The Home Blues's First Sewing Workshop - סדנה ראשונה של בלוז הבית -מבוא לתפירה

שלום לכל קוראות הבלוג,

יש לי חדשות טובות מאוד..

אני מתחילה ללמד סדנאות תפירה..:)!...!

(עדכון- יש דף קבוע עם כל הפרטים המעודכנים על הסדנאות)

הסדנה הראשונה, שהפיילוט שלה יתקיים השבוע, תהיה סדנת מבוא לתפירה ומי שתשתתף בה תצא אחרי מספר שעות עם חצאית מהממת מעשה ידיה וידע בסיסי וביטחון להתחיל לתפור.

אספתי לכן קצת תמונות להשראה, כדי שתוכלנה להתרשם מהאפשרויות הרבות שקיימות רק משילוב של בחירת בדים ואורכים שונים. תוך כדי הפוסט אפרט מה נלמד בסדנה, ובסוף אתן לכן פרטים להרשמה. 

כל התמונות והמקורות האינטרנטיים שלהן נמצאות בלוח פינטרסט שלי, שמוקדש במיוחד לקורס (sources).

 הדרך הכי טובה ללמוד לתפור היא דרך פרויקטים. הפרויקטים צריכים להיות:

א. הדרגתיים

ב. כייפים, ו-

ג. ישימיים. או במקרה שלנו- לבישיים. 

אפשר כמובן ללמוד לתפור כרית, ואז תיק ורק אז להגיע לחצאית..אבל למה?? 

כמי שלימדה את עצמה תפירה מ-א ועד (כמעט) ת, אני יכולה להגיד לכן שזה אפשרי, ואפילו מאוד, אבל צריך שבסוף כל שלב בתהליך יהיה גזר נחמד. כמו החצאיות המהממות הללו:)

אז מה נלמד בסדנת מבוא לתפירה - חצאית כיווצים? 

1. מבוא לשימוש במכונת תפירה.

2. מבוא לתורת הבדים.

3. מבוא ללקיחת מידות ויצירת גזרה.

4. טכניקות תפירה בסיסיות-  תפירה בקו ישר, כיווצים, תפירת חגורה, הכנסת רוכסן, מכפלת בסיסית ומבוא לגימורים בעבודת יד.

תוך כדי נדסקס כיצד בוחרים את האורך הנכון / המחמיא ביותר של החצאית, ננסה על הגוף רמות כיווצים שונות ואני אסביר כיצד ניתן לעשות וריאציות שונות עם הגזרה של החצאית בהמשך. 

כמו כן, אסביר לכן איזה בדים דורשים טיפול מיוחד ונדבר על ההשפעה של בחירת הבד על העיצוב והמראה הסופי.

העבודה תהיה בקבוצות קטנות של 3 - 4 בנות, מה שיאפשר התיחסות אישית ואווירה אינטימית ונעימה. 

הסדנאות יתקיימו בגבעתיים, במספר תאריכים בשעות הבוקר ואחה"צ, שיקבעו בהמשך. 

בימים אלה אני כבר עובדת על סדנת מבוא נוספת, לנערות, וגם עליה יהיו פרטים בקרוב. כמו כן, בקרוב תוכלו לקחת איתי שיעורים פרטיים :) אוח, כמה תוכניות!

לפרטים נוספים, הרשמה, 

והצטרפות לרשימת מייל של

הבית ספר לתפירה 

תשאירו תגובה עם פרטים או שלחו לי מייל ל-

milenushkas@gmail.com 

לגבי פרטים ספציפיים, כמו מה צריך להביא, שעות מדויקות ועלויות תעקבו אחרי המקום הזה, למשל בפייסבוק.

בגלל שמדובר בקבוצות קטנות ומספר תאריכים מוגבל, הקדימו להירשם לרשימת המתנה ואצור איתכן קשר ברגע שיהיו תאריכים זמינים. 

שבוע מצוין בנתיים,

שנמצא זמן להנות ממזג האויר ושתשרה עלינו השראה. אמן

יאללה, לעבודה.

מילנה

My dear English speaking readers. Please bear with me, as I write posts that are mostly addressed to my local readers. I am finally starting to implement some of my long wished plans to design and also - to start teaching sewing ! I am so excited about this, I guess only you, dear sewers can understand me :)

I hope that soon I will have more time to share some projects, and discuss some inspirations with you guys. 

