A Peek Into The Circle Skirt Workshop - הצצה לסדנת חצאית פעמון

בשבוע שעבר העברתי את הסדנה השנייה בסדרת המתחילות, וזו סדנת בתפירת חצאית שמש. עדיין לא הספקתי לפרסם כאן פוסט מפורט על מה היא כוללת ואת החצאיות להשראה, אבל אתן יכולות להציץ באלבום בפייסבוק ובלוח פינטרסט שלי המוקדש לחצאיות האדירות האלה.

הבנות החליטו לעשות חצאית פעמון (חצי שמש), או חצאית "קליוש" בעגה המקצועית, הרוסית.
:) אני מדמיינת איך אתן עכשיו אומרות את זה עם מבטא. סתם, האמת היא שכמו הרבה מושגים באופנה, המילה באה מצרפתית - cloche.

אם חצאית הכיווצים מבוססת על חיבור בין מספר מלבנים, גזרת חצאית שמש מבוססת על עיגולים, וחישוב קוטרם. אנחנו יכולות לעשות חצאית מעיגול שלם (שמש), חצי עיגול (פעמון), או רבע עיגול (חצי פעמון). אנחנו יכולות גם לעשות חצאית משני עיגולים או יותר, ולקבל את הנפח המדהים הזה של הנשפים(תחשבו וואלס), או אם נעלה מעט את גובה המכפלת, כמו החצאיות של דיור מאמצע המאה ה20. בפוסט הבא על הסדנה שיכיל תמונות להשראה, אני אתן לכן דוגמאות לנפחים השונים. 

איזה חמודות הבנות? אלכס (למעלה) בחרה לעשות חצאית מקסי, והביאה בד כותנה של מטיילות (הכותנה הזו נקראת coated cotton באנגלית, היא מכוסה במין גימור שהופך אותה לקצת יותר עמידה ב.. נגיד - אתגרי החיים, ולכן הרבה מהמכנסיים ובגדי הספורט שלנו, באופן כללי, עשוים ממנה).  

אירה הביאה ויסקוזה נשפכת בצבע כחול כהה, ובחרה באורך קצת מתחת לברך, שגם מספיק צנוע בשבילה וגם מחמיא מאוד.

ישר רציתי לעשות את החצאיות האלה גם. כאילו שאין לי מספיק :)

אני מתה על האופן שבו היא זוהרת פה.

הנקודה החשובה להבין בגזרת חצאית מסוג שמש היא שהיא חובקת אותנו באיזור המותניים, אך בעלת נפח רב למטה. הצורה הזו לא מוסיפה נפח מיותר באיזור הבטן (שחלקנו מאוד חוששות ממנו, בגלל כל שטיפות המוח לרזון שעברנו), אבל מצד שני מלפפת את הירכיים בצורה המדגישה את נשיותם, בזכות הנפילה האלכסונית של הבד.

וזו בעצם הנקודה השניה החשובה, שגם הופכת את החצאית הזו לקצת מורכבת יותר לתפירה, לפחות בתחילת הדרך. האלכסון גורם לבד לשנות צורה ולכן חייבים לתת לחצאית כזו להיתלות לפחות לילה לפני שעושים לה מכפלת, וגם לשלוט במכונת תפירה מספיק כדי להיות מסוגלות לתפור במעגל. יש לה גם סוגים מיוחדים של מכפלות, המשתנים לפי משקל ועובי הבד.

דובי הכלב מאוד אוהב אורחים. כאן הוא פורש למנוחת צהרים ועושה לי ריגשי על זה שאני מצלמת אותו. 

הסדנה מורכבת משני מפגשים, כשבחלק הראשון אנחנו מחליטות על הנפח ומציירות את הגזרה, אני מסבירה על מאפייני בדים ומלמדת לגזור נכון, והחלק השני מתמקד בתפירה. אחח, תפירה.. הכי הכי כיף.

התחלתי קצת לנסח את הפילוסופיה מאחורי נקודת המבט שלי על התחום.., והגעתי למסקנה שאני לא מלמדת תפירה. אני מלמדת תפירה אהבה. זה כמו תפירה.. אבל, יותר עמוק. עובדה שבטח קשורה להיותי פסיכולוגית:), ולדגש שאני באופן אישי שמה על החוויה. אבל אני אדבר על כך יותר בהמשך, שיהיה לי יותר ברור כיצד לנסח את זה :).

