Monday, January 27, 2014

The Plaid Circle Skirt - משבצות או לא להיות

למי שתוהה אם אני חיה, אז בערך.

חשבתי שאחרי  הפסקה כזו ארוכה אני צריכה לכתוב משהו ממש מיוחד בשביל לחזור, אבל בחיים, כמו בחיים, אפשר להזדקן בהמתנה. לכן החלטתי פשוט לכתוב, ולקוות שתוך כדי אשוב לעצמי.

אז למי שזוכר, או קרא ותהה, היו לי תוכניות לגבי הפיכה של חלק מהתחביב שלי לכדי יצירה בעלת משמעות גדולה יותר. בנתיים גיליתי שהדברים האלה לוקחים הרבה זמן ואני מבשילה לאט כמו עגבניה עקשנית. לצד תשוקה בוערת ליצור דברים שאפשר למשש ולהרבות יופי בעולם (בניגוד ללטפל בסבל, שבהם אני עוסקת במקצוע הראשון שלי) יש חששות, התלבטויות וכל מיני קונפליקטים פנימיים. עד עכשיו חשבתי שעדיף לי לחזור לכתוב כשאפתור אותם, אבל מכיוון שאני מתחילה להרגיש שזה אף פעם לא יקרה (חהחה) אני משתפת אתכם במחשבותיי, ומקווה שלא תשפטוני מדי. 


כשרק התחלתי לתפור, או חזרתי, אם מחשיבים את האהבות של הילדה שהיתי, שמחתי כל כך. הרגשתי שמצאתי את שחיפשה נפשי וכעת שאנו ביחד הכול יהיה בסדר. עם הזמן התשוקה החלה לתפוס חלקים גדולים יותר מחיי ומזמני הפנוי והסביבה החלה לתהות מה נסגר איתי. ואני, כשלוחצים עלי אני ממש נכנסת לקומה. ועכשיו אני כבר לא יודעת מה רציתי ולמה..
אני יודעת שאני מעצבת כל הזמן. עוד לפני שידעתי איך להרכיב בגד, ידעתי איך הוא יראה, ולא חששתי להתנסות. אני משתעממת לתפור ע"פ גזרות מוכנות ולרוב משתמשת בהן כדי ליצור דברים אחרים שיש לי בראש. כשהתחלתי ללמד את עצמי לתפור, עשיתי את זה בשביל להבין את השפה ולעצב. עכשיו אני מאוהבת בתפירה עצמה, ומוצאת את עצמי מתרחבת וצוללת לתוך תחומים נוספים של עבודות יד. אני לומדת תפירה עלית, חייטות, תדמיתנות, דיגום חופשי, ומקביל משחזרת עם הידיים שלי פעולות של רקמה וסריגה שהכירו בילדות, ועושה שמיכות וכריות לבית. אם כשרק התחלתי להבין בעולם הזה בעיקר התעניינתי בצורות מחמיאות וגזירה, אז עם היכרותי ההולכת וגדלה עם עולם בדים, גדלה אהבתי לטקסטיל ולאיכות, ואני מתמלאת הערכה ומעין רעב כלפי כל דבר שקשור למלאכות יד שהולכות ונעלמות מן העולם. אספתי ספריה ענקית בבית ואני מצילה ממוות מכונות תפירה ישנות. אני רוצה לדעת הכול ולדאוג שגם בנותיי, ואולי גם בניי העתידיים יקבלו את זה בירושה, וידעו איך הדברים נוצרים ולא רק היכן קונים. שידעו ויאהבו לעשות. will love to make

האם אני לבד? או שאולי יש כאן עוד אנשים שמטרידים את עצמם במחשבות דומות? 

מעבר לזה, הולכת וגוברת מודעותי להשפעות הסביבתיות של תעשיית האופנה, לצרכות הלא בריאה שזו מולידה ולאופן שבו בחוסר הרצון שלנו לדעת היכן וכיצד מיוצרים הבגדים שלנו, ומה קורה עם כל העודפים, אנחנו תורמים לסבל אנושי ולפגיעה באיכות הסביבה. הייתי רוצה לייצור אחרת, בצורה אחראית ומודעת, ועכשיו ברור לי שלוקח זמן להבין איך עושים את זה.

.....

בכל מקרה,
בנתיים אני אשתף אתכם בפירות הנאתי, מבין האחרונים. החצאית הזו, שזה הדגם הראשון שלה בעצם, היתה לי בראש כבר כמה זמן וזה כנראה בגלל שלראשונה אני מרגישה שאני מתחברת לאריגים משובצים. הם כמובן מעולם לא הלכו לשום מקום, אבל לא היו מעניינים מספיק בשבילי בכמה מהעשורים האחרונים.

