Sunday, March 31, 2013

Burda Starburst Skirt - Ghetto Style - בורדה הולכת גטו






Hey guys! Look, I made a skirt :) This is a Burda pattern, from one of my favorite 2012 issues. In one of my next posts I'll give a pattern review and talk a bit about construction (there are a few tricks!). Meanwhile you get to enjoy our amateur instagram photoshoot. Caution- extremely URBAN post ahead! We had lunch yesterday in Jaffa with a couple of friends and I made my husband shoot me:) In the last years Jaffa, and especially the flee market area became one of the hippest places in the Tel Aviv region, but I hold the pride for discovering it much earlier. Can you believe that I used to live on this street?



חברים, תפרתי חצאית. זו גזרת בורדה, מתוך אחד הגליונות האהובים עלי מ2012. על התפירה אספר באחד מהפוסטים הבאים (יש שם כמה טריקים), בנתיים תהנו מסשן הצילומים החובבני שלנו באינסטגרם. זהירות, פוסט אורבני במיוחד לפניך. פגשנו חברים אתמול ביפו, וניצלתי את ההזדמנות. יפו ואיזור שוק הפשפשים במיוחד הפך להיות מקום ממש מגניב בשנים האחרונות, אך אני שומרת לי זכות ראשונים על כך שחנכתי אותה, בשנים שלפני הטרנד. 

היתם מאמינים שגרתי ברחוב הזה?


I added some wall art photos I took while living there to give you a fuller feel of the place. Some of it was painted over already, so these are pieces of history so to speak. The art may change, but the vibe remains. Jaffa reminds me a bit of the eastern Berlin in the years after the wall fell, very lively and creative, artists and locals living next to each other. Lots of nice restaurants and designer shops opened everywhere, the flee market is as popular as ever, vintage is in nowadays. I like it, but as usual the trendiness has raised the real estate prices, so soon no really cool people will be able to afford it, not to talk about the people born in it. In case you are wondering what's the appeal in Jaffa, take a look at the beach photos or google the old city. Anyway- this is the skirt.. Stretch jersey, pleated front and back. I wore it Ghetto style this time. Got a crush on this little jacket lately. Sometimes you do need H&M.



הוספתי קצת תמונות מאומנות רחוב שצילמתי בתקופה שגרתי שם. חלק כבר נצבע מעל, אז אלו הן פיסות היסטוריה. יפו מזכירה בשנים האחרונות את ברלין המזרחית אחרי נפילת החומה, מאוד חיה ובועטת. הפריחה התרבותית והחברתית מבורכת בעיני, אך הטרנדיות כרגיל משפיעה על מחירי הדירות, ונראה כי בקרוב אנשים מעניינים באמת כבר לא יוכלו לגור שם. כרגע אני עדיין מרגישה שם בבית, ומקווה שכך ישאר. בכל מקרה, החצאית- ג'רסי בגוון דובדבן (?), פנסים אלכסונים מקדימה ומאחור. הפעם לבשתי אותה ב"סגנון גטו", עם הג'קט הקטן הזה שאני חורשת עליו לאחרונה. לפעמים אנו זקוקים לH&M.


















Besides the flee market area, the Old Port had really been transformed. It 
used to be all about fresh fish, and now there is art and fashion too. Book shops, food market, bars, art shows, and a beautiful sunset on the sea. I wore the wine skirt with the red portrait blouse and my grandmother's silk scarf. I had plans on combining these colors more, remember?


אהבה נוספת לכל החיים זה נמל יפו. כשהיתי ממש צעירה היתי מפנטזת על דירה ברובע האמנים, אך עכשיו זה יהיה רועש מדי למגורים:) שוק האוכל, תערוכות בהאנגרים, סטימצקי שנראה כמו בניו יורק, חנות עודפים של מעצבים, ואפילו סניף של הזקן והים. פעם נורא אהבתי את הקונטיינר, אך אני חייבת להודות שמשהו רע קרה לאוכל שם. פעם אכלנו שם סביצ'ה טונה ומנגו למות.. לא יודעת, מקווה שהוא יחזור למוטב. וחזרה למלבושים- שידכתי את חצאית היין לחולצת הפורטרט האדומה וצעיף משי שהיה שייך לסבתא שלי, קרוב ללב. זוכרים שהיו לי תוכניות  לגבי הצבעים האלה?