Have a great week and lets sew something beautiful, shall we? 

yours, 

Milena

Winter Romance Skirt - חצאית הרומן החורפי

הי כולם!

לא לכתוב חודשיים ואז לפרסם שני פוסטים ביומיים זה כל כך לא נכון, ועם זאת כל כך אני:) עדכון- לא עוד ביקורת עצמית.

למען האמת התמונות האלה צולמו בשבוע חורף ההוא שהיה לנו בדצמבר (זוכרות?) ומאז לא היה יום גשום אחד כדי שיהיה רלוונטי לפרסם אותן. אז אתמול כשצפיתי בתחזית מזג האוויר, הבנתי שזה הרגע שלי. היום או בכלל לא.. 

אז תכירו את חצאית הרומן החורפי.

אני מאוד אוהבת לשחק עם על מיני בדים לא מובנים מאליהם וכשראיתי את הבד הזה, הבנתי מי הוא רוצה להיות. הוא רוצה חיים טובים, הוא רוצה רומנטיקה והוא רוצה להיות שייך למישהי ממש מגניבה.

גם החצאית הזו מתוכננת לצאת במהדורה קטנטנה, אז אם יש כאן מישהי ששמעה את קריאתה,  שתשלח לי מייל ואת מידת מותניה (זה החלק הצר הזה בין החזה לאגן :) ואני אשמור לה את המידה שלה.
בכל מקרה, מדובר בחצאית מידי מבד גובלן, גזרת A מתרחבת וכיסים צדדיים העשוים ממשי.

כאן לבשתי אותה חורפי ורומנטי, אבל מאז כבר יצא לי לשלבה עם בלייזר ונעלי עקב, וגם עם סווטשרט רטרו אפור (גם בעיצובי, עדיין לא הספקתי לצלם).

אני מנסה לדלל את כמות צילומי האופנה עבור בעלי, גם מכיוון שהוא בעיקרון התחתן עם פסיכולוגית (איך עבדתי עליו?:) וגם מכיוון שאני לפעמים פשוט סובלת מזה (כמו כאן למשל, שמצאנו רגע דוקא- אחרי הארוחה..). 

בכל אופן, החצאית היתה צריכה להצטלם, וגם האנסבל הזה, עם המגונפונים (מחנות יד שניה בירושליים) והמעיל מאסתר המלכה.

למי שלא מכירה עדיין זה דובי, ואנחנו אוהבים מאוד.

נ.ב. המייל שלי מופיע בצד ימין למעלה, מתחת לתמונה. ניתן לשלוח אליו הזמנות ושאלות לגבי הפריטים שאהבתן וגם לגבי סדנאות קטנות בתפירה, בגבעתיים. 

יש לי שלוש מכונות תפירה (אם לא מחשיבים את המכאנית), אוברלוק אחד וסטודיו ביתי עם המון ספרים ומגזינים ישנים. יהיה נחמד להכיר ולעשות דברים יפים ביחד! 

יום טוב וגשום?,

מחכה לכן :)

מ.

The RTW Version of Gertie's Wiggle Dress - Fall For Cotton

Hello readers,

This is my third version of Gertie's wiggle dress, that is also one of my entries for Fall For Cotton. I bought this grey and white print cotton this summer and thought it would be interesting to make something elegant out of it. I usually get ideas from fabric, putting it against my skin, playing with the drape and seeing what does it want to become. Well this one wanted to be a fitted dress, what are you gonna do.

שלום קוראים יקרים. מה שלומכם? הפוסט היום באנגלית- והוא עוסק בגרסה נוספת לשמלה של גרטי שתפרתי לאחרונה. אין לי הרבה זמן להתעסק בתפירה כשלעצמה, אבל מהגזרות של גרטי אני תמיד נהנית ולומדת משהו. הפעם רציתי להתנסות בתפירה בסגנון RTW, דוקא ללא כל העבודה הפנימית והתפרים הידניים שאני בד"כ כה אוהבת, אלא כמו שקונים ברשתות. הבד הוא כותנה מקהירי בדים, מהקיץ והוא זה שהכתיב לי מה הוא רוצה להיות. בד"כ אני מתחילה מהבד, מניחה אותו אל מול עורי, בודקת איך הוא נופל ושואלת מה הוא היה רוצה להיות. זה רצה להיות שמלה אלגנטית, אפילו שהוא "רק" כותנה תאילנדית. אני כ"כ אוהבת כותנה, שתתקמט כמה שהיא רוצה, זה שווה את זה.   
נ.ב. צילמנו במרינה ביי בסינגפור, ויצאה ממני גיבורת שושלת. רואים?

