Sewing For Victory 40's Challenge Dress

I present you my Sewing For Victory dress.

שמלת שנות ה40 שלי עבור Sewing For Victory הושלמה.

As I mentioned in a previous post, I used the movie Malena as a reference, for this silhouette. I curled my hear a bit and kept the makeup light for the purpose of the image. 

כפי שהזכרתי בפוסט קודם, השתמשתי בסרט מלנה, כרפרנס לסילואט והשראה. סלסלתי את השיער שלי קצת והתאפרתי באופן קליל יחסית, כדי להתאים לדמות. לא רציתי להפוך למלנה בשלב ב של הסרט, אם אתן מבינות למה אני מתכוונת.

In the spirit of wartime "staple mentality" I had only enough fabric  for a straight skirt (the fabric is rayon). I used this cute vintage Mccall's pattern for the bodice, grading it up two sizes (using this book), and a skirt pattern I drafted a while back for my own body. I use it all the time now, adjusting patterns to my measurements. 

התיחסתי לפרויקט הזה לא רק כניסיון בעיצוב תקופתי, אלא כמסע קטן בזמן. אחד העקרנות המנחים של האופנה של התקופה היה עניין החסכון בבד, ולכן גם לי שני מטר של ויסקוזה (פלוס מטר אחד בצבע אחר לתחתית) היה אמור להספיק. החלק העליון של השמלה מבוסס על גזרת הוינטאז' החמודה הזו, והחלק התחתון על גזרת חצאית ישרה שציירתי לפי מידותי פעם ומאז השתמשתי בה במלא גרסאות. 

The designing was fun, but the best part was the construction. I imagined how women did their sewing in the 40's and followed the same limitations. No serger, no fusible interfacing, no invisible zipper, but yes to side lapped zipper, hand finished hem, a waist stay and self made shoulder pads. This put me in a true zen place. 

כל זה נחמד אך החלק הי כיפי היה התפירה. ניסיתי לדמיין איך הנשים בשנות ה40 תפרו, ולהגביל את העצמי באותה דרך. אז שום אוברלוק, או פליזלין נדבק או רוסכן נסתר. זה שם אותי במקום אמיתי של זן.

I added a little vintage brooch. I think my dress is as cute as Jil Sander's one, if not more. What do you think?

הוספתי סיכת וינטאז' כטאץ' אחרון. מה אתן אומרות יכול לעמוד בתחרות עם השמלה של ג'יל סנדר?  

I've came up with the idea, sewn the dress, took photos (my husband's beautiful work) and posted this post, all the while this little fatty rested in the sun. La vita bela indeed.

 אני חשבתי על רעיון, הוצאתי גזרה, תפרתי, הצטלמתי (בעזרתו המוכשרת של בן זוגי) וכתבתי פוסט - בזמן שהשמנמן הזה נח לו בשמש (כן, ככה הוא ימים שלמים:)). אכן לה ויטה בלה.

Anyway, 40's project done and finished:) I really enjoyed this sew-along, even though I only joined flickr today. I am really bad with all this technology, learning as I go (there are so many platforms..!) I hope it does get easier with time.
What I liked most is the fact Rochelle from Lucky Lucille  added a few more criterias to the sew along besides the fashions. I feel I really time traveled.

For my family the 40's were not the best times, my grandmother spent it fleeing the natzis in the forests and later working hard, far away from home to feed a little boy while grandfather went to war. (Can you imagine? I can't) All their relatives that stayed in Latvia killed meanwhile. So I am not into romanticizing this era too much. But I was thinking that maybe this is somehow what my grandmother would like to have been doing instead, making a pretty dress for her self, in an alternative reality. So I imagined that and dove into a retrospective healing, so to speak.

It's interesting how fashion comes back. We get to enjoy the 50's without necessarily being housewives, and we can enjoy the 40's minus the terrible circumstances. I call it liberating the fashion, how about that? 

So, see you soon. In Israel the holidays are over, tomorrow begins another work week. I will be busy, but promise to read all your comments! Let me know if you have any question too. I did not elaborate on the techniques too much, but if there is something you are curious about, be my guest!