Tel Aviv, as seen from Jaffa port. 
Ok, done for today.. Tomorrow I post my sew victory. Have a good one:)


וזו תל אביב כפי שהיא נראית מנמל יפו. קצת מרחק אף פעם לא מזיק.. 
טוב, סיימתי להיום. היה שלום :)




oh, and come Follow my blog with Bloglovin, it's nice there.



Thursday, March 28, 2013

Sew For Victory Inspiration - Monica Bellucci in Malena





The deadline to Sew For Victory sew along is quickly approaching  and I am as usual doing lots of "life" things in between my sewing, haha. Anyway, I had to make a 40's inspired outfit, I have had a plan to do this for the longest time, and have quiet a few muslins and UFO's to prove it.

If I'll make it, I'll tell you what I think about the 40's, but in the mean while, here is my inspiration. In true spirit of the 40's "staple mentality" I did't have enough fabric to make a flared dress, so a different silhouette was born. No wonder, I have been an Italian beauty fan forever. I am using a vintage 40's pattern I got a while ago combined with my own slim skirt and the general direction here is the wardrobe of Malena, a character played by the divine Monica Bellucci in one of my favorite movies by Giuseppe Tornatore ( the director of Cinema Paradiso, if you have seen it). 


I love this film. It takes place in Italy during the war, and it's very very sad, but also very touching. It talks about the human evilness, female envy and male chauvinism  but also about the possibility of kindness and absolution. The end is quite human and consolidating, but there are some heart breaking scenes, so beware. 

Anyway, visually speaking, the film is full of beautiful Italian scenery and Mediterranean 40's fashion. Malena's wardrobe can be a school for any woman that wishes to look feminine and enchanting (although as the movie suggests, it's maybe not such a good idea to dress that nicely in a small wicked town).

My favorite design features of the time is the combination between the tailored elements and the softly draped shapes and fabrics. The flowing fabric of the blouse is supported by mildly padded shoulders (thus balancing the hips) creating a very feminine, but also a very comfortable and easy to wear look.  More on this in my next posts, mean while enjoy the inspiration and tell me if you like it too.



אחד הדדליינים החביבים בחיי הוא של תפירה. הלחץ היחיד שמופעל פה הוא לעשות עבודה טובה, שאני אהיה גאה בה, ואם אפשר ללמוד משהו בדרך. הפעם מדובר ב"תפירה בצוותא" (כינוי שלי ל -sew-along) שנושאו הוא שנות ה40. אם אתן מעוניינות לראות את הכללים ואת הפרויקטים, היכנסו לכאן ולכאן.
אני עומדת לסיים, בע"ה, שמלה, וההשראה שלי היתה המלתחה של הדמות שגילמה מוניקה בלוצ'י בMalena, סרט הקרוי כמעט על שמי. זה לא סוד שיש לי פינה חמה בלב ליופי איטלקי - נשים, מעצבים ונעליים משם תמיד מלהיבים אותי במיוחד. פעמים רבות אני נושאת את עיני להשראה משם, אולי משום שאיטליה (וספרד) מחברות בין המזרח התיכון שלנו לאירופה, שממנה באתי?
בכל  מקרה, המשימה שעמדה בפני מי שרצה להשתתף בתפירה בצוותא היא לעשות דברים גם ברוח התושיה והחסכנות שאפיינה את שנות ה40. לי היתה כמות מוגבלת של בד עבור חצאית מתרחבת קלאסית של שנות ה40, אז יצרתי היבריד מגזרת וינטאז' משנות ה40 אותנטית וחצאית בגזרה צרה מעשה ידיי (חסכנות ותושיה באחד!)
וכך נוצר לו סילואט שמזכיר לי את שמלותיה של מלנה, דמות מסרטו של ג'וזפה טורנטורה. אחד  האהובים עלי יש לציין, עצוב עצוב כזה, אך משאיר רושם לאורך זמן . הסרט מדבר על הצדדים המכוערים של האדם, צרות העין של נשים, השובניזם והניצול של הגברים, אך בסוף, למזלנו, מצליח להעביר מסר הומאני ומחזק חיים, כמו שדרמה טובה צריכה. אם לא ראיתם, חובה, אך ראו הוזהרתם. 

