A Peek Into The Circle Skirt Workshop - הצצה לסדנת חצאית פעמון

בשבוע שעבר העברתי את הסדנה השנייה בסדרת המתחילות, וזו סדנת בתפירת חצאית שמש. עדיין לא הספקתי לפרסם כאן פוסט מפורט על מה היא כוללת ואת החצאיות להשראה, אבל אתן יכולות להציץ באלבום בפייסבוק ובלוח פינטרסט שלי המוקדש לחצאיות האדירות האלה.

הבנות החליטו לעשות חצאית פעמון (חצי שמש), או חצאית "קליוש" בעגה המקצועית, הרוסית.
:) אני מדמיינת איך אתן עכשיו אומרות את זה עם מבטא. סתם, האמת היא שכמו הרבה מושגים באופנה, המילה באה מצרפתית - cloche.

אם חצאית הכיווצים מבוססת על חיבור בין מספר מלבנים, גזרת חצאית שמש מבוססת על עיגולים, וחישוב קוטרם. אנחנו יכולות לעשות חצאית מעיגול שלם (שמש), חצי עיגול (פעמון), או רבע עיגול (חצי פעמון). אנחנו יכולות גם לעשות חצאית משני עיגולים או יותר, ולקבל את הנפח המדהים הזה של הנשפים(תחשבו וואלס), או אם נעלה מעט את גובה המכפלת, כמו החצאיות של דיור מאמצע המאה ה20. בפוסט הבא על הסדנה שיכיל תמונות להשראה, אני אתן לכן דוגמאות לנפחים השונים. 

איזה חמודות הבנות? אלכס (למעלה) בחרה לעשות חצאית מקסי, והביאה בד כותנה של מטיילות (הכותנה הזו נקראת coated cotton באנגלית, היא מכוסה במין גימור שהופך אותה לקצת יותר עמידה ב.. נגיד - אתגרי החיים, ולכן הרבה מהמכנסיים ובגדי הספורט שלנו, באופן כללי, עשוים ממנה).  

אירה הביאה ויסקוזה נשפכת בצבע כחול כהה, ובחרה באורך קצת מתחת לברך, שגם מספיק צנוע בשבילה וגם מחמיא מאוד.

ישר רציתי לעשות את החצאיות האלה גם. כאילו שאין לי מספיק :)

אני מתה על האופן שבו היא זוהרת פה.

הנקודה החשובה להבין בגזרת חצאית מסוג שמש היא שהיא חובקת אותנו באיזור המותניים, אך בעלת נפח רב למטה. הצורה הזו לא מוסיפה נפח מיותר באיזור הבטן (שחלקנו מאוד חוששות ממנו, בגלל כל שטיפות המוח לרזון שעברנו), אבל מצד שני מלפפת את הירכיים בצורה המדגישה את נשיותם, בזכות הנפילה האלכסונית של הבד.

וזו בעצם הנקודה השניה החשובה, שגם הופכת את החצאית הזו לקצת מורכבת יותר לתפירה, לפחות בתחילת הדרך. האלכסון גורם לבד לשנות צורה ולכן חייבים לתת לחצאית כזו להיתלות לפחות לילה לפני שעושים לה מכפלת, וגם לשלוט במכונת תפירה מספיק כדי להיות מסוגלות לתפור במעגל. יש לה גם סוגים מיוחדים של מכפלות, המשתנים לפי משקל ועובי הבד.

דובי הכלב מאוד אוהב אורחים. כאן הוא פורש למנוחת צהרים ועושה לי ריגשי על זה שאני מצלמת אותו. 

הסדנה מורכבת משני מפגשים, כשבחלק הראשון אנחנו מחליטות על הנפח ומציירות את הגזרה, אני מסבירה על מאפייני בדים ומלמדת לגזור נכון, והחלק השני מתמקד בתפירה. אחח, תפירה.. הכי הכי כיף.

התחלתי קצת לנסח את הפילוסופיה מאחורי נקודת המבט שלי על התחום.., והגעתי למסקנה שאני לא מלמדת תפירה. אני מלמדת תפירה אהבה. זה כמו תפירה.. אבל, יותר עמוק. עובדה שבטח קשורה להיותי פסיכולוגית:), ולדגש שאני באופן אישי שמה על החוויה. אבל אני אדבר על כך יותר בהמשך, שיהיה לי יותר ברור כיצד לנסח את זה :).