שוב יותר מדי סמיילים בפוסט אחד, יגיד לי בן זוגי. .. מה אני אעשה, אני לא סתומה, אבל אני באמת מחייכת הרבה.

אירה בחרה לעשות גומיה למעלה, אז לימדתי אותה את זה, ואלכס חיברה חגורה ועשתה רוכסן צדדי. הכיסים הפעם היו patch pockets (אם להם יש שם בעברית, בבקשה תגלו לי. כיסי טלאים?) - כלומר כאלה שנתפרים מבחוץ. זה מראה יותר ספורטיבי ומתאים לבד ולאופי החצאית. 

אגב, החצאית נסעה עם אלכס לסרי לנקה אתמול, ואני מקווה לקבל משם תמונה במהלך החודש. אני הצעתי להצטלם עם כובע קש גברי בסגנון קרוקודיל דנדי  (תראו אני מוסיפה לינק, כי אני פשוט לא מאמינה שקוראות הבלוג הן זקנות כמוני.. ), אבל אלכס בטח תפתיע אותי עם סטיילינג מגניב משלה.

את אירה ועוד כמה מהמשתתפות מהסדנאות האחרונות אני אראה לכן בהמשך. אני ממש נהנית לראות אותן מבסוטות מהחצאיות שלהן, וגם מההתנסות מאחורי המצלמה שאני מכוונת ללעזור ל"אלילה הפנימית" (inner goddess) שלהן לצאת החוצה . אני אומרת- אם אתה לא יכול לקבל את זה מהסביבה - היה זה. 

תמונה אחרונה מוקדשת לדובי, כי הוא לא אוהב כשהולכים. הכלב הזה לימד אותי שכל הרגשות "הפתטיים" שלי הם אנושיים ולגיטימיים לחלוטין.

מה גם שהוא לעומתנו, בני האדם, שוכח מהר ותמיד חוזר למצב רוח טוב. 

בשבוע הבא אני אפרסם תאריכים לסדנה הבאה, שתהיה במרץ ואספר לכן על עוד שתי סדנאות וחצאיות שאתן יכולות ללמוד לעשות איתי ברמת מתחילות.

בהמשך תהיה גם סדנה לתפירת שמלה, מכנסיים וסריגים, ולקראת סוף השנה אני מקווה שנגיע גם לז'קטים ומעילים. יש למה לצפות.

תשאירו לי תגובות לגבי כל מיני דברים שהייתן רוצות ללמוד, מה אתן כבר יודעות ולאן הייתן רוצות להגיע.
זה יעזור לי גם להתאים את הסדנאות וגם בכתיבת הפוסטים בעתיד. 

ביי בנתיים,

שיהיה לנו טוב.

מילנה

Post by The Home Blues.

Zela's Skirt - החצאית של זלה

I am pride. First skirt by my student.

שלום קוראים!

למרות שסביר יותר שקוראות :) בכל מקרה סימן קריאה לכולם ושבוע טוב.

העליתי את התמונות לבלוג ונסעתי לב"ש, לאימא , ועכשיו התגנבתי לחדר עבודה לכתוב את הפוסט. עוד שניה יתפסו אותי ויאשימו בחוסר תשומת לב.. גם הכלב איתי כאן בחדר, באופן זמני, מפנה מקום לחתולה של אימא שתלך לאכול. והוא מיילל כמו פולני אמיתי. סה לה וי, literally. 

אבל לא אכפת לי מכלום, כי אני- גאווה. הפוסט הזה עוסק בחצאית של זלה, שהיא תפרה בסדנת המתחילים שלי לפני שבוע.

זלה רוטנברג היא תל אביבית אמיתית, אחת שחיה ונושמת אופנה. מין אשפית כזו שמכירה את כל שווקי הפשפשים הכי שווים באירופה, מעצבת לבד את ביתה ותמיד תקפוץ איתך לתערוכה חדשה. כיף גדול היה לארחה בסדנה שלי וללוות אותה במסע תפירת החצאית הראשונה שלה.

זלה בחרה בבד שחור, שהיא הצליחה לאלף אותו (למרות היותו עשוי מפוליאסטר) ואף לצאת עם תוצאה די משגעת, לדעתי (וגם לדעת כמה עוברות אורח). אני מאפשרת לבנות לבחור לבד את האורך, רמת הכיווצים, והפרטים העיצוביים שהן רוצות ללמוד. יכול להיות שזה הופך את העבודה שלי לקצת יותר קשה, אבל זה מאפשר להן להתנסות בעיצוב ולעקוב אחרי תהליך המחשבה שעומד מאחורי יצירת בגד.