כחוט השני לסיפור העלילה עוברים המראות הפוטוגניים של איטליה והמלתחה המדגישה נשיות של מלנה. אמנם אחת המסקנות בעקבות הסרט שלא מומלץ להתלבש ככה בעיירות קטנות, צריך וכדאי לדעתי ללמוד ממנו מה זה בגד שמחמיא לגוף הנשי וקימוריו.
אחד המאפיינים העיצוביים החביבים עלי מהתקופה הוא השילוב הנוצר בין האלמנטים המחויטים לבין הגזרות הרכות והמלטפת את הגוף. זו היתה תקופה נפלאה של חצאיות A גבוהות, מכנסיים מתרחבים עם רוכסנים צדדיים וכריות כתפיים עדינות התומכות בבדים נשפכים (ומאזנות ויזואלית את האגן). יותר על כך בפוסט הבא שלי, לעת עתה תהנו מההשראה והגדנה לי אם זה עושה לכן טוב גם (שימו לב לאיזון בלשון המגדרית. חבל דק מאוד פה).














I will try to take my pictures in the dress, when it's done, and I will do my best to channel Monica Bellucci, without the (probably recommended) diets or plastic surgeries.



אני אשתדל לצלם את עצמי בשמלה, כשתהיה מוכנה, ולעשות כמיטב יכולתי לשדר את מוניקה בלוצ'י, ללא דיאטות וניתוחים פלסטיים (הבטח מומלצים..). 


Ciao, mi amore
(I want to say it in plural, but have no idea how..:))
צ'או, יקרים 
מועדים לשמחה



Sunday, March 17, 2013

How I made not one, not two, but five portrait blouses:)

על איך שתפרתי לא אחת, לא שתיים, אלא חמש חולצות פורטרט :)

In between other projects I am sewing my way through Gertie's book for better sewing. I am trying the old techniques, comparing to the new and others in my books and having a great time. This time I made the portrait blouse, in five different versions.



בין לבין לפרויקטים אחרים אני תופרת את דרכי עם הספר של גרטי. אני מנסה טכניקות ישנות, משווה לחדשות או לעצות מתוך הספרים האחרים שלי ולמען האמת עושה חיים. הפעם עשיתי את חולצת הפורטרט מהספר, בחמש גרסאות שונות.



The pattern, once I made a few changes stayed the same, I just cut it it in different fabrics and experimented with the construction and the finishing techniques. I have noticed in a few projects other sewers have already made from this pattern, that the fit of the blouse was quite tight and the neckline a bit too high. I wanted something that looked more like the original Vogue book for better sewing shape. So I cut the blouse one size larger than me, added length (I used the largest size cutting line for the hem) and I lowered the neckline for about an inch. I added just depth, not width to the front neckline. For he first version, in red rayon (viscose) I left the facings the size the pattern suggested. With the rest I added an inch to the lower edge. I also didn't install a zipper in any of the blouses, and had no trouble getting in and out. I suggest basting one side and trying it on, to see if you'll need a zipper.

הגזרה עצמה, אחרי שעשיתי לה כמה שינוים נותרה זהה, אך גזרתי אותה בכמה בדים שונים ושיחקתי עם טכניקות תפירה וגימור שונות. אחרי שחקרתי קצת את הפרויקטים האחרים שנתפרו מהגזרה הזו, ראיתי שלכולם היא יצאה צמודה מדי ועם פתח גבוה מדי לטעמי. אני רציתי משהו שדומה יותר לגזרה המקורית של הספר של ווג  - Vogue's book for better sewing (אגב גם באוסף שלי). אז גזרתי את החולצה במידה אחת גדולה משלי, הוספתי אורך והעמקתי את המחשוף בבערך שני ס"מ, מבלי לשנות את הרוחב שלו. בגרסה הראשונה, מויסקוזה אדומה, השארתי את רצועות העיבוד כי שהן, בהמשך, כחלק מהנסיון שלי למצוא דרך שישארו בפנים, הוספתי להן כמה ס"מ באורך.



I finished all the seams with my favorite french seams application. In the first version I did the classic - sewing at 3/8 with the wrong sides together, pressing, and cutting the seam allowances short, and the sewing over it at 1/4. This is the basic way to make a french seam and is the least bulkiest. But sometimes some threads still show on the other side, and it is a bit time consuming. So the next blouses's seams were serged first, the least bulkiest setting- 3 thread, spread apart stitches, and then sewn over for a french seam. I love how the blouses look from the inside, and it's so fast.
Now the real challenge of this pattern is the narrow hem finishes. Usually the smaller the sewing area the harder it is to make it right and neat. In the fist red version I did the classic (prior to serger or narrow hem foot technique) . It's the one Gertie suggests in the book, and I learned from Louise Cutting on threads. It includes three rows of stitching, with the final one showing on the outside. All in all I have to say I like it. The only thing to remember is to leave 5/8 un-stitched at the blouse's side seams (securing the the stitches of course) to make a clean hem at the sleeve bottom. In my other variations, using a serger or a narrow hem foot, I also stay stitched the armhole and notched a bit at the bottom, for the curve to roll in nicely. 