שוב יותר מדי סמיילים בפוסט אחד, יגיד לי בן זוגי. .. מה אני אעשה, אני לא סתומה, אבל אני באמת מחייכת הרבה.

אירה בחרה לעשות גומיה למעלה, אז לימדתי אותה את זה, ואלכס חיברה חגורה ועשתה רוכסן צדדי. הכיסים הפעם היו patch pockets (אם להם יש שם בעברית, בבקשה תגלו לי. כיסי טלאים?) - כלומר כאלה שנתפרים מבחוץ. זה מראה יותר ספורטיבי ומתאים לבד ולאופי החצאית. 

אגב, החצאית נסעה עם אלכס לסרי לנקה אתמול, ואני מקווה לקבל משם תמונה במהלך החודש. אני הצעתי להצטלם עם כובע קש גברי בסגנון קרוקודיל דנדי  (תראו אני מוסיפה לינק, כי אני פשוט לא מאמינה שקוראות הבלוג הן זקנות כמוני.. ), אבל אלכס בטח תפתיע אותי עם סטיילינג מגניב משלה.

את אירה ועוד כמה מהמשתתפות מהסדנאות האחרונות אני אראה לכן בהמשך. אני ממש נהנית לראות אותן מבסוטות מהחצאיות שלהן, וגם מההתנסות מאחורי המצלמה שאני מכוונת ללעזור ל"אלילה הפנימית" (inner goddess) שלהן לצאת החוצה . אני אומרת- אם אתה לא יכול לקבל את זה מהסביבה - היה זה. 

תמונה אחרונה מוקדשת לדובי, כי הוא לא אוהב כשהולכים. הכלב הזה לימד אותי שכל הרגשות "הפתטיים" שלי הם אנושיים ולגיטימיים לחלוטין.

מה גם שהוא לעומתנו, בני האדם, שוכח מהר ותמיד חוזר למצב רוח טוב. 

בשבוע הבא אני אפרסם תאריכים לסדנה הבאה, שתהיה במרץ ואספר לכן על עוד שתי סדנאות וחצאיות שאתן יכולות ללמוד לעשות איתי ברמת מתחילות.

בהמשך תהיה גם סדנה לתפירת שמלה, מכנסיים וסריגים, ולקראת סוף השנה אני מקווה שנגיע גם לז'קטים ומעילים. יש למה לצפות.

תשאירו לי תגובות לגבי כל מיני דברים שהייתן רוצות ללמוד, מה אתן כבר יודעות ולאן הייתן רוצות להגיע.
זה יעזור לי גם להתאים את הסדנאות וגם בכתיבת הפוסטים בעתיד. 

ביי בנתיים,

שיהיה לנו טוב.

מילנה

Post by The Home Blues.

The First Dressmaking Workshop - סדנת התפירה הראשונה !

ואו, השבוע זה טס!

הרבה דברים מרגשים קרו, ואחד מהם הוא הסדנה הראשונה שהתקיימה ביום שישי האחרון. תשמעו, היה כל כך כיף.. לא ציפיתי לזה. רק ידעתי שאני חייבת להתחיל ולראות מה קורה.

אז מה באמת קרה? הסדנה הראשונה עסקה במבוא לתפירה ועשינו חצאית כיווצים. הבנות הלכו לנחלת בנימין ובהכוונה שלי נכנסו לכמה חנויות, בהן הן קנו את כמות הבד המומלצת לאורך ונפח החצאית הרצויה שלהן. אני בנתיים הכנתי את הסטודיו. סידרתי קערות, מכונות תפירה, והרכבתי ערכות מתנה חמודות, עם דברים להם זקוקה כל תופרת מתחילה.

השעה הראשונה כללה קפה, הרבה התרגשות והסבר על הכנת גזרת החצאית. כל אחת החליטה איזה אורך חצאית היא רוצה, איזו כמות כיווצים, האם היא רוצה כיסים (ברור, כולן רוצות) והיכן יהיה ממוקם הרוכסן.

