על איך שתפרתי לא אחת, לא שתיים, אלא חמש חולצות פורטרט :)
In between other projects I am sewing my way through Gertie's book for better sewing. I am trying the old techniques, comparing to the new and others in my books and having a great time. This time I made the portrait blouse, in five different versions.
בין לבין לפרויקטים אחרים אני תופרת את דרכי עם הספר של גרטי. אני מנסה טכניקות ישנות, משווה לחדשות או לעצות מתוך הספרים האחרים שלי ולמען האמת עושה חיים. הפעם עשיתי את חולצת הפורטרט מהספר, בחמש גרסאות שונות.
The pattern, once I made a few changes stayed the same, I just cut it it in different fabrics and experimented with the construction and the finishing techniques. I have noticed in a few projects other sewers have already made from this pattern, that the fit of the blouse was quite tight and the neckline a bit too high. I wanted something that looked more like the original Vogue book for better sewing shape. So I cut the blouse one size larger than me, added length (I used the largest size cutting line for the hem) and I lowered the neckline for about an inch. I added just depth, not width to the front neckline. For he first version, in red rayon (viscose) I left the facings the size the pattern suggested. With the rest I added an inch to the lower edge. I also didn't install a zipper in any of the blouses, and had no trouble getting in and out. I suggest basting one side and trying it on, to see if you'll need a zipper.
הגזרה עצמה, אחרי שעשיתי לה כמה שינוים נותרה זהה, אך גזרתי אותה בכמה בדים שונים ושיחקתי עם טכניקות תפירה וגימור שונות. אחרי שחקרתי קצת את הפרויקטים האחרים שנתפרו מהגזרה הזו, ראיתי שלכולם היא יצאה צמודה מדי ועם פתח גבוה מדי לטעמי. אני רציתי משהו שדומה יותר לגזרה המקורית של הספר של ווג - Vogue's book for better sewing (אגב גם באוסף שלי). אז גזרתי את החולצה במידה אחת גדולה משלי, הוספתי אורך והעמקתי את המחשוף בבערך שני ס"מ, מבלי לשנות את הרוחב שלו. בגרסה הראשונה, מויסקוזה אדומה, השארתי את רצועות העיבוד כי שהן, בהמשך, כחלק מהנסיון שלי למצוא דרך שישארו בפנים, הוספתי להן כמה ס"מ באורך.
I finished all the seams with my favorite french seams application. In the first version I did the classic - sewing at 3/8 with the wrong sides together, pressing, and cutting the seam allowances short, and the sewing over it at 1/4. This is the basic way to make a french seam and is the least bulkiest. But sometimes some threads still show on the other side, and it is a bit time consuming. So the next blouses's seams were serged first, the least bulkiest setting- 3 thread, spread apart stitches, and then sewn over for a french seam. I love how the blouses look from the inside, and it's so fast.
Now the real challenge of this pattern is the narrow hem finishes. Usually the smaller the sewing area the harder it is to make it right and neat. In the fist red version I did the classic (prior to serger or narrow hem foot technique) . It's the one Gertie suggests in the book, and I learned from Louise Cutting on threads. It includes three rows of stitching, with the final one showing on the outside. All in all I have to say I like it. The only thing to remember is to leave 5/8 un-stitched at the blouse's side seams (securing the the stitches of course) to make a clean hem at the sleeve bottom. In my other variations, using a serger or a narrow hem foot, I also stay stitched the armhole and notched a bit at the bottom, for the curve to roll in nicely.