כל התפרים גמורים בשיטה הצרפתית- שזהו מעין תפר כפול, המכיל את עצמו, מה שמשאיר את הפנים של הבגד נקי כמו החוץ שלו. האתגר האמיתי בגזרה הזו הוא במכפלות הצרות, שבגרסאות האלה ערכתי מחקר לגבי בערך כל השיטות הקיימות. שלושה תפרים מקופלים, אוברלוק ואז שני קיפולים, רגל מיוחדת לתפר צר במכונה, שילוב בין אוברלוק לבינה ותפר צר באוברלוק. לא אייגע אתכן בהסברים ארוכים, שכתבתי באנגלית, ופשוט אתאר אותן במדריכים הבאים. גם לרצועות עיבוד יש גימורים שונים- זו הראשונה היא הנוסטטלגית ביותר, ככה תראו את רוב הבגדים מפעם, שעשוים בבית גמורים. היום מרבים להשתמש באוברלוק, שאפשר לעשות עימו תפר צר או רחב (החולצה הפרחונית, המנומרת והנקודות), ואני נהניתי גם מתפר מכפלת צר, שנראה חמוד ועדין מאוד (ראו בחולצה השחורה).  

In this version I fused some light weight knit interfacing and the seams finished with a pinked edge finish, supported with a row of stay stitching. 




(הדרך הקלאסית לעשות תפר צר (על בדים דקים
The second version is is a floral rayon I had left from my Russian skirt project
In this one I serged the seams before french-seaming them. I also serged the bottom and the sleeve edges, before hemming them. Very clean and easy finish, a bit faster and easier to work with than the classic way. I added one inch length to  the facings, and omitted the fusible interfacing here, to keep in light as a feather. 


זה הבד שנשאר לי מהחצאית הרוסיה:) רצועות עיבוד ארוכות יותר, תפרים גמורים באוברלוק ואז מלופפים פנימה למכפלת צרה. גימור נקי וקל יחסית לביצוע. הפנים גמור בתפרים צרפתים, שאני חולה עליהם.








The French way to finish seams. הצרפתים כרגיל שולטים- תפרים צרפתיים


This time I used my narrow hem foot. I like it! It's a bit tricky and needs some practice to make, but once you get it, the hems can look tiny and neat. The sleeve is finished with the narrow hem foot twice. I did only one row of it in the bottom hem, and I even finished the facings this way. P.S. If you ever accidentally cut your fashion fabric after sewing it, there is a creative way to mend - cut a heart shaped fusible interfacing, and turn the problem into a little fun surprise.. :)


גרסה בויסקוזה שחורה. קלילה ואוורירית..ומאוד מחמיאה. התפרים גמורים בעזרת רגל מכפלת צרה של המכונה. צריך סבלנות וזריזות ידיים, אבל התוצאה נחמדה מאוד.

The hem was rolled twice in the machine - 
כך נראית המכפלת של השרוול אחרי פעמיים במכונה

The bottom hem is one row of narrow hemming on the machine - 
המכפלת התחתונה - רק פעם אחת במכונה


דרך חמודה לתקן חור קטן בבגד- להדביק פליזלין חתוך בצורת לב ולהפוך את הבעיה להפתעה..

Forth version- in an animal print polyester satin. This one was the hardest one to control, press and shape, but every experience is a lesson. I would love to make this blouse in silk in the future, and for that, the hand must be steady! :)

The bottom hem is made using the Kenneth King method from his book- Cool Couture. It's serged first, then turned on itself twice, and zigzagged in place. It's almost like my method from blouse #2, except for the zigzag. For the sleeves I tried a new combo- serging and then using the narrow hem foot. Also not so bad, a bit easier to hold in. The facing is finished with a serger narrow hem setting (did you know you have one?). A lot of methods to narrow hem out there!


אם אפשר אל תתפרו מפוליאסטר. מבחינתי שכל המחזיקים בו בנחלת בנימין יפשטו רגל. זה סאטן עלק. בסדר, החלצה חמודה ונראית טוב מבצבצת מתחת לקרדיגן או ג'קט רגוע, אבל הבד קשה לשליטה, קשה לגיהוץ לכדי צורה ואם תקראו על זה זה, תחרדו מהדברים הלא טובים שזה עושה לגוף שלנו. בכל מקרה- גימורים- שילוב של אוברלוק צר ומכפלת צרה במכונה. רצועת העיבוד גמורה במכפלת אוברלוק צרה לבדים דקים. גימור שמתאים רק לפנים הבגד, לדעתי.