אחר כך הגיע זמן ללמוד להשתמש במכונת התפירה. מאיה קיבלה את מכונת הוינטאז' וזלה את המכונה המודרנית יותר. הראיתי להן את כל הפעולות על שתי המכונות, כדי שיהיו מוכנות יותר לכל מכונה אשר ימצאו בדרכן. ואז התחלנו להתאמן על התפרים- לחץ על הדוושה ונסענו!

עבדנו ככה בחדווה עד השעה שבה חשבנו לסיים, ואז הבנתי שאין שום סיכוי בעולם שנסיים הכול במפגש הזה. מה גם שכבר התחלנו להתעייף ודווקא כעת עמדה לפנינו כל העבודה הדייקנית באמת. מכיוון שהמטרה של הסדנה היתה בדיוק זה- לבדוק כמה זמן הדברים לוקחים ולמנוע הפתעות בהמשך הדרך, קבענו להמשיך ביום ראשון אחה"צ. כך נראיתי בסוף המפגש הראשון - פרצוף מעורב של עייפות, סיפוק וסקנות לבאות.

סוף השבוע היה עמוס בכל מיני מפגשים, אבל מכיוון שלא הצלחתי באמת להפסיק לחשוב על הסדנאות, תפרתי חצאית כיווצים נוספת, הפעם מבד כותנה יפני, מטורף ביופיו, שקניתי בסינגפור. מעבר להדפסי הפרחים יש לו טקסטורה מאוד מעניינת, שמשולבת עם רכות ונפילה של voile (הסוג הדק והחלק של הכותנה). ומכיוון שכבר מזמן הרגשתי שאני רוצה חצאית בהשראת פרידה קהלו, ישר ידענו אני והוא שזה מה שיהיה. בשביל העניין העיצובי, עשיתי לחצאית מכפלת עבה וגדולה במיוחד, ואותה חיברתי באמצעות תפרים מסביב לפרחים בטכניקת קווילטינג, שכתבתי עליה בעבר. 

יום ראשון בערב הגיע. בערב יש אנרגיה אחרת, קצת יותר רגועה, יותר מלטפת. שמתי את אלה פיצג'רלד ברקע ואני מחכה לבנות.

ובאמת היה משהו מיוחד במפגש הזה. אחרי שלימדתי אותן לתפור, בשיעור הקודם, וגם לחבר את החגורה ולהכניס כיסים, בשיעור הזה נשאר לנו ללמוד על הרוכסן, המכפלת והתפרים הידניים הפנימיים.

היתי כל כך גאה בהן על איך שהן עשו את כל השלבים, ואיך שהחצאיות שלהן התחילו לתפוס צורה..

בשלב של התפירה הידנית, פתאום שמתי לב לשקט שיש בחדר, הן ישבו בנועם כזה ותפרו להן את החגורה של החצאית, ומצאתי את עצמי מתרגשת נורא מהביחד הנעים, הנשי הזה. זו היתה חוויה כמעט מרפאת ..

ישבנו ככה, קישקשנו על ענייני בנות תוך כדי שאני מכוונת אותן עם התפירה ולא שמנו לב איך הזמן חלף. הכלב שלי כבר ממש התעקש לצאת לטיול שלו, אז נאלצנו לסיים את הסדנה ולקבוע להצטלם להמשך השבוע. אני חייבת להראות איזה דברים הן עשו.

זה די מדהים שזו החצאית הראשונה שלהן..

וכך, בשולחן מבולגן מעשייה, הסתיימה הסדנה הראשונה שלי, וגם הסיפור שלנו להיום. 

הגעתי לכמה מסקנות בקשר לאורך הסדנאות, והצורך בקצת רקע לגבי בדים שאני רוצה למלא לתלמידות שלי לפני שהן יוצאות לנחלה. זה לא מחייב שתקני בד טוב על ההתחלה, אבל זה בהחלט מקל על הלימוד וגם משאיר אותך עם תוצאה שגורמת לך גאווה ורצון להמשיך ולהתפתח.

סדנאות המבוא יהיו שני מפגשים מרוכזים, ובהמשך הסדנאות המתקדמות שלושה ויותר. 