אני מאוד אוהבת את הנפילה של הבד שלה, וגם את האורך העדכני (השמעתן שהקרסול הוא האיבר החם החדש?). אבל היופי האמיתי של החצאית הזו הוא בקונסטרוקציה. זלה רצתה כיסים, אבל לא רצתה תפר מאחור, אז לימדתי אותה להכניס רוכסן נסתר לתוך תפר צדדי עם כיס. מי שמבינה קצת בתפירה יודעת שמדובר במהלך לא פשוט, והרוכסן צריך להיות מדויק במיוחד.
היא הצליחה- לראייה ראו את הקלוזאפ בתמונה למטה. הרוכסן נגלה רק באמצעות הצ'ופצ'יק הקטן שלו שמציץ בחגורה.

הסוד בתפירה מקצועית כזו הוא גיהוץ נכון ומתוזמן, ואני שמה על זה דגש רב בסדנאות. לשמחתי הקבוצות הקטנות מאפשרות להתעכב על הדקויות האלה. זה חשוב, כי הרי ידוע שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים.

איזה יפה היא פה? נורא נהניתי לצלם.

בקיצור יצאה אחלה חצאית, וזלה מתכוונת לתפור אחת דומה לבת שלה, משאריות הבד. היא גם קנתה בד אפריקאי משגע, והוציאה את מכונת התפירה הוינטאג' שלה מהמחסן, כך שכולי תקווה שהחיידק נתפס ויהיו עוד חצאיות רבות בחייה. 

בנתיים יש לה אחת סופר מגניבה עם כיסים.

הסדנאות לשבוע הקרוב כמעט מלאות, אז מי שרוצה ומתלבטת, יאללה בואי! החיים קצרים ורצוי למלא אותם בחוויות מרגשות ומספקות. 
פרטים והרשמה בדף הזה, הנמצא בסרגל העליון של הבלוג.

כדי לשמור על קשר ולקבל פרטים על ארועים ומוצרים מגניבים שעתידים לבוא, השאירו את הפרטים שלכן כאן. בקרוב תהיה לי רשימת תפוצה מסודרת וכמה מתנות יפות על מנת לחגוג את היום הזה :) 

חיבוק ושבוע מצוין,

מילנה

The First Dressmaking Workshop - סדנת התפירה הראשונה !

ואו, השבוע זה טס!

הרבה דברים מרגשים קרו, ואחד מהם הוא הסדנה הראשונה שהתקיימה ביום שישי האחרון. תשמעו, היה כל כך כיף.. לא ציפיתי לזה. רק ידעתי שאני חייבת להתחיל ולראות מה קורה.

אז מה באמת קרה? הסדנה הראשונה עסקה במבוא לתפירה ועשינו חצאית כיווצים. הבנות הלכו לנחלת בנימין ובהכוונה שלי נכנסו לכמה חנויות, בהן הן קנו את כמות הבד המומלצת לאורך ונפח החצאית הרצויה שלהן. אני בנתיים הכנתי את הסטודיו. סידרתי קערות, מכונות תפירה, והרכבתי ערכות מתנה חמודות, עם דברים להם זקוקה כל תופרת מתחילה.

השעה הראשונה כללה קפה, הרבה התרגשות והסבר על הכנת גזרת החצאית. כל אחת החליטה איזה אורך חצאית היא רוצה, איזו כמות כיווצים, האם היא רוצה כיסים (ברור, כולן רוצות) והיכן יהיה ממוקם הרוכסן.

אחר כך הגיע זמן ללמוד להשתמש במכונת התפירה. מאיה קיבלה את מכונת הוינטאז' וזלה את המכונה המודרנית יותר. הראיתי להן את כל הפעולות על שתי המכונות, כדי שיהיו מוכנות יותר לכל מכונה אשר ימצאו בדרכן. ואז התחלנו להתאמן על התפרים- לחץ על הדוושה ונסענו!