Last but not least, the blue velvet polka-dot I love this fabric, it's a cotton woven for a velvet effect, and it has the most intense color. It has almost no give, but drapes rather nicely. I made the dart ends a bit wider in the bottom, at it fits well. This one has serged seam allowances  pressed open, and a underlined facing (non fusible support) that is serged in the bottom and graded at the top seam. The hems are made with the invisible hem foot, and they are invisible! I had to work hard on a closeup to show any stitches.



הגרסה האחרונה- בקטיפת כותנה כחולה עם נקודות. בד מקסים, מנחלת בנימין, והיא ממש כיפית. הבד עבה למדי ולכן אי אפשר לעשות בו את התפרים הצרפתים. המכפלות עשויות בעזרת רגל מיוחדת לתפר נסתר, זה עובד נהדר עם בדים "שעירים" כאלה, שמחביאים תפרים. 







So there you have it. I have found a great new spot in the house to take photos of my projects, I hope that make the blogging a bit easier. For me sewing is the easy task, taking good pictures is the hard one. 



סוף סוף מצאתי מקום נחמד בבית לצלם בו. לפעמים התפירה היא החלק הקל יותר בכל העיסוק הזה:)








Do you guys have a perfect narrow hem? How do you feel about the foot versus the vintage technique?
Also, I am still searching for my best answer on keeping the facings in. I play with their length, secure them to shoulders and under-stitch, but I feel there is still more to be done.  What are your tricks?

All in all, I love this pattern, recommend it to everyone, with the suggested above modifications. Next on my plan- wearing and taking pictures of these girls with lots of skirts..Hard life:)

אם מעניין אתכן לשמוע עוד על תפירה וטכניקות שונות ואתן מחפשות הדרכות שכתובות דוקא בעברית, תשאירו כאן תגובה. בנתיים אני פוגשת יותר בלוגריות אופנה מאשר תפירה ישראליות, ויותר אמהות תופרות לילדיהן, מאשר נשים צעירות שבונות לעצמן מלתחה. נראה כי בארץ אם אתה לא הופך את התחביב לעיסוק ומקצוע (ואז אתה הולך לשנקר נגיד) אין לו זכות קיום. קצת מלחיץ, לא? קצת מחניק גם..
אני נורא נהנית מהשלב הזה של החקירה והלימוד. אולי אם היתי מקשיבה לסביבה שלי, היתי כבר נובלת מזמן - אבל בשביל מה? מה את הולכת לעשות עם זה? אולי תתפרי לי משהו? אולי תפתחי חנות..? אולי תלכי לעבוד בחברת אופנה? תהיהי סטייליסטית? מעצבת אופנה.. תמיד חשבתי את צריכה הלהיות מעצבת פנים.. תלמדי תפירה.. באמת? עם תואר שני? בלה בלה בלה. כולם עם החרדות שלהם. אני נהנית מהדרך, ובנתיים לא מרוויחה ממנה גרוש. נכנסתי לכל זה מתוך געגועים לעבודה עם הידיים, וגם רצון לעשות משהו, ליצור יופי. כן, רציתי לעצב, והתחלתי ללמוד דיגום ותפירה. ככל שנכנסתי לזה יותר, הבנתי כמה התחום עצום ומרתק, וכמה יש עוד ללמוד ולהתפתח. אני נהנית לכתוב, לחלוק עם אחרים, ללמוד וללמד. ואני מתה לראות מה יהיה, בנתיים אני לא רואה באיזה מחלף היציאה החד משמעית. הבן זוג שלי אומר שרק צריך להחליט, אבל הוא גבר, קל לו לדבר. יש לגברים הפרדה הרבה יותר ברורה בין החלק הימני לשמאלי במוח. אני מחכה להבשיל:)  אני מאמינה בכל ליבי באורך חיים אקולוגי, יצרני ויצירתי, שיש בו מקום לצריכה, אך מודעת ומתונה, אמצעי לעוד יותר יצירתיות ויצרנות (פרודוקטיביות), ולא כזו המרוקנת את הנפש. אני מקווה למצוא דרך לשלב את הערכים האלה במה שאני אעשה ואני מקווה שתהיו שם, לצידי כשזה יקרה.
אשמח לשמוע את מחשבותיכם. נקיונות אביב מהנים לכולם :)



Have a good one! Till soon,
Milena



Follow on Bloglovin

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...