The Making Of Vogue 8615 - העשייה של השמלה השחורה הקטנה

Remember my post on the black Vogue 8615? Well this is a detailed post on the process of making of it. The first pictures were taken before we got our fancy camera, so I decided to style them a bit in black and white. 

 זוכרים את הפוסט שלי על שמלת הווג השחורה? הפעם אני אספר קצת על תהליך העבודה שלי עם הגזרה, שאני יודעת שמעניין חלק מכם. התמונות הראשונות בפוסט צולמו עם האייפון הלא מתקדם שלי, טרם קנינו את המצלמה השווה, אז החלטתי לסגנן אותן עם קצת שחור לבן.

בשלב הראשון אני בדרך כלל פורשת את הגזרה על השולחן. הן מגיעות על דפי נייר דקים וגדולים מדי על מנת לעבוד איתן בקלות ולכן אני גוזרת מסביב לכל חלק, באופן שכולל את כל המידות. הגזרות של החברות הגדולות (חוץ מבורדה) כוללות את הקצוות (aka - seam allowances included) ולכן קוי המיתאר של הגזרה מייצגים כבר את קווי הגזירה. אני אף פעם לא חותכת מידה אחת מתוך הרבות, ומעדיפה לשמור את הגזרה שלמה למקרה שארצה להשתמש במידה אחרת.

לפני שאחליט לאיזה מן הקוים אתיחס, אני משווה בין המידות המדויקות שלי (חזה, מותניים, ירכיים, אורך גב בס"מ) למידות המדויקות שעל גבי הגזרה עצמה. המספרים האלה מופיעים בד"כ באיזור החזה, המותן והירכיים ומציינים את הרוחב של הבגד הגמור (הכולל את התוספת למרווח נשימה ותנועה). אורך הגב יופיע עם שאר האורכים על גבי המעטפה של הגזרה.

אני אחליט לגבי מידה לפי -א. ההעדפות שלי (האם את אוהבת שהבגד שלך יהיה צמוד או רופף יותר בחזה/בטן/ירכיים?) לרוב אני מעדיפה את החלק העליו יותר צמוד ואת החלק התחתון מעט יותר מרווח. ב. מידת הגמישות או "הנתינה" של הבד ("fabric's "give). אם אני משתמשת בבד שיש בו מעט לייקרה או מעצם מבנה סיביו הוא נוטה קצת להתרחב, אעדיף לבחור במידה אחת פחות, או לכל הפחות לוותר לחלוטין על "מרווח נשימה", מכיוון שהנתינה של הבד תתן לי את אותו האפקט. 

כאן אני מקפלת ותופסת עם סיכות את המידה הרלוונטית שלי. במקום להעתיק את הקוים, לקחת סיכון שהנייר הדק יקרע וגם לעשות עבודה כפולה, אני מקפלת פנימה את השוליים של המידות העודפות - בקוי מתאר הישרים של הגזרה. 

המשולשים האלה מסמנים את החלק שבו שני חלקי הגזרה אמורות להפגש בזמן תפירה. אני מוודאה שאחרי שבחרתי במידה הנכונה בחלק הקדמי והאחורי, הזויות (notches) עדיין נפגשות. זה רלוונטי במיוחד במקרים בהם עושים שינוים מסוימים בחלקי הגזרה ואז רוצים לבדוק שההכול עדיין מתחבר. אנחנו יכולים לעשות איזה שינוים שבא לנו, אבל חייבים לבדוק לפני שגוזרים שהזויות שוב מתחברות. לרוב אני נוהגת פשוט לעשות חתך קטן בבד במקום לגזור את המשולש השלם (זה מדויק אף יותר אם עושים את החתך בדיוק באמצע המשולש).