Till soon,
yours,
Milenushka

בסכ"ה נורא נהניתי, ובמיוחד מהעובדה שרשל, יוזמת הפרויקט הקטן הזה הוסיפה כמה תנאים מעבר לעיצוב. הדבר היחיד שהיה לי קשה זה להצטרף לעוד אתר נוסף (flickr הפעם) על מנת לקחת חלק. אני הרבה יותר ברוח שנות ה40, כל הטכנולוגיות החדשות האלה מורכבות לי מדי. גם את טוויטר עדיין לא קלטתי עד הסוף..

רציתי להוסיף נקודה קטנה, או גדולה למעשה, לגבי התקופה הזו - שנות ה40. בקהילת התפירה ואולי במקום מסוים גם בקהילת האופנה נהוג לעשות לה קצת רומנטיזציה ולעתים אף גלוריפיקציה. לי קצת יותר קשה לשכוח מה סבתא שלי באמת עשתה בשנים האלה. לא בדיוק היה לה זמן להשקיע בתלתלים הנכונים בזמן שברחה מהנאצים עם בעל וילד קטן ביערות רוסיה. תוך ימים ספורים הם השאירו את כל רכושם והחליפו את מעט התכשיטים שהיו בכמה שקי מלח. הם עשו את כל הדרך מלטביה לאוזבקיסטן, שם סבתא נשארה לעבוד כדי להאכיל את הדוד שלי בזמן שסבא הלך למלחמה. כמעט כל המשפחה שנשארה בריגה נרצחה. כשחשבתי על זה הרגשתי כמה דברים. א. אשמה- למה? כי את זו אני תמיד מרגישה. אבל אז חשבתי לעצמי שאולי אני עושה עכשיו את מה שסבתא שלי באמת היתה רוצה לעשות בזמנו, בעולם או מציאות אלטרנטיבית. גם היא היתה רוצה לשבת בשקט בערב ולתפור לעצמה שמלה כיפית. אז עשיתי מעין הילינג לאחור. וכשכבר ישבה לתפור או לרקום, היתה עושה את זה עם הידיים האוהבות שלה, ועם הרבה סבלנות, זה בטוח.

בכלל כל העניין של האופנה וההקשר ההיסטורי - תרבותי שלה זה נושא מעניין. אנחנו יכולות להתלהב מעיצובים משנות ה50 מבלי שנהיה עקרות בית בהכרח, ואנחנו יכולות להנות משמלה משנות ה40 ללא הנסיבות הנוראיות. אני קוראת לזה שחרור האופנה מההסיטוריה שלה. מה אתן חושבות?

טוב, סיימנו להיום. סליחה לקוראי העברית שלקח לי קצת זמן לתרגם את הפוסט היום (היתי צריכה להירשם דחוף לפליקר ולשים שם לינק לבלוג).
שבוע עבודה חדש אצלנו.. אני אהיה די עסוקה, אך מבטיחה לקרוא את תגובותיכן ולענות -אם יהיו לכן שאלות, מחשבות או בקשות להרחבה.

שיהיה ערב נעים ועד הפסח הבא! סתם:) מה מאחלים בסוף פסח? 

היה שלום,

מילנושקה.

Sew For Victory Inspiration - Monica Bellucci in Malena

The deadline to Sew For Victory sew along is quickly approaching  and I am as usual doing lots of "life" things in between my sewing, haha. Anyway, I had to make a 40's inspired outfit, I have had a plan to do this for the longest time, and have quiet a few muslins and UFO's to prove it.

If I'll make it, I'll tell you what I think about the 40's, but in the mean while, here is my inspiration. In true spirit of the 40's "staple mentality" I did't have enough fabric to make a flared dress, so a different silhouette was born. No wonder, I have been an Italian beauty fan forever. I am using a vintage 40's pattern I got a while ago combined with my own slim skirt and the general direction here is the wardrobe of Malena, a character played by the divine Monica Bellucci in one of my favorite movies by Giuseppe Tornatore ( the director of Cinema Paradiso, if you have seen it). 

I love this film. It takes place in Italy during the war, and it's very very sad, but also very touching. It talks about the human evilness, female envy and male chauvinism  but also about the possibility of kindness and absolution. The end is quite human and consolidating, but there are some heart breaking scenes, so beware. 