 

I thought fine, you'll be a dress, but I want to experiment with the sewing techniques. I bought a RTW dress (omg, right?)  earlier this summer and was pleasantly surprised with how light it was. Drapey viscose (rayon) was unlined and all finished with a serger inside. I decided I need to try that, for once. What was mostly interesting  was that the princess seams were unnotched, and the seams where not pressed open. I decided to make Gertie's wiggle dress again, because the pattern was already traced, fit checked and the construction clear. To make the seams lay flat I pressed them to one side and serged together at 1/2'. No clipping and notching needed.

    

The only thing I changed was a small sway back adjustment to take care of the wrinkles at the lower back, I had in the previous version. Wearing heels changes our postures and the fit of garments. 

All in all I am happy with the results. The fabric wrinkles a bit, but so does life, so I don't really care about that. Wearing cotton is so much more pleasant than polyester, that a bit of ironing from time to time is a small price to pay. If you would like to try out this pattern in cotton too, I would suggest getting something with a 5 % of Lycra added or underlining the dress to help the seams be a bit stronger. Lining won't do the difference in this case. 

I am mostly working on my own designs in my spear time, and can't keep up with the blogo-sphere on all the new patterns that enter the market. Since my sewing time is limited and needs to be focused on my particular goals, I don't review as much patterns as others. But I do have a soft spot for Gertie's patterns, since I feel I "grew up" with her blog. I am sentimental like that. So this will be my sewing challenge. I will make one pattern from her book every month, and review it- sewing-wise for the blog-world. I would love other people to join this challenge, so I made a little badge that I will share in the next post. I also opened a flickr group that will help us organize all the wonderful projects made from Gertie's books and patterns. I love her patterns since they are advanced and vintage inspired, so they always teach me something new. 

The group is named Gertie's New Book(s) For Better Sewing & Butterick Patterns since I want it to be an easy reference for all of her patterns. I am going to publish all the patterns that I made and plan to in the following week. Please join and follow along. 

Now have you guessed already where did we take these pictures? That's right, the famous Marina Bay Sands in Singapore, we dropped by on our last day of the visit. The magic pool is only open to the guests of the hotel (perhaps next time..:) but you can come up and enjoy the view from one of the towers. Can you tell I was trying my Dynasty act?  

The unwritten rule of fashion blogging says you have to tell where your shoes and bags come from.

So the shoes are last year's collection of Shani Bar, clutch by Svetlana Kletina.

Questions, thoughts and suggestions are always welcome :)

Good week ya all.

ביי חברים. בקרוב הרבה חדשות בעברית :)

The White Holidays - בחג לבשי לבן

לפני קצת יותר משנה, כשרק פתחתי את הבלוג, תפרתי את השמלה הזו. קראתי לה שמלת הקיץ האיטלקי שלי, וסיפרתי על התהליך כאן. מאז לבשתי אותה בכמה הזדמנויות, אבל ביננו היא בעיקר שייכת לחגים של ספטמבר. 

את השל הזה מצאתי בשוק ביפו לא מזמן. המוטיביים הרוסיים עושים לי טוב והגיע זמן שנלבש אותם בגאווה. מה שנפלא בחזרתו של הפולק לעולם האופנה שהוא מחזיר עימו את ההתעניינות במלאכות יד המסורתיות , שתופסות את מקום הכבוד המיועד להן (כדוגמא בקולקציות של ולנטינו, אוליאנה סרגיינקו ואוסקר דה לה רנטה)  ומה שעוד יותר נפלא, יותר ויותר אנשים בעולם לומדים אותן מחדש. מאז שכתבתי על זה (כאן) הענין שלי רק הלך והתעמק. בנתיים רק לבשתי מטפחת, אך בזמני הפנוי אני רוקמת חורזת ו"טולאת", ובכלל לומדת כל מה שרק אפשר על התחום הנפלא הזה. 