בתמונה הזו רואים את השינוים באורך השרוול שעשיתי בטרם גזרתי אותו. אני מודדת את היד שלי מהנקודה בה הכתף מתחברת לזרוע עד לנקודה בה היתי רוצה שהשרוול יסתיים (במקרה הזה מדובר בשרוול שמסתיים מתחת למרפק). ואני משווה את המספר הזה לאורך גזרת הנייר של השרוול - זיכרו - ללא 1.5 ש"מ של הקצווה הכלולה והתוספת אורך למכפלת השרוול, שגם כלולה בגזרה. האורך של המכפלת בד"כ מצוין על גבי הגזרה עצמה, וכך גם רוחב הקצוות. בגזרות הטובות בדר"כ יופיעו שני קוי רוחב אותם ניתן לקפל פנימה (או לגזור ולהוסיף פיסת נייר- במקרה שמאריכים) זאת בכדי שהשינוי הזה באורך הגזרה לא ישפיע על הצורה הכללית שלה. 

קיפלתי את רוב הקוים של הגזרה, אך את המעוגלים אני עדיין צריכה להעתיק על הבד. באמצעות גלגלת ונייר שעווה אני מעתיקה את הקוים קודם על צד אחד ואח"כ על הצד השני. 

כמו שתיארתי קצת בפוסט הקודם, אני נוהגת לתת תמיכה פנימית לחלק מהשמלות המחויטות שלי. עושים את זה ע"י גזירה וחיבור של שני בדים יחד, שאח"כ מתיחסים אליהם כאילו היו בד אחד. לצורך זה אני משתמשת באורגנזה משי, כותנה או בטיסט חזקים, או כפי שניסיתי לעשות במקרה הזה- בבד שיעניק תמיכה עדינה, כמעט בלתי מורגשת. מטרה היתה לבדוק אם טול יכול לתפקד כ- cotton bobbinet, שאני די בטוחה שהם אותו הדבר. ההבדל היחיד בין הטול שהשתמשתי בו ולבין מה שאני באמת מחפשת הוא רכיב הכותנה. אגב, אם מישהי מכירה מקור טוב לטול מכותנה בת"א, אשמח לשמוע! :)

כאן אתם רואים את החלק העליון של השמלה, עדיין ללא השרוולים שכבר חובר לבטנה. גם את הבטנה גוזרים ע"פ אותה הגזרה, תופרים - (right sides together), הופכים את הבטנה פנימה ומחברים אותה בתפר פנימי לקצווה (רואים את הפס השחור המקביל לצווארון? ), זה כדי שהיא לא תציץ החוצה מתי שבא לה.

כדי להכניס את השרוול לתוך הבגד, יש צורך להכין אותו קודם. בדר"כ החלק העליון, חצי העגול של גזרת השרוול יהיה רחב יותר בכמה ס"מ מהפתח אליו הוא אמור להכנס. זו חידה, אבל יש פתרון. אנחנו עושים מניפולציה קטנה לראש השרוול שנקראת באנגלית- easing the sleeve, בכדי להפוך את הצורה הדו מימדית שלו לתלת מימדית ולהקטין מעט את רוחבו. כאן השתמשתי בטכניקה מעולה והיא חיבור של חתיכת בד אלכסון לשרוול שמכווצת אותו תוך כדי. זו שיטה מעולה שאשמח לפרט ולכתוב עליה יותר, אם תביעו עניין.

השמלה הגמורה עם הבטנה כלפי חוץ. מתחת מציץ ה-horse hair, שנותן צורה למכפלת.

למותן מחוברת במספר מקומות חגורה פנימית, על מנת לחלק באופן שוויוני יותר את משקל החצאית.  בחלק העליון של הרוכסן יש תפסן קטן שעוזר לסגור אותו. הבטנה מחוברת לרוכסן בעבודת יד, וכך גם מחוברת הבטנה של השרוולים בכתפיים. 