כל התפרים גמורים בשיטה הצרפתית- שזהו מעין תפר כפול, המכיל את עצמו, מה שמשאיר את הפנים של הבגד נקי כמו החוץ שלו. האתגר האמיתי בגזרה הזו הוא במכפלות הצרות, שבגרסאות האלה ערכתי מחקר לגבי בערך כל השיטות הקיימות. שלושה תפרים מקופלים, אוברלוק ואז שני קיפולים, רגל מיוחדת לתפר צר במכונה, שילוב בין אוברלוק לבינה ותפר צר באוברלוק. לא אייגע אתכן בהסברים ארוכים, שכתבתי באנגלית, ופשוט אתאר אותן במדריכים הבאים. גם לרצועות עיבוד יש גימורים שונים- זו הראשונה היא הנוסטטלגית ביותר, ככה תראו את רוב הבגדים מפעם, שעשוים בבית גמורים. היום מרבים להשתמש באוברלוק, שאפשר לעשות עימו תפר צר או רחב (החולצה הפרחונית, המנומרת והנקודות), ואני נהניתי גם מתפר מכפלת צר, שנראה חמוד ועדין מאוד (ראו בחולצה השחורה).
 |
| In this version I fused some light weight knit interfacing and the seams finished with a pinked edge finish, supported with a row of stay stitching. |
 |
| (הדרך הקלאסית לעשות תפר צר (על בדים דקים |
In this one I serged the seams before french-seaming them. I also serged the bottom and the sleeve edges, before hemming them. Very clean and easy finish, a bit faster and easier to work with than the classic way. I added one inch length to the facings, and omitted the fusible interfacing here, to keep in light as a feather.
זה הבד שנשאר לי מהחצאית הרוסיה:) רצועות עיבוד ארוכות יותר, תפרים גמורים באוברלוק ואז מלופפים פנימה למכפלת צרה. גימור נקי וקל יחסית לביצוע. הפנים גמור בתפרים צרפתים, שאני חולה עליהם.
 |
| The French way to finish seams. הצרפתים כרגיל שולטים- תפרים צרפתיים |
 |
גרסה בויסקוזה שחורה. קלילה ואוורירית..ומאוד מחמיאה. התפרים גמורים בעזרת רגל מכפלת צרה של המכונה. צריך סבלנות וזריזות ידיים, אבל התוצאה נחמדה מאוד.
 |
| The hem was rolled twice in the machine - כך נראית המכפלת של השרוול אחרי פעמיים במכונה |
 |
| The bottom hem is one row of narrow hemming on the machine - המכפלת התחתונה - רק פעם אחת במכונה |
 |
| דרך חמודה לתקן חור קטן בבגד- להדביק פליזלין חתוך בצורת לב ולהפוך את הבעיה להפתעה.. |
Forth version- in an animal print polyester satin. This one was the hardest one to control, press and shape, but every experience is a lesson. I would love to make this blouse in silk in the future, and for that, the hand must be steady! :)
The bottom hem is made using the Kenneth King method from his book- Cool Couture. It's serged first, then turned on itself twice, and zigzagged in place. It's almost like my method from blouse #2, except for the zigzag. For the sleeves I tried a new combo- serging and then using the narrow hem foot. Also not so bad, a bit easier to hold in. The facing is finished with a serger narrow hem setting (did you know you have one?). A lot of methods to narrow hem out there!
אם אפשר אל תתפרו מפוליאסטר. מבחינתי שכל המחזיקים בו בנחלת בנימין יפשטו רגל. זה סאטן עלק. בסדר, החלצה חמודה ונראית טוב מבצבצת מתחת לקרדיגן או ג'קט רגוע, אבל הבד קשה לשליטה, קשה לגיהוץ לכדי צורה ואם תקראו על זה זה, תחרדו מהדברים הלא טובים שזה עושה לגוף שלנו. בכל מקרה- גימורים- שילוב של אוברלוק צר ומכפלת צרה במכונה. רצועת העיבוד גמורה במכפלת אוברלוק צרה לבדים דקים. גימור שמתאים רק לפנים הבגד, לדעתי.
Last but not least, the blue velvet polka-dot I love this fabric, it's a cotton woven for a velvet effect, and it has the most intense color. It has almost no give, but drapes rather nicely. I made the dart ends a bit wider in the bottom, at it fits well. This one has serged seam allowances pressed open, and a underlined facing (non fusible support) that is serged in the bottom and graded at the top seam. The hems are made with the invisible hem foot, and they are invisible! I had to work hard on a closeup to show any stitches.