הדבר הכי יפה שקרה בחג הזה הוא שאימא שלי התארחה אצלנו וסוף סוף, ואחרי כמעט שנתיים שאני מחכה לזה- אמרה שאני עושה דברים ממש יפים. וואללה- אפילו היתה שמחה שאתפור משהו בשבילה. אני חושבת שהיא פחדה לפרגן לפני כן, כדי שלא אסטה מ"המסלול". המסלול הזה, אתם מכירים אותו, שמוביל למוות..:) בכל מקרה, מסתבר שממש היתי זקוקה לאישור שלה. כמה שאני רכרוכית מבפנים. פיכסה 

" לבשל בשמלת "סופיה לורן

אגב, אם תהיתם כיצד נראה שולחן רוסי בראש השנה.. אז הנה דוגמא. 

בחודש הבא (בע"ה) נתחיל על הדרכות מסודרות וחוגים אצלי בבית. תחשבו מה בא לכן ללמוד קודם- לתפור שמלה או חצאית? 

אז שיהיה שוב חג שמח, בסוכה או מחוצה לה.

מקווה שאתם יוצרים דברים מופלאים, בין אם במטבח, במכונת התפירה או בדמיון.

מילנה

Mad Men Challenge - Emerald And Burgundy Joan Inspired Dresses

שלום קוראים וקוראות יקרות! החיים מלאים אתגרים והכי טוב כשאלו קשורים לתפירה (או כל סוג יצירה)

Hello Dear Readers! 

These have been some crazy couple of weeks.. Lot's of personal things happened but since they are a bit sad, I will spare you the details for now. As far as sewing goes, here are my entries for Julia Bobbin's Mad Men Challenge. The pattern is my own, self drafted, and inspired by two evening dresses of Joan. They are almost the same, except some design details and finishing. Both have been sewn using a lot of couture elements (underlining, catch stitching, inner support) but that is not the greatest thing about them. The real thing I am proud of is that you are looking at two complete "Make Do and Mend" garments. Both are recycled items from my travels in India about 15 years ago. Does that make them vintage? :)

היו לי כמה שבועות מטורפים לגמרי, לצערי עם כמה בשורות עצובות, אבל אני אשמור אתכם מזה בשלב זה. אני לא ממש מתה על הפרדה מוחלטת בין האישי ומה ששייך לבלוג, אבל עדיין לא עליתי על דרך המלך לשילוב. אני הרי רוצה להלהיב נשים ישראליות אינטלגנטיות בדבר התפירה, אז מה שייך פה הצד העצוב של החיים?
בכל מקרה, אם את קוראות את הבלוג הזה כבר כמה זמן, אתן בטח כבר מכירות את נושא האתגרים התפירתיים. זו שנה שניה שמתקיים לו הMad Men Challenge, כאילו אני זקוקה לתמריץ בשביל לתפור בסגנון זה.. אבל בכל זאת ניסיתי לאתגר את עצמי והצלחתי, אני חושבת. מעבר לעיצובים וגזרות - מעשה ידיי, מדובר בשתי שמלות ערב העשויות על טהרת המחזור. הירוקה היא סרי ישן שהבאתי איתי מהודו לפני כ15 שנה (בחלק הזה אני מקללת ברוסית ביני לבין עצמי) והבורדו היא חיים חדשים שנתתי לחצאית טיבטית מאותו הטיול. מענין, האם זה הופך אותן לוינטאז'?

Have you seen this image of Joan? It's pretty rare out there in the web, and that's cause it's taken from a promo shot to one of the season's openings (if there's a true madmen devotee here, she'd know which one). My dress is made from an old Indian sari (that mom tried to throw out many times..). It was a challenge to cut around the holes, but the beautiful emerald silk was worth it. The dress is underlined with grey poly-organza (I kept this a low budget project) and lined with green satin (from sheets I have brought that time from India too). Can you believe I once slept in satin sheets? I must have thought I was Maharajah. 

השמלה הירוקה עוצבה בהשראת התמונה הזו של מיס הולווי, הלקוחה מאיזה פרומו לא פופולרי במיוחד ברשת. בכלל מרבית השמלות הכי מדהימות של ג'ואן הן מהפרומואים, אנ לא מבינה למה קריסטינה הנדריקס לא לוקחת אותן הביתה או לפחות מבקשת ממעצבי התלבושות שישחזרו לה אותן בכמה העתקים. זה מה שמרלין מונרו היתה עושה בזמנה, היא היתה דורשת לקבל את השמלה מהסט ואז לוקחת אותה לחייט שישחזר אותה בכמה צבעים ובדים שונים. ( שימו לב, דברי חוכמה נדירים פה בין התמונות..) 