התאריכים הקרובים לסדנת חצאית הם - יום ג ה- 25.2 (מפגש שני בשבוע אחריו), וסדנא נוספת ביום שישי - ה- 28.2 (גם היא שני ימי שישי). 

מספר המקומות מאוד מוגבל (עד 3 בסדנא), אז כדאי למהר להירשם. וגם יש בונוס ממש נחמד לנרשמות עד ה18.2.

מי שמגיעה אלי דרך הבלוג, שתשלח לי מייל ל-milenushkas@gmail.com, ואשלח לה את הפרטים והלינק להרשמה.

חיבוק גדול וחג (אמנם קפיטליסטי) אבל בכל זאת - אהבה  שמח ;)

אם אין לכן במקרה את מי לאהב בשנה הנוכחית, אל דאגה. ממש בקרוב תפגשו אדם יקר ומיוחד שרק איתו תרצו לראות סרטים ולאכול עגנבניות. 

מילנה

The Home Blues's First Sewing Workshop - סדנה ראשונה של בלוז הבית -מבוא לתפירה

שלום לכל קוראות הבלוג,

יש לי חדשות טובות מאוד..

אני מתחילה ללמד סדנאות תפירה..:)!...!

(עדכון- יש דף קבוע עם כל הפרטים המעודכנים על הסדנאות)

הסדנה הראשונה, שהפיילוט שלה יתקיים השבוע, תהיה סדנת מבוא לתפירה ומי שתשתתף בה תצא אחרי מספר שעות עם חצאית מהממת מעשה ידיה וידע בסיסי וביטחון להתחיל לתפור.

אספתי לכן קצת תמונות להשראה, כדי שתוכלנה להתרשם מהאפשרויות הרבות שקיימות רק משילוב של בחירת בדים ואורכים שונים. תוך כדי הפוסט אפרט מה נלמד בסדנה, ובסוף אתן לכן פרטים להרשמה. 

כל התמונות והמקורות האינטרנטיים שלהן נמצאות בלוח פינטרסט שלי, שמוקדש במיוחד לקורס (sources).

 הדרך הכי טובה ללמוד לתפור היא דרך פרויקטים. הפרויקטים צריכים להיות:

א. הדרגתיים

ב. כייפים, ו-

ג. ישימיים. או במקרה שלנו- לבישיים. 

אפשר כמובן ללמוד לתפור כרית, ואז תיק ורק אז להגיע לחצאית..אבל למה?? 

כמי שלימדה את עצמה תפירה מ-א ועד (כמעט) ת, אני יכולה להגיד לכן שזה אפשרי, ואפילו מאוד, אבל צריך שבסוף כל שלב בתהליך יהיה גזר נחמד. כמו החצאיות המהממות הללו:)

אז מה נלמד בסדנת מבוא לתפירה - חצאית כיווצים? 

1. מבוא לשימוש במכונת תפירה.

2. מבוא לתורת הבדים.

3. מבוא ללקיחת מידות ויצירת גזרה.

4. טכניקות תפירה בסיסיות-  תפירה בקו ישר, כיווצים, תפירת חגורה, הכנסת רוכסן, מכפלת בסיסית ומבוא לגימורים בעבודת יד.

תוך כדי נדסקס כיצד בוחרים את האורך הנכון / המחמיא ביותר של החצאית, ננסה על הגוף רמות כיווצים שונות ואני אסביר כיצד ניתן לעשות וריאציות שונות עם הגזרה של החצאית בהמשך. 

כמו כן, אסביר לכן איזה בדים דורשים טיפול מיוחד ונדבר על ההשפעה של בחירת הבד על העיצוב והמראה הסופי.

העבודה תהיה בקבוצות קטנות של 3 - 4 בנות, מה שיאפשר התיחסות אישית ואווירה אינטימית ונעימה. 

הסדנאות יתקיימו בגבעתיים, במספר תאריכים בשעות הבוקר ואחה"צ, שיקבעו בהמשך. 

בימים אלה אני כבר עובדת על סדנת מבוא נוספת, לנערות, וגם עליה יהיו פרטים בקרוב. כמו כן, בקרוב תוכלו לקחת איתי שיעורים פרטיים :) אוח, כמה תוכניות!

