שמלת הקיץ האדומה בעצם נולדה מתוך פנטזיה או זיכרון עמום מקייצי הילדות שביליתי בחופי יורמלה.
The red sundress was born out of an old fantasy slash memory from my childhood summers on the beaches of Jūrmala.
כל קיץ המשפחה שלי שכרה קוטג' קטן באחת מתחנות הרכבת הרבות של יורמלה (המלוות את קו היער והחוף), ואני התרוצצתי לי בסנדלים, אספתי פירות יער, רכבתי על אופניים, ובניתי ארמונות בחול הלבן של המפרץ. אני זוכרת את עצמי עולה בהתרגשות במעלה שביל היער, שמתחלף לדיונות והופך לחוף מרהיב לנגד עיני, ליבי פועם משמחה.
Every summer my family rented a little cottage house at one of the many railway stations of
Jūrmala (settled along the forest and the beach), and I've spent the whole three months of summer vacations running around in my sandals, picking berries, riding bicycles and building castles out of Urmala's snow white sand.
לעזוב מקום שבו נולדת בגיל צעיר זה כמו לעזוב מישהו שעדיין נורא אוהבים. יש בזה משהו קצת מנוגד לטבע.
Leaving a homeland at an early age is like having to leave someone you still love deeply. There is something unnatural to it.
באופן כללי כל עניין התפירה עבורי הוא היכולת להוציא לפועל את כל הדימוים הויזואלים והחושנים שכאילו חיים בתוכי, אך אני לא מצליחה למצוא אותם בעולם החומרי בחוץ. היה חלום על שמלת קיץ קלילה ואוורירית מכותנה, שנפתחת בקלות ע"י כפתורים, ואפשר לשים אותה מעל בגד ים.
The whole sewing passion for me is the ability to actually reproduce all these visual and sensual images or memories, my mind is full of. Something I see on my inside and would like to see more on the outside too, if that makes any sense:). I wanted to feel cotton against my skin and be able to button up the dress easily over my bathing suit.
באיזשהו אופן מופלא שרק המוח מסוגל לעשות, זיכרונות הקיץ בילדותי התערבבו עם הדימוים מהסרטים הישנים שראיתי, ונולדה השמלה האדומה, שהסילואט שלה מזכיר קצת את הניו לוק של דיור.
Somehow, in a misterious way only the mind works, the memories from my childhood summers met the ones from the old soviet movies I watched and the red sundress, with a somewhat New Look Silhouette, was born.
עבור הבסיס של החלק העליון השתמשתי בגזרה של אנג'לה קיין, את החלק התחתון דגמתי ישירות על הבובה. הגזרה המקורית היא של חצאית ישרה, לצרכים שלי הפכתי אותה למתרחבת והוספתי כ10 ס"מ בכל צד עבור הפנסים. מעבר לזה רציתי ללכת על לולאות מעוצבות, שעבורם הוספתי פיסות כותנה לבנה - מהמפה הישנה של סבתא שלי. רק אני יודעת את זה אבל זה הופך אוהת לעוד יותר מיוחדת בשבילי.
For the base I used Angela Kane's pattern, whom I mentioned before. Angela's patterns are great in many aspects- she does not add seam allowances for example, which I love, they are printed on a pattern making paper, which makes it easier to grade and play with, they also come in many sizes, and every size comes in a different file. On the other hand they have zero instructions, so you must have some sewing understanding and experience, or at least a good reference book by your side.
מילה לגבי הגזרות של אנג'לה קיין, שכתבתי עליה מעט באחד מהפוסטים הקודמים. בעיקרון אני מאוד אוהבת לעבוד עם הגזרות שלה, הן מגיעות בקבצים להדפסה והרכבה עצמית, מודפסות על נייר מיוחד שמאפשר לשחק עם הגזרה ולשנות אותה בקלות יחסית, היא לא מוסיפה שוליים לתפרים, מה שמאפשר סימון מדויק יותר ונותן חופש להוסיף איזה שולים שבא לך (בתפירה עלית למשל נהוג להשאיר הרבה בד עבור התפרים). אבל הגזרות מגיעות ללא הוראות שימוש, ומצריכות ידע מקדים בתפירה והרכזה של בגד, או לכל הפחות ספר תפירה טוב לצידך.