Anyway the fashion fabric is a bit transparent, and the layers give the silk some depth. The bodice is fitted, with a front seam (from what I could tell, same as Joan's dress) and has an extended gathered shoulder line, that can be worn on and off the shoulder. Skirt ends a bit below the knee, and has a back slit. It has a back lapped zipper and some hook and eye inner support (see photos below). I wont lie, I am very proud of it.

כמה מילים על התפירה. נתחיל מהעניין של המחזור. המחשבה שעומדת מאחורי הפרויקטים האלה היא להחזיר לחיינו קצת מאווירת הצנע של אמצע מאה קודמת - (חפשו את make do and mend כדי ללמוד על כך עוד, או שצפו בפרק השלישי של הsewing bee הבריטית. אם אתן לא יודעות במה מדובר כנראה שאתן לא עוקבות אחרי בפייסבוק וחבל :)) בשתי מילים, המלחמה אילצה את הנשים להיות מאוד יצירתיות בתפירתן. ברור שכולן כמעט ידעו לתפור (ולסרוג!), וכך דאגו להראות אופנתיות ולהלביש את משפחתן, אך בתקופה הקשה הזו, כשכל הגברים הלכו למלחמה ולא היה כסף לקנות בדים, המושג של "להכין יש מאין" (תרגום חופשי שלי) הפך להיות פופולרי מאין כמותו. נשים הכינו שמלות ממפות שולחן, חצאיות טוויד מתוך מכנסיים של בעליהן ואפילו ג'קטים מחויטים ונשיים מאלו של הגברים. הממשלה תמכה ופרסמה ספרונים ועלונים שיתנו לנשים רעיונות ל-DIY של תקופת המלחמה. יש לי את אחד מהספרונים המקסימים האלה בבית, הוא מלמד איך לתקן בגדים ולהיות יצירתית בכל הנוגע לחומרים (כזה).

  

The burgundy dress was inspired by this image of Joan. She wore that gorgeous evening dress to have dinner with her asshole husband, remember? For the fabric I cut an old Tibetan wrap skirt of mine. I admit that I hate throwing things out, cause I always end up wishing I haven't! I thought of making pillow covers out of this one, but when I saw Joan's dress, I had an idea of using is as a wearable muslin. Well it turned out to be a dress on it's own, underlined with nude cotton, this linen-silk mix (I am totally guessing here) looks really nice. I tried it in an above the ankle length, and I really like it.. 

מעבר למחזור של הבדים, שתי השמלות נעשו על טהרת התפירה העלית (טוב, כמעט. על כך בפוסטים הבאים). אחרי שהבנתי איך אני רוצה שהגזרה תראה, גזרתי קודם את הבטנה (זו השכבה הפנימית יותר של הבטנה, שנקאת באנגלית - underlining, והיא נתפרת כשכבה אחת עם הבד החיצוני) ואז את הבד. השכבה הפנימית נותנת חוזק ותמיכה לבגד, ובמקרה של השמלה הירוקה גם משחק גוונים מעניין. שמלת הבורדו היתה אמורה להיות דגם נסיוני, אבל היא נראתה כ"כ טוב שזכתה לקיום משל עצמה. לירוקה הוספתי גם בטנת סאטן נעימה, שגם היא, תאמינו או לא נעשתה מסדינים ישנים שהבאתי מאותו הטיול בהודו. אני לא מאמינה שפעם ישנתי בתוך סדיני סאטן ירוקים. בטח חשבתי שאני מהרג'ה.

This was actually the first version of the pattern, and how I envisioned Joan would look standing. Later I found a detailed image of that dress and it turns out it is actually a wrap dress, with a bit of sarong type skirt. I am making it too (found an even more precise fabric while visiting my old closet, in a form of a Tibetan dress. I really can't believe I actually wore stuff like that once. I was a total hippy.)

הירוקה עשויה ממשי בגוון אמרלד , והבורגונדי - אני לא יודעת מה זה הבד הזה, אבל הוא נראה כמו תערבות בין משי פראי לבין פשתן או כותנה. מרקם מעניין, ראו למטה. עשיתי כמה שינוים עיצוביים בין הגזרות, שהעיקריים בהן הן האורך (תגידו, קוראות אופנתיות שכמוכן, מה אתן אומרות על אורך מעל לקרסול? ) ומיקום הרוכסן. 