ההשראה שלי באה משנות ה50 וחצאיות המידי הנשיות של התקופה, אך כפי שאתם רואים בפוסט הזה, אפשר בקלות להפוך אותה לפריט משנות ה70, הכול עניין של נעליים, או מגפיים במקרה הזה. כמובן שאני גרועה בלתכנן סשנים, בד"כ אנחנו פשוט חוטפים מצלמה בדרך לאנשהו. אח"כ חשבתי שצעיף ארוך וחום היה מתאים פה יופי.







המגפיים וינטאז'. אחרי הפוסט עשיתי להן פוליש ועכשיו הן נראות חדשות. damn it, אני שונאת כשזה קורה )










מקווה שהחפירות שלי לא הפריעו לכם להעריך את החצאית. או להפך, שהחצאית לא גרעה מעומק הדיון פה..
מחכה לשמוע אתכם.

הולכת לישון ומחר יום חדש. אולי נתפור (או נפתור) משהו?

מ.




8 comments:

  1. שמחה שחזרת, מבינה אותך לגבי הלבטים והחששות אני בלבטים גם שאין לי שום רצון ברור מה לעשות הלאה (לך לפחות יש את היצירה).למיטב זכרוני אמרת משהו לגבי סדנא שאולי תעשי אני אשמח, במיוחד כי נראה לי שאת גם צפונית כמוני

    ReplyDelete
    Replies
    1. אירה! תודה:) כן, סדנאות קטנות, עד 3 אנשים , בגבעתיים. זה מספיק צפוני?:) תשלחי לי מייל לכתובת שמופיעה למעלה מתחת לפרופיל ואני אודיע לך מתי ומה בתוכנית. בכל מקרה שמחה לשמוע ממך:)

      Delete
  2. שמחה לראות שחזרת.
    החצאית מדהימה והבד מקסים גם כן.
    לגבי היצירה, זה נושא מאוד מורכב. מקווה שגם לי יזדמן בקרוב ליצור משהו בעצמי.
    זה מאוד חסר לי בחיים.

    ReplyDelete
    Replies
    1. הי ספי! תודה יקירתי. תבואי לגבעתיים כשאני אעשה משהו?

      Delete
  3. כיף גדול לקרוא פוסט חדש שלך :) מזדהה מאוד עם השאיפה לצרכנות בריאה. אני מאוד אוהבת בגדים חדשים, אבל לפעמים סיבוב בין חנויות (בפרט בקניונים) עושה לי ממש רע.

    החצאית נראית נפלא - הזכרת לי עם התלבושת הזאת רגע אופנתי מכונן בחיי: לפני מיליון שנה, באחת הבת מצוות של כתה ו', אחת מחברותיי הגיעה עם חצאית סקוטית וסוודר שחור צמוד. זה היה כל כך קול ומרענן - כולנו לבשנו אז נגזרות שונות של סגול (זה היה הצבע השולט במלתחתן של רוב הבנות בכתה אז, ובהן גם אני), גופיות ספגטי ומכנסי פדלאפון, והיא בלטה מאוד לטובה. תמיד רציתי לשחזר את הלוק הזה, אבל לא יצא בינתיים.

    אגב, מאיזה בד היא עשויה? כותנה, או משהו יותר צמרירי?

    ReplyDelete
    Replies
    1. הי מורנינגסטאר! תודה וכיף לשמוע ממך גם. אני היתי נוסעת לשוק הפשפשים להביא פדלפונים וינטאז'.. היתי בטוחה שהיתי הטרנדסטר של הדבר הזה, לפחות בדרום:)
      החצאית הזו, שתהיה זמינה במהדורה קטנה בקרוב, עשויה מכותנה מיוחדת שמרגישה קצת צמרירית, אבל מתאימה גם לעונות מעבר. ברגע שראיתי את הבד הזה, קניתי את כל מה שהיה בחנות.
      אם את רוצה כזו תכתבי לי מייל ואשמור לך מידה.( זה הולך לפי רוחב מותניים) aka waist size

      Delete
    2. וואו, אני אשמח. מה המייל שלך?

      Delete
  4. :) כתוב למעלה מתחת לתמונת פרופיל

    ReplyDelete

תודה לכל המגיבים :) I love reading your comments!

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...