ויסקוזה היא אחד הבדים האהובים עלי לצורך עשיית בטנה. בדי בטנה רגילים ממש נוראים בעיני-  עשוים מפוליאסטר, לא נושמים, מכניסים כימיקלים לגוף שלי (קראתי פעם ספר על השפעות לוואי של בדים לא טבעים על הגוף. מפחיד...), לעתים עושים חשמל ופשוט לא נעימים. כשאהיה ממש עשירה אעשה את כל הבטנות שלי ממשי, אך בנתיים ויסקוזה - בד שמיוצר בתהליך טכנולוגי מחומרים טבעים, הוא הבחירה המועדפת עלי. את הבד המטורף הזה קניתי פעם בנחלת בנימין, בעיקר בגלל המגע הנעים שלו. כשראיתי שההדפס הגדול לא עושה עימי חסד החלטתי להכניס אותו לתוך הבגד. שתי ציפורים במכה :).גם נעים למגע העור וגם אני יכולה להציץ עליו עדיין כשאני מתלבשת. 

למה עושים לשמלות בטנה? רובנו רגילות לקנות ברשתות הגדולות, ושם בכלל לא תמיד נראה בטנות. לפעמים זה גם נתפס בעיננו כמשהו שמוסיף עוד שכבה, משמין, מחמם מדי - באקלים האכזרי בין כה וכה שלנו. אך למעשה, בטנה (כשהיא טובה) היא אחד הסממנים לאיכותו של הבגד. ראשית כל מבחינה ויזואלית - היא מסתירה את כל התפרים והחלק הפנימי נראה יפה כמו החיצוני. אבל זה מיילא. תפקיד אחר יותר חשוב שלה- הוא לעזור לבגד "להיתלות" בצורה טובה יותר על הגוף, גם בגלל המשקל של הבד, וגם בגלל התמיכה הנוספת. מעבר לכך היא מונעת הרבה מנטייה להתקמט, סופגת את הזיעה ובכך שומרת על החלק החיצוני של הבד לאורך זמן. כמובן שהיא מוסיפה תחושה של luxury למי שלובש אותה על הגוף (כמובן אם מדובר בבטנה מבד איכותי) והיא יכולה להיות גם אלמנט דקורטיבי או היתולי שמוסיף קריצה קטנה לבגד. בשמלה הזו אין סיכוי שמישהו חוץ ממני יראה את הבטנה, אך אם היתי עושה מעיל או ג'קט היתי דואגת לבחור בבד שמתכתב ומוסיף משהו  לאופי הכללי של הבגד.

טוב, נראה לי שמספיק להיום, כמה אפשר לדבר על שמלה אחת?? :) שיהיה יום מקסים וחג אורים שמח. 

Happy Holidays and don't forget to Vogue  :)

Strike A Pose - Vogue 8615 - השמלה השחורה הקטנה, גרסת החורף

Not writing in the blog, turned to be VERY hard on me, but I'm gonna look at this little break as a chance to reassure our feelings. I missed blogging, and I hope you readers, have missed my posts too:) So before we march into the new goals I have for my sewing and blogging self next year, I want to take a moment to tell you about my recent projects, which have taken me "over the river" into a fascinating territory of the land of Tailored Garments. 

חוסר היכולת שלי לכתוב בבלוג בחודשים האחרונים התברר כקשה עבורי, יותר ממה ששיערתי, אך אני הולכת להסתכל על ההפסקה הקטנה הזו, כהזדמנות שלנו לזקק את רגשותינו אחד כלפי השני. אני מאוד התגעגתי לכתיבה הכיפית הזו, ואני מקווה שגם אתם, הקוראים שלי, התגעגעתם לפוסטים שלי. אז לפני שאנחנו נצעד לעבר המטרות החדשות שאני רוצה להציב בפני העצמי התופר והבלוגרי שלי, אקח כמה רגעים לספר לכם על כמה מהפרויקטים האחרונים שלי, שלקחו אותי "מעבר לנהר" לעבר ארץ "הבגד המחויט".

This is based on one of my new favorite patterns, (Very Easy) Vogue 8615. The pattern allowed me try to recreate two silhouette that I love: the first one is the white Giambattisa Valli dress Diane Kruger wore to the “Poure Elle” premier in Paris , and the second is the unforgettable open back dress Marilyn Monroe wore in the famous Last Sitting, by Bert Stern. I am aware that there is a long way to go towards perfection, but for a first try at a fully lined, wool, tailored garment (with sleeves!) I am pretty happy.