Here it is with a vintage brooch. I tried it on with a red rose, it also looks cool, more Spanish in nature..:) The couture insides look like this. The dress is not lined, but it's fine, I think many times underlining is enough. There will be a detailed post on that soon. 

שני הרוכסנים נתמכים מבפנים ע"י החברים האלה, איך קוראים להם בעברית? וו ועין? (גוגל טרנסלייטור הבוגדני). בגלל שהשמלה צמודה למדי בחלק העליון, הרוכסנים עובדים קצת כמו מחוך (עדין ביותר) ומחזיקים צורה.

 I made a side invisible zipper for the burgundy dress, since it's very fitted there is a waist stay and some hook and eyes to help the zipper. For the green on I used a cotton hook and eye tape I cut and sewn behind the lapped zipper in the back. All the seams are overclocked and catch-stitched to the underlining to help them lay flat. 

A few tips I have to share from this challenge:

1. Be creative and resourceful! If you don't have the right fabric, don't run and buy it, maybe it's hiding in your own closet. The satisfaction is beyond imagination and these old clothes will thank you (seen "toy story"?) and so will the environment.

2. Don't be afraid to make your own patterns. Study the design elements, think how do you imagine the pattern would look like and use your sloper or an old pattern that fits well to experiment flat pattern making. Use a muslin and a mannequin to drape if you prefer it.

3. Try underlining instead of lining. The process is faster - both layers are sewn at the same time and it's easier to adapt the size in case you loose or add some inches to your figure.

4. Sew flat! For the same two reasons - it saves time and you can easily alter the side seams if you'll ever need to. Plus it's easier!

5. It's very hard to take pictures on your own. 

כמה דברים שהיתי רוצה לחלוק איתכן בעקבות הפרויקט הזה:

1. היו יצירתיות ולא צרכניות! אם אין לכן את הבד המתאים, אל תרוצו לקנות, בדקו אולי הוא נמצא בחלק האחורי של ארונכן. עקבו אחרי לוחות הפינטרסט שלי כדי לקבל רעיונות מגניבים לDIY ומחזורים.

2. אל תפחדנה לעשות גזרות משלכן. בסכ"ה מדובר בחתיכת נייר שאמורה אח"כ ליצור צורה תלת מימדית בבד. אם יש לכן גזרה שמתאימה לכן, או שיש לכן ספר שמלמד איך להוציא גזרה- אתן חופשיות להתנסות ולשחק באוות נפשכן. אני מתכננת לכתוב בהמשך על כל מיני דרכים מגניבות להוציא גזרה ויש הרבה:)

3. חשבו יעיל. נסו לתפור בטנה פנימית במקום חיצונית (ראו את הנקודה הזו באנגלית אם זה לא ברור). הדבר חוסך מלא זמן ומאפשר תיקונים מהירים למידה בשלב מאוחר יותר.

4. אל תקשיבו להוראות. מרבית הספרים ילמדו אתכן לתפור קודם את החלק העליון כולו ואז לחבר אותו במותן לחלק התחתון. אני מציעה לכן לנסות לחבר חלק קדמי לאחורי- באמצעות תפרים צדדיים. הדבר חוסך זמן, קל יותר ומאפשר לשנות את המידה של השמלה בקלות, אם אתן כמוני- ומתרחבות או מצרות בהקפים מדי עונה.

5. מאוד קשה להצטלם לבד. 

Thank you Julia Bobbin for making this challenge yet another year:)! Mad Men is my most favorite show (at least fashion wise) and almost all Joan's dresses have to be recreated (especially those in promos..)  So - many more Mad Men challenges to come, hopefully! 

Can't wait to see what everybody else came up with..!

Oh, and if you haven't seen this dress (I made a while ago) it is also in the challenge. Check the details here.

תודה לג'וליה בובין שערכה את האתגר הזה, שנה שניה ברציפות. היא בלוגרית ממש מגניבה, אוסטרלית ממוצא איטלקי שכדאי לכן להציץ לאתר שלה באופן כללי. היא אגב, גם חכמה לא קטנה, מרבית השמלות המקסימות שלה הן וריאציה לשתי גזרות מאוד מחמיאות. אני מקווה שנבנה לנו כאן קהילה קטנה (או גדולה) ובשנה הבאה יהיו יותר משתתפות ישראליות באתגרים חביבים אלה. יש עוד הרבה שמלות ג'ואן שזקוקות למישהי נואשות שתשחזר אותן. בימים הקרובים ג'וליה הולכת לפרסם את כל הפרויקטים שנשלחו אליה, אני אשים לינק בפייסבוק או כאן.