הגרסה האחרונה- בקטיפת כותנה כחולה עם נקודות. בד מקסים, מנחלת בנימין, והיא ממש כיפית. הבד עבה למדי ולכן אי אפשר לעשות בו את התפרים הצרפתים. המכפלות עשויות בעזרת רגל מיוחדת לתפר נסתר, זה עובד נהדר עם בדים "שעירים" כאלה, שמחביאים תפרים.
So there you have it. I have found a great new spot in the house to take photos of my projects, I hope that make the blogging a bit easier. For me sewing is the easy task, taking good pictures is the hard one.
סוף סוף מצאתי מקום נחמד בבית לצלם בו. לפעמים התפירה היא החלק הקל יותר בכל העיסוק הזה:)
Do you guys have a perfect narrow hem? How do you feel about the foot versus the vintage technique?
Also, I am still searching for my best answer on keeping the facings in. I play with their length, secure them to shoulders and under-stitch, but I feel there is still more to be done. What are your tricks?
All in all, I love this pattern, recommend it to everyone, with the suggested above modifications. Next on my plan- wearing and taking pictures of these girls with lots of skirts..Hard life:)
אם מעניין אתכן לשמוע עוד על תפירה וטכניקות שונות ואתן מחפשות הדרכות שכתובות דוקא בעברית, תשאירו כאן תגובה. בנתיים אני פוגשת יותר בלוגריות אופנה מאשר תפירה ישראליות, ויותר אמהות תופרות לילדיהן, מאשר נשים צעירות שבונות לעצמן מלתחה. נראה כי בארץ אם אתה לא הופך את התחביב לעיסוק ומקצוע (ואז אתה הולך לשנקר נגיד) אין לו זכות קיום. קצת מלחיץ, לא? קצת מחניק גם..
אני נורא נהנית מהשלב הזה של החקירה והלימוד. אולי אם היתי מקשיבה לסביבה שלי, היתי כבר נובלת מזמן - אבל בשביל מה? מה את הולכת לעשות עם זה? אולי תתפרי לי משהו? אולי תפתחי חנות..? אולי תלכי לעבוד בחברת אופנה? תהיהי סטייליסטית? מעצבת אופנה.. תמיד חשבתי את צריכה הלהיות מעצבת פנים.. תלמדי תפירה.. באמת? עם תואר שני? בלה בלה בלה. כולם עם החרדות שלהם. אני נהנית מהדרך, ובנתיים לא מרוויחה ממנה גרוש. נכנסתי לכל זה מתוך געגועים לעבודה עם הידיים, וגם רצון לעשות משהו, ליצור יופי. כן, רציתי לעצב, והתחלתי ללמוד דיגום ותפירה. ככל שנכנסתי לזה יותר, הבנתי כמה התחום עצום ומרתק, וכמה יש עוד ללמוד ולהתפתח. אני נהנית לכתוב, לחלוק עם אחרים, ללמוד וללמד. ואני מתה לראות מה יהיה, בנתיים אני לא רואה באיזה מחלף היציאה החד משמעית. הבן זוג שלי אומר שרק צריך להחליט, אבל הוא גבר, קל לו לדבר. יש לגברים הפרדה הרבה יותר ברורה בין החלק הימני לשמאלי במוח. אני מחכה להבשיל:) אני מאמינה בכל ליבי באורך חיים אקולוגי, יצרני ויצירתי, שיש בו מקום לצריכה, אך מודעת ומתונה, אמצעי לעוד יותר יצירתיות ויצרנות (פרודוקטיביות), ולא כזו המרוקנת את הנפש. אני מקווה למצוא דרך לשלב את הערכים האלה במה שאני אעשה ואני מקווה שתהיו שם, לצידי כשזה יקרה.
אשמח לשמוע את מחשבותיכם. נקיונות אביב מהנים לכולם :)
Have a good one! Till soon,
Milena