עבדנו ככה בחדווה עד השעה שבה חשבנו לסיים, ואז הבנתי שאין שום סיכוי בעולם שנסיים הכול במפגש הזה. מה גם שכבר התחלנו להתעייף ודווקא כעת עמדה לפנינו כל העבודה הדייקנית באמת. מכיוון שהמטרה של הסדנה היתה בדיוק זה- לבדוק כמה זמן הדברים לוקחים ולמנוע הפתעות בהמשך הדרך, קבענו להמשיך ביום ראשון אחה"צ. כך נראיתי בסוף המפגש הראשון - פרצוף מעורב של עייפות, סיפוק וסקנות לבאות.

סוף השבוע היה עמוס בכל מיני מפגשים, אבל מכיוון שלא הצלחתי באמת להפסיק לחשוב על הסדנאות, תפרתי חצאית כיווצים נוספת, הפעם מבד כותנה יפני, מטורף ביופיו, שקניתי בסינגפור. מעבר להדפסי הפרחים יש לו טקסטורה מאוד מעניינת, שמשולבת עם רכות ונפילה של voile (הסוג הדק והחלק של הכותנה). ומכיוון שכבר מזמן הרגשתי שאני רוצה חצאית בהשראת פרידה קהלו, ישר ידענו אני והוא שזה מה שיהיה. בשביל העניין העיצובי, עשיתי לחצאית מכפלת עבה וגדולה במיוחד, ואותה חיברתי באמצעות תפרים מסביב לפרחים בטכניקת קווילטינג, שכתבתי עליה בעבר. 

יום ראשון בערב הגיע. בערב יש אנרגיה אחרת, קצת יותר רגועה, יותר מלטפת. שמתי את אלה פיצג'רלד ברקע ואני מחכה לבנות.

ובאמת היה משהו מיוחד במפגש הזה. אחרי שלימדתי אותן לתפור, בשיעור הקודם, וגם לחבר את החגורה ולהכניס כיסים, בשיעור הזה נשאר לנו ללמוד על הרוכסן, המכפלת והתפרים הידניים הפנימיים.

היתי כל כך גאה בהן על איך שהן עשו את כל השלבים, ואיך שהחצאיות שלהן התחילו לתפוס צורה..

בשלב של התפירה הידנית, פתאום שמתי לב לשקט שיש בחדר, הן ישבו בנועם כזה ותפרו להן את החגורה של החצאית, ומצאתי את עצמי מתרגשת נורא מהביחד הנעים, הנשי הזה. זו היתה חוויה כמעט מרפאת ..

ישבנו ככה, קישקשנו על ענייני בנות תוך כדי שאני מכוונת אותן עם התפירה ולא שמנו לב איך הזמן חלף. הכלב שלי כבר ממש התעקש לצאת לטיול שלו, אז נאלצנו לסיים את הסדנה ולקבוע להצטלם להמשך השבוע. אני חייבת להראות איזה דברים הן עשו.

זה די מדהים שזו החצאית הראשונה שלהן..

וכך, בשולחן מבולגן מעשייה, הסתיימה הסדנה הראשונה שלי, וגם הסיפור שלנו להיום. 

הגעתי לכמה מסקנות בקשר לאורך הסדנאות, והצורך בקצת רקע לגבי בדים שאני רוצה למלא לתלמידות שלי לפני שהן יוצאות לנחלה. זה לא מחייב שתקני בד טוב על ההתחלה, אבל זה בהחלט מקל על הלימוד וגם משאיר אותך עם תוצאה שגורמת לך גאווה ורצון להמשיך ולהתפתח.

סדנאות המבוא יהיו שני מפגשים מרוכזים, ובהמשך הסדנאות המתקדמות שלושה ויותר. 

התאריכים הקרובים לסדנת חצאית הם - יום ג ה- 25.2 (מפגש שני בשבוע אחריו), וסדנא נוספת ביום שישי - ה- 28.2 (גם היא שני ימי שישי). 

מספר המקומות מאוד מוגבל (עד 3 בסדנא), אז כדאי למהר להירשם. וגם יש בונוס ממש נחמד לנרשמות עד ה18.2.

מי שמגיעה אלי דרך הבלוג, שתשלח לי מייל ל-milenushkas@gmail.com, ואשלח לה את הפרטים והלינק להרשמה.

חיבוק גדול וחג (אמנם קפיטליסטי) אבל בכל זאת - אהבה  שמח ;)

אם אין לכן במקרה את מי לאהב בשנה הנוכחית, אל דאגה. ממש בקרוב תפגשו אדם יקר ומיוחד שרק איתו תרצו לראות סרטים ולאכול עגנבניות. 