לפרטים נוספים, הרשמה, 

והצטרפות לרשימת מייל של

הבית ספר לתפירה 

תשאירו תגובה עם פרטים או שלחו לי מייל ל-

milenushkas@gmail.com 

לגבי פרטים ספציפיים, כמו מה צריך להביא, שעות מדויקות ועלויות תעקבו אחרי המקום הזה, למשל בפייסבוק.

בגלל שמדובר בקבוצות קטנות ומספר תאריכים מוגבל, הקדימו להירשם לרשימת המתנה ואצור איתכן קשר ברגע שיהיו תאריכים זמינים. 

שבוע מצוין בנתיים,

שנמצא זמן להנות ממזג האויר ושתשרה עלינו השראה. אמן

יאללה, לעבודה.

מילנה

My dear English speaking readers. Please bear with me, as I write posts that are mostly addressed to my local readers. I am finally starting to implement some of my long wished plans to design and also - to start teaching sewing ! I am so excited about this, I guess only you, dear sewers can understand me :)

I hope that soon I will have more time to share some projects, and discuss some inspirations with you guys. 

Have a great week and lets sew something beautiful, shall we? 

yours, 

Milena

The Plaid Circle Skirt - משבצות או לא להיות

למי שתוהה אם אני חיה, אז בערך.

חשבתי שאחרי  הפסקה כזו ארוכה אני צריכה לכתוב משהו ממש מיוחד בשביל לחזור, אבל בחיים, כמו בחיים, אפשר להזדקן בהמתנה. לכן החלטתי פשוט לכתוב, ולקוות שתוך כדי אשוב לעצמי.

אז למי שזוכר, או קרא ותהה, היו לי תוכניות לגבי הפיכה של חלק מהתחביב שלי לכדי יצירה בעלת משמעות גדולה יותר. בנתיים גיליתי שהדברים האלה לוקחים הרבה זמן ואני מבשילה לאט כמו עגבניה עקשנית. לצד תשוקה בוערת ליצור דברים שאפשר למשש ולהרבות יופי בעולם (בניגוד ללטפל בסבל, שבהם אני עוסקת במקצוע הראשון שלי) יש חששות, התלבטויות וכל מיני קונפליקטים פנימיים. עד עכשיו חשבתי שעדיף לי לחזור לכתוב כשאפתור אותם, אבל מכיוון שאני מתחילה להרגיש שזה אף פעם לא יקרה (חהחה) אני משתפת אתכם במחשבותיי, ומקווה שלא תשפטוני מדי. 

כשרק התחלתי לתפור, או חזרתי, אם מחשיבים את האהבות של הילדה שהיתי, שמחתי כל כך. הרגשתי שמצאתי את שחיפשה נפשי וכעת שאנו ביחד הכול יהיה בסדר. עם הזמן התשוקה החלה לתפוס חלקים גדולים יותר מחיי ומזמני הפנוי והסביבה החלה לתהות מה נסגר איתי. ואני, כשלוחצים עלי אני ממש נכנסת לקומה. ועכשיו אני כבר לא יודעת מה רציתי ולמה..

אני יודעת שאני מעצבת כל הזמן. עוד לפני שידעתי איך להרכיב בגד, ידעתי איך הוא יראה, ולא חששתי להתנסות. אני משתעממת לתפור ע"פ גזרות מוכנות ולרוב משתמשת בהן כדי ליצור דברים אחרים שיש לי בראש. כשהתחלתי ללמד את עצמי לתפור, עשיתי את זה בשביל להבין את השפה ולעצב. עכשיו אני מאוהבת בתפירה עצמה, ומוצאת את עצמי מתרחבת וצוללת לתוך תחומים נוספים של עבודות יד. אני לומדת תפירה עלית, חייטות, תדמיתנות, דיגום חופשי, ומקביל משחזרת עם הידיים שלי פעולות של רקמה וסריגה שהכירו בילדות, ועושה שמיכות וכריות לבית. אם כשרק התחלתי להבין בעולם הזה בעיקר התעניינתי בצורות מחמיאות וגזירה, אז עם היכרותי ההולכת וגדלה עם עולם בדים, גדלה אהבתי לטקסטיל ולאיכות, ואני מתמלאת הערכה ומעין רעב כלפי כל דבר שקשור למלאכות יד שהולכות ונעלמות מן העולם. אספתי ספריה ענקית בבית ואני מצילה ממוות מכונות תפירה ישנות. אני רוצה לדעת הכול ולדאוג שגם בנותיי, ואולי גם בניי העתידיים יקבלו את זה בירושה, וידעו איך הדברים נוצרים ולא רק היכן קונים. שידעו ויאהבו לעשות. will love to make