Anyway, visually speaking, the film is full of beautiful Italian scenery and Mediterranean 40's fashion. Malena's wardrobe can be a school for any woman that wishes to look feminine and enchanting (although as the movie suggests, it's maybe not such a good idea to dress that nicely in a small wicked town).

My favorite design features of the time is the combination between the tailored elements and the softly draped shapes and fabrics. The flowing fabric of the blouse is supported by mildly padded shoulders (thus balancing the hips) creating a very feminine, but also a very comfortable and easy to wear look.  More on this in my next posts, mean while enjoy the inspiration and tell me if you like it too.

אחד הדדליינים החביבים בחיי הוא של תפירה. הלחץ היחיד שמופעל פה הוא לעשות עבודה טובה, שאני אהיה גאה בה, ואם אפשר ללמוד משהו בדרך. הפעם מדובר ב"תפירה בצוותא" (כינוי שלי ל -sew-along) שנושאו הוא שנות ה40. אם אתן מעוניינות לראות את הכללים ואת הפרויקטים, היכנסו לכאן ולכאן.

אני עומדת לסיים, בע"ה, שמלה, וההשראה שלי היתה המלתחה של הדמות שגילמה מוניקה בלוצ'י בMalena, סרט הקרוי כמעט על שמי. זה לא סוד שיש לי פינה חמה בלב ליופי איטלקי - נשים, מעצבים ונעליים משם תמיד מלהיבים אותי במיוחד. פעמים רבות אני נושאת את עיני להשראה משם, אולי משום שאיטליה (וספרד) מחברות בין המזרח התיכון שלנו לאירופה, שממנה באתי?

בכל  מקרה, המשימה שעמדה בפני מי שרצה להשתתף בתפירה בצוותא היא לעשות דברים גם ברוח התושיה והחסכנות שאפיינה את שנות ה40. לי היתה כמות מוגבלת של בד עבור חצאית מתרחבת קלאסית של שנות ה40, אז יצרתי היבריד מגזרת וינטאז' משנות ה40 אותנטית וחצאית בגזרה צרה מעשה ידיי (חסכנות ותושיה באחד!)

וכך נוצר לו סילואט שמזכיר לי את שמלותיה של מלנה, דמות מסרטו של ג'וזפה טורנטורה. אחד  האהובים עלי יש לציין, עצוב עצוב כזה, אך משאיר רושם לאורך זמן . הסרט מדבר על הצדדים המכוערים של האדם, צרות העין של נשים, השובניזם והניצול של הגברים, אך בסוף, למזלנו, מצליח להעביר מסר הומאני ומחזק חיים, כמו שדרמה טובה צריכה. אם לא ראיתם, חובה, אך ראו הוזהרתם. 

כחוט השני לסיפור העלילה עוברים המראות הפוטוגניים של איטליה והמלתחה המדגישה נשיות של מלנה. אמנם אחת המסקנות בעקבות הסרט שלא מומלץ להתלבש ככה בעיירות קטנות, צריך וכדאי לדעתי ללמוד ממנו מה זה בגד שמחמיא לגוף הנשי וקימוריו.

אחד המאפיינים העיצוביים החביבים עלי מהתקופה הוא השילוב הנוצר בין האלמנטים המחויטים לבין הגזרות הרכות והמלטפת את הגוף. זו היתה תקופה נפלאה של חצאיות A גבוהות, מכנסיים מתרחבים עם רוכסנים צדדיים וכריות כתפיים עדינות התומכות בבדים נשפכים (ומאזנות ויזואלית את האגן). יותר על כך בפוסט הבא שלי, לעת עתה תהנו מההשראה והגדנה לי אם זה עושה לכן טוב גם (שימו לב לאיזון בלשון המגדרית. חבל דק מאוד פה).

I will try to take my pictures in the dress, when it's done, and I will do my best to channel Monica Bellucci, without the (probably recommended) diets or plastic surgeries.

אני אשתדל לצלם את עצמי בשמלה, כשתהיה מוכנה, ולעשות כמיטב יכולתי לשדר את מוניקה בלוצ'י, ללא דיאטות וניתוחים פלסטיים (הבטח מומלצים..). 

Ciao, mi amore

(I want to say it in plural, but have no idea how..:))

צ'או, יקרים 

מועדים לשמחה