין. אני ממשיכה להיות עסוקה מדי בחיים האמיתיים, מה שמשאיר לי ממש מעט זמן לבלוג ולתפירה, מה שדי מדכא. לפחות שאמצא זמן לצלם את מה שכבר עשיתי! 

לאביזרים תפירה ומלאכת יד, תבדקו את האתר של גדיל (Gdil handicraft shop), שמספק מוצרי תפירה גם דרך האינטרנט (מיזם יפה עבור ישראל). אחרי שקראתי את מה שהם כותבים על עצמם, לא יכולתי שלא לשתף..

"הכל התחיל בחלומה של סבתנו, אירמה שמידט- כיום אשת עסקים מצליחה, פרופסורית לשעבר באקדמיה וסבתא לשני נכדים- לפתוח חנות תפירה ובכך להפיץ את המסורת המשפחתית. הרצון לאפשר לכלל להנות מחווית התפירה לא נתן לה מנוס. וכך קרה, כל המשפחה התאגדה ועזרה ונפתחה לה חנות התפירה הראשונה בעיר חיפה בשם "גדיל", על שם גדילי הקישוט.כשם גדיל אשר מלא בחוטים מאוחדים יחד לצרור מעוטר, כך גם חברתנו מורכבת מכל החוטים, האביזרים והכלים הדרושים למאלכת יד התפירה, הסריגה והרקמה אשר מאוחדים יחד תחת ערך המושג אומנות."

אז שוב - שבוע מקסים, ועד הפעם הבאה..שיהיה לנו מזג אוויר טוב.


For some more photos that didn't enter the post and other fun stuff, 
visit (and like!)  blog's facebook page. Cheers!

לעוד תמונות שלא הצליחו להכנס לפוסט ומיני דברים נחמדים נוספים, 
בקרו (ועקבו!) אחרי עמוד הבלוג בפייסבוק. לחיים!

;)

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...