.Very Easy- Vogue 8615 השמלה הזו מבוססת על אחת מהגזרות המועדפות שלי

הגזרה המוכנה הזו עזרה לי לנסות להחיות שני סילואטים אהוהים עלי במיוחד: אחד שייך לשמלה הלבנה של Giambattisa Valli, שדיאן קרוגר לבשה לפרימיירה של“Poure Elle” בפאריז, והשני הוא השמלה השחורה, פתוחת הגב ובלתי נשכחת שמרילין לבשה ב"ישיבה האחרונה" שלה, סדרת צילומים של ברט שטרן. אני יודעת שהדרך לשלמות עדיין ארוכה, אבל עבור ניסיון ראשון בשמלה מחויטת, עם בטנה מלאה ושרוולים (!) אני די גאה בעצמי.

The sharped eyed among you can see the broom I use to fly away in the end of this shoot :)

חדי העין מביניכם יכולים לראות בצד את המטאטא שעליו אני מתעופפת בסוף סשן הצילומים הזה..:)

I am wearing it here minus a petticoat (a project has yet to come), but as you see it has a nice A line shape as it is. This shape is very flattering on the relatively small waist and wide hipped girls such as my self, and if you imagine it with a shape giving underskirt, in a classic Dior New Look style, you'll see an even slimmer waist and elegant legs. I love how femininity is gently accentuated here. All the eye sees is my collarbones, ankles and an occasional knee, and still the image is cute and flirtatious. 

אני לובשת את השמלה כאן מינוס חצאית טול תחתית אחת, שזה אחד הפרויקטים הבאים ברשימה שלי, אבל אתם יכולים לראות גם בלי זה שיש לשמלה צורת A חביבה. הגזרה הזו מאוד מחמיאה לנשים בעלות מותן צרה יחסית לירכיהן מלאות החיים, כמוני, ואם תדיימנו מתחת גם חצאית שנותנת צורה בסגנון הניו לוק הקלאסי של דיור, תקבלו מותניים אף יותר צרות ורגליים עדינות ואלגנטיות. אני ממש אוהבת את הנשיות המודגשת בחן בשמלה הזו. כל מה שרואה העין זה קצת עצמות בריח, קרסוליים וברך מזדמנת, ועדיין נוצר דימוי פלרטטני וחמוד.

How was the sewing? 

The first reason this pattern is great is because of the fitting options you have in it. It has a different pattern for all cup sizes, which is a unique feature in a B cup dominated world (both pattern companies and ready to wear base their sizes on a standard B cup bust size.) Now I fortunately for me am a B myself, but, the different size combinations allow you to fit as close to your exact measurements as possible. Because of the ease added to most commercial patterns, I usually have too much freedom in my bodices, and here, comparing the flat measurements to of the pattern to my own I was able to adjust the fit to my personal preference.

The directions were also clear and easy to follow. I learned a great new way of lining a garment almost entirely by machine and under-stitching the lining to the seam allowances. I used a new method I learned from a Craftsy tailoring course to install the sleeves, and for the first time used horse hair to support the hem of the full skirt (it sure gives it definition!).

The dress is fully lined with some crazy print rayon fabric I had in my stash. I hand picked the zipper, which works great especially if you use beeswax to strengthen the thread. Doing it by hand is a couture touch and is not "a must", I did it this time cause I took the dress to Paris with me and had to finish it quickly. The bodice is also underlined, with Tull(!) I tried it cause I wanted to give gentle support and be able to catch stitch the seam allowances, without making the dress too heavy or warm to wear. I am not sure I have found my perfect underlining yet.. And one last thing- I added a waist stay, to hold the weight of the skirt.

The only problem I encountered and only recently learned to deal with, was a bit of post-factum pulling of some seams, like the front one. Apparently it has something to do with the usage of polyester thread, that shrinks after pressing. Sandra Betzina suggests using a cotton thread on natural fiber garments. Since it was my first dress of the kind, I used mixed wool fabric, that wasn't as expensive as 100% wool, but the seam still shrank a bit. Have any of my sewing readers had this kind of issue?