מילנה

The Home Blues's First Sewing Workshop - סדנה ראשונה של בלוז הבית -מבוא לתפירה

שלום לכל קוראות הבלוג,

יש לי חדשות טובות מאוד..

אני מתחילה ללמד סדנאות תפירה..:)!...!

(עדכון- יש דף קבוע עם כל הפרטים המעודכנים על הסדנאות)

הסדנה הראשונה, שהפיילוט שלה יתקיים השבוע, תהיה סדנת מבוא לתפירה ומי שתשתתף בה תצא אחרי מספר שעות עם חצאית מהממת מעשה ידיה וידע בסיסי וביטחון להתחיל לתפור.

אספתי לכן קצת תמונות להשראה, כדי שתוכלנה להתרשם מהאפשרויות הרבות שקיימות רק משילוב של בחירת בדים ואורכים שונים. תוך כדי הפוסט אפרט מה נלמד בסדנה, ובסוף אתן לכן פרטים להרשמה. 

כל התמונות והמקורות האינטרנטיים שלהן נמצאות בלוח פינטרסט שלי, שמוקדש במיוחד לקורס (sources).

 הדרך הכי טובה ללמוד לתפור היא דרך פרויקטים. הפרויקטים צריכים להיות:

א. הדרגתיים

ב. כייפים, ו-

ג. ישימיים. או במקרה שלנו- לבישיים. 

אפשר כמובן ללמוד לתפור כרית, ואז תיק ורק אז להגיע לחצאית..אבל למה?? 

כמי שלימדה את עצמה תפירה מ-א ועד (כמעט) ת, אני יכולה להגיד לכן שזה אפשרי, ואפילו מאוד, אבל צריך שבסוף כל שלב בתהליך יהיה גזר נחמד. כמו החצאיות המהממות הללו:)

אז מה נלמד בסדנת מבוא לתפירה - חצאית כיווצים? 

1. מבוא לשימוש במכונת תפירה.

2. מבוא לתורת הבדים.

3. מבוא ללקיחת מידות ויצירת גזרה.

4. טכניקות תפירה בסיסיות-  תפירה בקו ישר, כיווצים, תפירת חגורה, הכנסת רוכסן, מכפלת בסיסית ומבוא לגימורים בעבודת יד.

תוך כדי נדסקס כיצד בוחרים את האורך הנכון / המחמיא ביותר של החצאית, ננסה על הגוף רמות כיווצים שונות ואני אסביר כיצד ניתן לעשות וריאציות שונות עם הגזרה של החצאית בהמשך. 

כמו כן, אסביר לכן איזה בדים דורשים טיפול מיוחד ונדבר על ההשפעה של בחירת הבד על העיצוב והמראה הסופי.

העבודה תהיה בקבוצות קטנות של 3 - 4 בנות, מה שיאפשר התיחסות אישית ואווירה אינטימית ונעימה. 

הסדנאות יתקיימו בגבעתיים, במספר תאריכים בשעות הבוקר ואחה"צ, שיקבעו בהמשך. 

בימים אלה אני כבר עובדת על סדנת מבוא נוספת, לנערות, וגם עליה יהיו פרטים בקרוב. כמו כן, בקרוב תוכלו לקחת איתי שיעורים פרטיים :) אוח, כמה תוכניות!

לפרטים נוספים, הרשמה, 

והצטרפות לרשימת מייל של

הבית ספר לתפירה 

תשאירו תגובה עם פרטים או שלחו לי מייל ל-

milenushkas@gmail.com 

לגבי פרטים ספציפיים, כמו מה צריך להביא, שעות מדויקות ועלויות תעקבו אחרי המקום הזה, למשל בפייסבוק.

בגלל שמדובר בקבוצות קטנות ומספר תאריכים מוגבל, הקדימו להירשם לרשימת המתנה ואצור איתכן קשר ברגע שיהיו תאריכים זמינים. 

שבוע מצוין בנתיים,

שנמצא זמן להנות ממזג האויר ושתשרה עלינו השראה. אמן

יאללה, לעבודה.

מילנה

My dear English speaking readers. Please bear with me, as I write posts that are mostly addressed to my local readers. I am finally starting to implement some of my long wished plans to design and also - to start teaching sewing ! I am so excited about this, I guess only you, dear sewers can understand me :)

I hope that soon I will have more time to share some projects, and discuss some inspirations with you guys. 