האם אני לבד? או שאולי יש כאן עוד אנשים שמטרידים את עצמם במחשבות דומות? 

מעבר לזה, הולכת וגוברת מודעותי להשפעות הסביבתיות של תעשיית האופנה, לצרכות הלא בריאה שזו מולידה ולאופן שבו בחוסר הרצון שלנו לדעת היכן וכיצד מיוצרים הבגדים שלנו, ומה קורה עם כל העודפים, אנחנו תורמים לסבל אנושי ולפגיעה באיכות הסביבה. הייתי רוצה לייצור אחרת, בצורה אחראית ומודעת, ועכשיו ברור לי שלוקח זמן להבין איך עושים את זה.

.....

בכל מקרה,

בנתיים אני אשתף אתכם בפירות הנאתי, מבין האחרונים. החצאית הזו, שזה הדגם הראשון שלה בעצם, היתה לי בראש כבר כמה זמן וזה כנראה בגלל שלראשונה אני מרגישה שאני מתחברת לאריגים משובצים. הם כמובן מעולם לא הלכו לשום מקום, אבל לא היו מעניינים מספיק בשבילי בכמה מהעשורים האחרונים.

ההשראה שלי באה משנות ה50 וחצאיות המידי הנשיות של התקופה, אך כפי שאתם רואים בפוסט הזה, אפשר בקלות להפוך אותה לפריט משנות ה70, הכול עניין של נעליים, או מגפיים במקרה הזה. כמובן שאני גרועה בלתכנן סשנים, בד"כ אנחנו פשוט חוטפים מצלמה בדרך לאנשהו. אח"כ חשבתי שצעיף ארוך וחום היה מתאים פה יופי.

המגפיים וינטאז'. אחרי הפוסט עשיתי להן פוליש ועכשיו הן נראות חדשות. damn it, אני שונאת כשזה קורה )

מקווה שהחפירות שלי לא הפריעו לכם להעריך את החצאית. או להפך, שהחצאית לא גרעה מעומק הדיון פה..

מחכה לשמוע אתכם.

הולכת לישון ומחר יום חדש. אולי נתפור (או נפתור) משהו?

מ.

The White Holidays - בחג לבשי לבן

לפני קצת יותר משנה, כשרק פתחתי את הבלוג, תפרתי את השמלה הזו. קראתי לה שמלת הקיץ האיטלקי שלי, וסיפרתי על התהליך כאן. מאז לבשתי אותה בכמה הזדמנויות, אבל ביננו היא בעיקר שייכת לחגים של ספטמבר. 

את השל הזה מצאתי בשוק ביפו לא מזמן. המוטיביים הרוסיים עושים לי טוב והגיע זמן שנלבש אותם בגאווה. מה שנפלא בחזרתו של הפולק לעולם האופנה שהוא מחזיר עימו את ההתעניינות במלאכות יד המסורתיות , שתופסות את מקום הכבוד המיועד להן (כדוגמא בקולקציות של ולנטינו, אוליאנה סרגיינקו ואוסקר דה לה רנטה)  ומה שעוד יותר נפלא, יותר ויותר אנשים בעולם לומדים אותן מחדש. מאז שכתבתי על זה (כאן) הענין שלי רק הלך והתעמק. בנתיים רק לבשתי מטפחת, אך בזמני הפנוי אני רוקמת חורזת ו"טולאת", ובכלל לומדת כל מה שרק אפשר על התחום הנפלא הזה. 