In my next post I'll show you some picture of the process and the inside finishing of this dress. In the meanwhile please enjoy my husband's photography, that took my humble request to shoot some pictures for the blog with all his professional integrity:)

על התפירה-

אני אוהבת את הגזרה הזו מכמה סיבות. ראשית מדובר בגזרה של custom fit, הכוללת ארבע מידות חזיה שונות. למה זה טוב ליהודים? מרבית הגזרות שנמצאות בשוק, כמו גם הבגדים שבחנויות עשוים ע"פ מידות סטנדרטיות, ובהן מידת חזיה B. מהסיבה הזו רוב הבנות שנופלות מתחת או יצאות מגדר הקטגוריה הזו מתקשות למצוא לעצמן בגדים הולמים (בתפירה הן תמיד יעשו את הFBA או הSBA- ,תיקונים לגזרה באיזור החזה. גרטי בבלוג שלה אספה כמה לינקים שימושיים לנושא הזה). אני למזלי אכן מידה B, אך עדיין לא כל כך אוהבת את ההתאמה של מרבית הגזרות בחלק העליון בגלל כמות הease- מרווח נשימה הרב שמאפיין את הגזרות המוכנות. האפשרויות הרבות בV8615 הופכות את המשימה של הfitting (ההתאמה לגוף) לקלה יחסית. גם את השינוים לגבי אורך הבגד אפשר וצריך לעשות על הגזרה, לפני שחותכים בבד החי. 

חוץ מאפשרויות ההתאמה, כפי שמבטיח שם הגזרה, בעיני באמת מדובר בהוראות יחסית קלות להבנה והרכבה. המתפרים הצרפתיים הם האהובים עלי ביותר ויוצרים גזרה קלאסית ואלגנטית מאוד. כיסים בתוך החצאית זה תמיד שוס. אפשר להשאר גברת כלפי חוץ ועדיין להביע את הרגשות האמיתיים בתנועות יד בתוך הכיסים.. סבתא שלי תמיד היתה אומרת, תעשי "פיגה", נגד העין הרע, ואין כמו כיסים למטרה זו.

אני אתאר בקצרה את הדברים שעשיתי, כי אני לא בטוחה כמה מכן ממש תופרות ועד כמה הקוראות הישראליות שלי מעוניינות בפרטים הללו (אגב, אם כן- אשמח אם תגיבו ותביעו את קולכן:). החלק העליון של הגזרה מחוזק בטול, אליו מחוברים בתפירה ידנית הקצוות. ניסיתי טול למטרה זו פעם ראשונה, כי רציתי משהו בלתי מורגש, ללא הרבה משקל בפני עצמו שעדיין יתמוך ויתן צורה. 

החלק התחתון של השמלה, המכפלת, נתמכת במוצר שנקרא horse hair, מעין רשת פלסטיק גמישה שמתחבת למכפלת ויוצרת צורה יפה של גלים בחצאיות מלאות. את הרוכסן בשמלה הזו תפרתי ידנית, שיטה הלקוחה מתפירה עלית בעיקרון ואיננה נחוצה בכל המקרים. הפעם עשיתי זאת כי לקחת את השמלה לפאריז, שם היתי צריכה לסיים אותה מהר ויכולתי לקחת איתי רק חוט ומחט. 

מוצר מעולה שהופך את התפירה הידנית חזקה כמו זו של מכונת התפירה הוא הbeeswax, שעווה שמעבירים בתוכה את החוט (שאח"כ מגהצים) והיא נותנת לו חוזק. (לפני שהיה לי את המוצר עצמו היתי מעבירה את החוט על נר פשוט ואז מגהצת את החוט.) 

מה עוד..? אחרי שהכנסתי את הבטנה וסיימתי את כל המכפלות, הוספתי סרט פנימי במותן שנועד לתמוך בחצאית. למעשה החצאית אז נתלית מן החגורה הפנימית הזו ואינה מושכת את החלק העליון של השמלה כלפי מטה. 