Have a great week and lets sew something beautiful, shall we? 

yours, 

Milena

Winter Romance Skirt - חצאית הרומן החורפי

הי כולם!

לא לכתוב חודשיים ואז לפרסם שני פוסטים ביומיים זה כל כך לא נכון, ועם זאת כל כך אני:) עדכון- לא עוד ביקורת עצמית.

למען האמת התמונות האלה צולמו בשבוע חורף ההוא שהיה לנו בדצמבר (זוכרות?) ומאז לא היה יום גשום אחד כדי שיהיה רלוונטי לפרסם אותן. אז אתמול כשצפיתי בתחזית מזג האוויר, הבנתי שזה הרגע שלי. היום או בכלל לא.. 

אז תכירו את חצאית הרומן החורפי.

אני מאוד אוהבת לשחק עם על מיני בדים לא מובנים מאליהם וכשראיתי את הבד הזה, הבנתי מי הוא רוצה להיות. הוא רוצה חיים טובים, הוא רוצה רומנטיקה והוא רוצה להיות שייך למישהי ממש מגניבה.

גם החצאית הזו מתוכננת לצאת במהדורה קטנטנה, אז אם יש כאן מישהי ששמעה את קריאתה,  שתשלח לי מייל ואת מידת מותניה (זה החלק הצר הזה בין החזה לאגן :) ואני אשמור לה את המידה שלה.
בכל מקרה, מדובר בחצאית מידי מבד גובלן, גזרת A מתרחבת וכיסים צדדיים העשוים ממשי.

כאן לבשתי אותה חורפי ורומנטי, אבל מאז כבר יצא לי לשלבה עם בלייזר ונעלי עקב, וגם עם סווטשרט רטרו אפור (גם בעיצובי, עדיין לא הספקתי לצלם).

אני מנסה לדלל את כמות צילומי האופנה עבור בעלי, גם מכיוון שהוא בעיקרון התחתן עם פסיכולוגית (איך עבדתי עליו?:) וגם מכיוון שאני לפעמים פשוט סובלת מזה (כמו כאן למשל, שמצאנו רגע דוקא- אחרי הארוחה..). 

בכל אופן, החצאית היתה צריכה להצטלם, וגם האנסבל הזה, עם המגונפונים (מחנות יד שניה בירושליים) והמעיל מאסתר המלכה.

למי שלא מכירה עדיין זה דובי, ואנחנו אוהבים מאוד.

נ.ב. המייל שלי מופיע בצד ימין למעלה, מתחת לתמונה. ניתן לשלוח אליו הזמנות ושאלות לגבי הפריטים שאהבתן וגם לגבי סדנאות קטנות בתפירה, בגבעתיים. 

יש לי שלוש מכונות תפירה (אם לא מחשיבים את המכאנית), אוברלוק אחד וסטודיו ביתי עם המון ספרים ומגזינים ישנים. יהיה נחמד להכיר ולעשות דברים יפים ביחד! 

יום טוב וגשום?,

מחכה לכן :)

מ.

The Plaid Circle Skirt - משבצות או לא להיות

למי שתוהה אם אני חיה, אז בערך.

חשבתי שאחרי  הפסקה כזו ארוכה אני צריכה לכתוב משהו ממש מיוחד בשביל לחזור, אבל בחיים, כמו בחיים, אפשר להזדקן בהמתנה. לכן החלטתי פשוט לכתוב, ולקוות שתוך כדי אשוב לעצמי.

אז למי שזוכר, או קרא ותהה, היו לי תוכניות לגבי הפיכה של חלק מהתחביב שלי לכדי יצירה בעלת משמעות גדולה יותר. בנתיים גיליתי שהדברים האלה לוקחים הרבה זמן ואני מבשילה לאט כמו עגבניה עקשנית. לצד תשוקה בוערת ליצור דברים שאפשר למשש ולהרבות יופי בעולם (בניגוד ללטפל בסבל, שבהם אני עוסקת במקצוע הראשון שלי) יש חששות, התלבטויות וכל מיני קונפליקטים פנימיים. עד עכשיו חשבתי שעדיף לי לחזור לכתוב כשאפתור אותם, אבל מכיוון שאני מתחילה להרגיש שזה אף פעם לא יקרה (חהחה) אני משתפת אתכם במחשבותיי, ומקווה שלא תשפטוני מדי. 