הדבר הכי יפה שקרה בחג הזה הוא שאימא שלי התארחה אצלנו וסוף סוף, ואחרי כמעט שנתיים שאני מחכה לזה- אמרה שאני עושה דברים ממש יפים. וואללה- אפילו היתה שמחה שאתפור משהו בשבילה. אני חושבת שהיא פחדה לפרגן לפני כן, כדי שלא אסטה מ"המסלול". המסלול הזה, אתם מכירים אותו, שמוביל למוות..:) בכל מקרה, מסתבר שממש היתי זקוקה לאישור שלה. כמה שאני רכרוכית מבפנים. פיכסה 

" לבשל בשמלת "סופיה לורן

אגב, אם תהיתם כיצד נראה שולחן רוסי בראש השנה.. אז הנה דוגמא. 

בחודש הבא (בע"ה) נתחיל על הדרכות מסודרות וחוגים אצלי בבית. תחשבו מה בא לכן ללמוד קודם- לתפור שמלה או חצאית? 

אז שיהיה שוב חג שמח, בסוכה או מחוצה לה.

מקווה שאתם יוצרים דברים מופלאים, בין אם במטבח, במכונת התפירה או בדמיון.

מילנה

The Yellow "Premiere" Skirt - חצאית ""הפרימיירה" הצהובה

שלום לכולם :)

יום הכיפורים בפתח אבל רשמית מתחילים לצום ולהצטמצם רק מאוחר יותר בערב ולכן אנצל את בוקר יום השישי הזה כדי לשתף בעוד כמה תמונות מהטיול והעבודות האחרונות שלי. קראתי היום משהו נחמד על יום כיפור, שאפשר לראותו כחג (אני יודעת שקשה לחשוב על "חג" שלא אוכלים בו) משום שהוא מאפשר למי שבוחר לקחת חלק בו, להתחיל שנה חדשה מדף חלק, מבלי לסחוב את האשמה והחרטה על הדברים שעשינו לעוד שנה. אני לא בטוחה שיש יהודים שאכן מצליחים לצאת מהמעגל של האשמה והחרטה (בכל זאת, תמיד אפשר להשתדל יותר, אולי אפשר היה לנהוג אחרת וכל הבלה בלה הנוירוטי הרגיל) אבל אולי אנשים שבאמת מאמינים גם מרגישים שבאמת נסלח להם ועל כך אני קצת מקנאה בהם. זה נחמד לנוח על כנפי השכינה מדי פעם. 

Hello Dear Readers:) This post is about the yellow skirt I recently made and wore to a movie festival in Singapore that opened with my husband's movie. Please use the Google translator and if you have any questions about construction - let me know:) Gmar Hatima Tova!

אחרי שבוע באיים, נסענו לנו לסינגפור, שם הינו אורחי כבוד במסגרת של פסטיבל הסרטים הישראלי. קיבלנו אירוח מדהים ויש לי רק דברים טובים להגיד על הפעילות של השגרירות הישראלית בסינגפור. הפסטיבל מתוקתק, מיוחצן כך שמלא מקומיים באו לראות את הסרטים, והיחס שלהם לתרבות והמדינה הקטנה שלנו הפתיע אותי לטובה. כבר כמה שנים שאני די קצת חוששת לספר מאיפה אני בחו"ל ובסינגפור פגשנו רק סקרנות וכבוד. למשל, אחרי אחת ההקרנות ניגש אלי בחור סינגפורי ממוצא הודי וסיפר לי על משיכתו הבלתי מוסברת לקולנוע הישראלי ובעקבות זאת התרבות היהודית בכלל - הוא בוכה ברשימת שינדלר, רוצה ללמוד עברית, מתרגש מהשבת וכו'. האין זה מתוק? ההודית שבתוכי אמרה לו שאולי זה מגלגול קודם:) הפסטיבלים האלה, כשהם מאורגנים נכון, מאפשרים לאנשים הצצה אמיתית יותר לתוך החיים שלנו פה, ויוצרים דימוי אנושי יותר ממה שלרוב נתפס דרך החדשות. גם אנחנו בזמן שהותינו שם הלכנו לראות סרט סינגפורי, וזה סיפר לנו על החיים המקומיים הרבה מעבר למה שאפשר היה להבין מחווית תייר רגילה.