In this pattern, I made quite a few changes. I turned the streight skirt front pieces into flared ones and added about 5 inches on each side for pleats, that in my view creates a more flattering fit. I also drew my own button holes (the pattern does not have any marks for some reason) and added the bound buttonhole details. To bound the buttonholes I used pieces of white cotton from an old tableloth of my grandma's. Only I know it, but it makes it more special.
עשיתי לה לולאות קונטרסטות (מי יודעת איך אומרים bound buttonholes בעברית?!?) ומצאתי כפתורים חמודים בניחוח של פעם. הלולאות האלה נראות כאילו הן התלבשו יפה ורק מחכות לפגישה עם הכפתור הנכון. ואיזה מזל שלכל לולאה יש את הכפתור שלה.
So the contrast bound buttonholes go together well with the really pretty black and white buttons I have found. In my mind this cute little button hole looks like it got all dressed up to meet his other half. And how great is the fact that - there is a button for every button hole.
מכיוון שמדובר בשמלת קיץ קלילה, סיימתי את כל התפרים שלי באוברלוק. בשתמשתי בחוט לבן על החלק הפנימי של השמלה וזה מוסיף ליופי שלה גם מבפנים. במכפלת החלטתי לנסות את רגלית החדשה לתפר עיוור שקניתי. התפר נמצא בכמעט בכל מכונה אך יש מרגלית מיוחדת שמקפלת את הבד ומקלה על עשיית המכפלת.
Since this is a light summer dress, I finished all my inner seams with a simple overlock. I did use a while contrasting thread to make it pretty on the inside too. I finished the hem using my new blind hem foot, and it turned out to be a great discovery. I will definitely use this hem technique in many cases not requiring couture finishes.
ככה נראה התפר מבפנים - that's how it looks on the inside
and that's the outside, on this material you can hardly notice the thread
וככה זה נראה מבחוץ- אתם רואים שעם הבד הזה הפתרים בקושי נראים
אני מתכננת לעשות עוד כמה גרסאו קצת יותר פשוטות ויומיומיות של השמלות קיץ, כאלה שלא יהיה חבל ללבוש לחוף. עוד מעט אראה לכם גם את הבגד ים שחייב לבוא מתחת לשמלה כזו. הוא כמעט גמור!
I plan to make a few more simpler versions of summer dresses, that I won't feel sorry for wearing to the beach. I also will soon show you the bathing suit that must be worn under this summer dress. It's almost done !
מתחשק לי לסיים את הסיפור בשיר אחד מילדותי, שמזכיר את הלך רוחי בימים ההם (גם אני היתי סקרנית, פתוחה ורציתי להגיע לאפריקה :))
זה שיר מ"על כיפה אדומה", סרט ילדים שהוא מעין אינטרפרטציה חופשית לאגדת הילדים כיפה אדומה, שכמו כל בסרטים שגדלנו עליהם, יש בו שתי רמות, אחת שפונה לילד שבך, ואחת קצת ביקורתית, שמלמדת משהו על החיים ובני אדם.
I feel like finishing this story with a song from one of my favorite childhood movies, which kind of signifies my state of mind back then
(I was also curious, very open, and wanted to get to Africa:))
The movie is called "About the red hood" and it's a children's musical, which like all the soviet children movies has two levels, one for the child in you and the other for the adult, showing something about life and people.
וזו אני הקטנה, בגיל 3
and that's the little me, at the age of 3 :)
סופ"ש מקסים ומלא בפטל, ילדים וקיץ :)
(: Have a great weekend- full of berries and children, and summer
.JPG)