כשרק התחלתי לתפור, או חזרתי, אם מחשיבים את האהבות של הילדה שהיתי, שמחתי כל כך. הרגשתי שמצאתי את שחיפשה נפשי וכעת שאנו ביחד הכול יהיה בסדר. עם הזמן התשוקה החלה לתפוס חלקים גדולים יותר מחיי ומזמני הפנוי והסביבה החלה לתהות מה נסגר איתי. ואני, כשלוחצים עלי אני ממש נכנסת לקומה. ועכשיו אני כבר לא יודעת מה רציתי ולמה..

אני יודעת שאני מעצבת כל הזמן. עוד לפני שידעתי איך להרכיב בגד, ידעתי איך הוא יראה, ולא חששתי להתנסות. אני משתעממת לתפור ע"פ גזרות מוכנות ולרוב משתמשת בהן כדי ליצור דברים אחרים שיש לי בראש. כשהתחלתי ללמד את עצמי לתפור, עשיתי את זה בשביל להבין את השפה ולעצב. עכשיו אני מאוהבת בתפירה עצמה, ומוצאת את עצמי מתרחבת וצוללת לתוך תחומים נוספים של עבודות יד. אני לומדת תפירה עלית, חייטות, תדמיתנות, דיגום חופשי, ומקביל משחזרת עם הידיים שלי פעולות של רקמה וסריגה שהכירו בילדות, ועושה שמיכות וכריות לבית. אם כשרק התחלתי להבין בעולם הזה בעיקר התעניינתי בצורות מחמיאות וגזירה, אז עם היכרותי ההולכת וגדלה עם עולם בדים, גדלה אהבתי לטקסטיל ולאיכות, ואני מתמלאת הערכה ומעין רעב כלפי כל דבר שקשור למלאכות יד שהולכות ונעלמות מן העולם. אספתי ספריה ענקית בבית ואני מצילה ממוות מכונות תפירה ישנות. אני רוצה לדעת הכול ולדאוג שגם בנותיי, ואולי גם בניי העתידיים יקבלו את זה בירושה, וידעו איך הדברים נוצרים ולא רק היכן קונים. שידעו ויאהבו לעשות. will love to make

האם אני לבד? או שאולי יש כאן עוד אנשים שמטרידים את עצמם במחשבות דומות? 

מעבר לזה, הולכת וגוברת מודעותי להשפעות הסביבתיות של תעשיית האופנה, לצרכות הלא בריאה שזו מולידה ולאופן שבו בחוסר הרצון שלנו לדעת היכן וכיצד מיוצרים הבגדים שלנו, ומה קורה עם כל העודפים, אנחנו תורמים לסבל אנושי ולפגיעה באיכות הסביבה. הייתי רוצה לייצור אחרת, בצורה אחראית ומודעת, ועכשיו ברור לי שלוקח זמן להבין איך עושים את זה.

.....

בכל מקרה,

בנתיים אני אשתף אתכם בפירות הנאתי, מבין האחרונים. החצאית הזו, שזה הדגם הראשון שלה בעצם, היתה לי בראש כבר כמה זמן וזה כנראה בגלל שלראשונה אני מרגישה שאני מתחברת לאריגים משובצים. הם כמובן מעולם לא הלכו לשום מקום, אבל לא היו מעניינים מספיק בשבילי בכמה מהעשורים האחרונים.

ההשראה שלי באה משנות ה50 וחצאיות המידי הנשיות של התקופה, אך כפי שאתם רואים בפוסט הזה, אפשר בקלות להפוך אותה לפריט משנות ה70, הכול עניין של נעליים, או מגפיים במקרה הזה. כמובן שאני גרועה בלתכנן סשנים, בד"כ אנחנו פשוט חוטפים מצלמה בדרך לאנשהו. אח"כ חשבתי שצעיף ארוך וחום היה מתאים פה יופי.

המגפיים וינטאז'. אחרי הפוסט עשיתי להן פוליש ועכשיו הן נראות חדשות. damn it, אני שונאת כשזה קורה )

מקווה שהחפירות שלי לא הפריעו לכם להעריך את החצאית. או להפך, שהחצאית לא גרעה מעומק הדיון פה..

מחכה לשמוע אתכם.

הולכת לישון ומחר יום חדש. אולי נתפור (או נפתור) משהו?

מ.