בפוסט הבא אראה לכם כמה תמונות של פנים השמלה- אין כמו להציץ לתוך השמלות על מנת ללמוד על איכותן והטכנולוגיה שהשתמשו על מנת לעשות אותן.

ובנתיים תהנו מהצילום של בעלי, שלקח את הבקשה שלי לעשות כמה תמונות לבלוג במלוא רצינותו במקצועית.. :) מפעים או מה??

Most of us, including myself, before any sort of fashion education, think of tailored garments as another word for a kind of boring, a bit squire gray office suit. Am I right? If I am not a lawyer why would I wear one, sort of thing. Any woman with a bit of curves knows the addicting comfort of a knitted garment, adjusting itself easily to which ever size we occupy this week. As I am writing this post I am wearing a red jersey tunic I bought when I was a size 8.

A tailored dress would be different in a few aspects. First it traditionally uses more firm, suit quality material, that can hold a form. It uses darts, underlining and different inner supports to create a three dimensional form, that would emphasize the lines of the body, accentuating what needs to be and softening or hiding what doesn't. The tailored form sort of "builds" the body into an interesting and fashionably relevant form, and as I find today, flatters the natural soft female figure as no other type of garment. The term tailored also includes great attention to fitting, so that the garment will be contour the body perfectly and will hang effortlessly. As you must know, fitting is a huge subject in home sewing, one that I personally only now begin to grasp and master.

רובנו, כולל אותי, בטרם קיבלנו השכלה אופנתית כלשהי, חושבים על בגד מחויט בתור שם אחר לבגד עבודה אפור וקצת מרובע. אני צודקת? סוג של, אם אני לא עורכת דין, למה שאלבש אחד.. מה גם שכל אישה עם קצת קימורים בוודאי מכירה את הנוחות הממכת של הבגדים שעשוים מטריקו, המתאימים את עצמם בקלות לכל מידה שמאפיינת אותנו השבוע. בזמן שאני כותבת את הפוסט הזה, אני לובשת טוניקה שקניתי כשהיתי במידה 38. שמלה מחוטית שונה מכך בכמה אספקטים. ראשית, באופן מסורתי חייטות משתמשת בבדים יותר קשיחים, השומרים על צורת הבגד. היא משתמשת במתפרים, מילוים ותמיכות פנימיות שונות על מנת ליצור צורה תלת מימדית, אשר תדגיש את קוי הגוף, תבנה את מה שצריך, תרכך ותסתיר את מה שלא צריך לבלוט. הבגד המחויט כאילו "בונה" את הגוף לתוך צורה מעניינת ורלוונטית מבחינה אופנתית, וכפי שאני מוצאת היום, מחמיא כמו אף אחד אחר. המונח "מחויט" גם מניח הקפדה מיוחדת על האופן שבו הבגד יושב על הגוף, כיוון שהוא תפור בדיוק לפי מידה. fitting הוא תורה שלמה בתפירה שאני רק מתחילה לתפוס ולהשתפר בה.

In my opinion this is the perfect Winter Holiday dress, for a half formal, family occasion How is your Holiday season treating you? Any problems finding what to wear? Any funny family stories? 

כשהתחתי לעבוד על השמלה הזו היה עדין חם, אך ידעתי שאני צריכה משהו קצת חגיגי לנסיעות שלי לחו"ל השנה. עכשיו אני ממש מרוצה כי בעיני זו שמלת החגים החורפית המושלמת. לא רשמית מדי אך עדיין הופכת כל מפגש משפחתי לקצת יותר מיוחד ממה שמציין אותו הג'ינס העייף. מה איתכם הקוראים היקרים שלי? איך החגים עוברים עליכם? מצאתם מה ללבוש? התהדרתם או ככה, לא היה לכם כוח? 

Merry Christmas and Happy Hanuka to all !!
till soon!
yours, Milena

















Tweet