טוב, בחזרה לפוסט.

אני לא בן אדם מאוד מפונק, אך בכל זאת היה נחמד להחליף את המיטות הקשות על האי (קונספירציה תאילנדית לדעתי שנועדה לגרום לתיירים לצרוך יותר מסאז'ים), לחדר מלון 5 כוכבים וסוף כל סוף להוציא את מיטב מחלצותיי מהמזוודה. דאגתי להן כאילו היו Dior (ומשום העבודה שהושקעה בהן הן יקרות לי אף יותר) הן הרי לא בחרו לנסוע לאיים טרופיים, מה להן ולאיים? בכל מקרה, במלון הן סוף הרגישו בבית, היה שם מתלה, מזגן ואף מגהץ ומה שהכי חשוב מספיק ארועים ראוים לסיבובי ראווה.

לערב הפריימרה שלנו לבשתי את החצאית הצהובה. את הבד בהשראה יפנית קניתי בלונדון בתחילת הקיץ, ואת החצאית תפרתי בין לבין עבודה על המחשב על טהרת התפירה העלית - עם תמיכה פנימית, בטנת משי ועבודת יד בפרטים הקטנים. כבר הרבה זמן שהיתה לי בראש הגזרה הזו בהשראת האות A ורציתי ליצור חצאית חצופה, קלאסית בגזרתה אך מסקרנת בצבעוניות שלה. כשאני אומרת חצופה אני מתכוונת לזה שיש לה עמוד שדרה משלה, היא עומדת ושומרת על צורתה גם בלי קשר אלי.

אחרי שתפרתי אותה חשבתי שהיא נראית מעולה עם חולצה מחויטת לבנה אך כיוון שהינו בסינגפור, היתי חייבת למצוא לה חולצת משי שחורה, שגרמה לכל האנסמבל הזה להרגיש מאוד נכון למקום, למזג האוויר ולאירוע . 

מה שעושים בפרימיירות:)

הבנות המארגנות של הפסטיבל עשו את כל העיצוב בהשראת הסרט והעגורים, ועל כל כיסא חיכה לאורח עגור אוריגמי קטן. אלוהים אכן נמצא בפרטים הקטנים..

עיצוב מגניב במסעדה יפנית. לגמרי היתי משחזרת את זה בבית אם לא היתי צריכה להתחשב בכל הדרים :) 

אז זו החצאית, וזו הפרימיירה. 

"איגור ומסע העגורים" (שאגב עכשיו זמין לצפייה ב-VOD) מעורר באנשים הרבה רגשות חמים. יש בו משהו שמחבר אותך לילד שבך אם אתה מבוגר, ומכבד ומדבר בגובה העיניים שלך, אם אתה ילד. קצת כמו הסרטים שגדלנו עליהם בברה"מ, יש בו משהו טהור ונקי, שמוציא את הטוב מן האנשים שצופים בו. 

בזכותו יצא לנו לטייל קצת בעולם, זכינו להכיר אנשים מקסימים ולי היו כמה ארועים ללבוש אליהם את פירות דמיוני. לעניינו של בלוג זה, ניצלתי כל טיול כזה להיכרות עם חנויות הבדים והסדקית המקומיים, וניסיתי להביא קצת מתוך התרבויות העשירות האלה הביתה - אם זה בתור חומרים ליצירה, ספרים או השראה פנימית. יש לי חומר להרבה פוסטים עתידיים, תודה לאל.

אז לסיום, אני רוצה לאחל לכולנו חג שמח, גמר חתימה טובה, ושנה טובה - יצירתית ופוריה, בכל המובנים. שנזכה ליהנות מחברה של אהובינו, לאהוב את מה שאנחנו עושים ו"להרבות טוב בעולם".

נ.ב. קטן

לפעמים אני שמה דברים במרכאות כפולות. זה לא בגלל שאני כמו ג'ואי מהחברים לא יודעת להשתמש בהן נכון.. אלא שאני מנסה להציל את התרגום לאנגלית מאי הבנות מטורפות. אח"כ לכי תסבירי. זהו (שבת שלום!)