למטה זו השמלה שתפרתי לפני כמה זמן אך גם היא נכנסה לאתגר, מכיוון שגם נעשתה בהשראת מד מן. להלן הלינק למי שפספסה.. קשה להאמין, אבל קורה;)

Hope you enjoyed this little story, all about sewing.. and if you don't already (hard to believe but possible..:)) you are welcome to follow.

P.s. if you happen to be from LA, my husband is there now, with his movie. Who knows maybe you'll be able to catch it? I just sent him on a mission to the fashion district, hope he'll come out of it alive:) If you are local and have any advice - like a good source of silk organza in LA, please share!

Thank you for visiting:)
Till soon,

Milena

טוב, אז נאמר שלום לעת עתה. מקווה שנהניתן (אני יודעת שהקוראות העבריות שלי אכן קוראות את מה שאני כותבת, וזה מאוד מחמם את ליבי), ומי שחדש/ה מוזמן להצטרף לקוראים, אני מנסה לאסוף כאן שבט קטן, בכל זאת.

בעלי נמצא עכשיו בLA, עם הסרט המקסים שלו, אז למי שיש קרובים שם, אולי הם יצליחו לתפוס אותו. הסרט מסיים את הסיבוב שלו בתי הקולנוע בארץ (אני יודעת שלא פרסמתי פה, לא יודעת למה, לפעמים לא נראה לי נכון לערבב את החיים האישיים שלנו פה, אולי זה טעות) אז אם הוא עדיין רץ במקום מסוים, ואתם רוצים לדעת לאיזה בן אדם אני נשואה, חפשו את "איגור ומסע העגורים", של יבגני רומן.

בנתיים שלחתי אותו אתמול למסע קניות בסדקיות הלוס אנג'לסיות, שלמרות המבחר הרב, אולי תשמחו לשמוע שהן נראות ומרגישות כמו אלנבי שלנו. ככה שלא כל דשה של כל שכן ירוק יותר:)

עד הפעם הבאה,

חיבוק וירטואלי והרבה השראה,

שלכם,

מילנה

Vertigo or the return of the Femme Fatale - ורטיגו או השיבה של הפאם פאטאל

It's been a few months since I saw Vertigo again, and started writing this post. We saw it again together, my better half and me, in our new- old movies nights tradition. And as old as it may sound, we both came to the conclusion, they don't make them as they used to.. (Just think of the last Oscar's. How could they give an Oscar to Jenifer Lowrence, with all do respect, and not give it to Emmanuelle Riva for her role in Amour, on her 86 birthday, and looking so fabulous? You know? And also the movies, aren't as great)

למעשה עברו כבר כמה חודשים, או לפחות שבועות (מי סופר?) מאז שראיתי את ורטיגו שוב, והתחלתי לכתוב את הפוסט הזה. ראינו אותו ביחד, החצי השני שלי ואנוכי, במסורת החדשה שלנו של ערבי קולנוע ישן. ועל אף הסכנה של להשמע זקנה, שנינו הגענו למסקנה שלא עושים סרטים ברמה כזו יותר (רק תחשבו על האוסקר האחרון. איך אפשר היה לתת פסלון לג'ניפר לורנס, כבודה במקומה מונח על תפקיד רגיל בסרט חמוד, ולא לתת לאמנואל ריבה, מ"אהבה", ביומולדת ה86 שלה? היא גם התלבשה אגב הרבה יותר מוצלח מלורנס. מבית לנוון)

The first time I actually saw Hitchcock's Vertigo was in college in one of my favorite general courses- Gender in Cinema. We talked about the subtext of it, a male who is not able to live and love a real flesh and blood woman (with dark hair) and is drawn, tragically for all, to an ideal version, a blond, mysterious and unattainable vamp. My poor husband had to listen to the full analysis throughout the movie:) 

הפעם הראשונה שראיתי את ורטיגו של היצ'קוק היתה בתואר הראשון שלי, באחד הקורסים הכלליים הכי מגניבים, גברים ונשים בקולנוע (גם באנגלית, גם בקולנוע וגם במגדר.. מה עוד צריך?). דיברנו על הסאבטקסט של הסרט, על הגבר שאינו מסוגל לחיות עם אישה אמיתית, בשר ודם (כהת השיער) ונמשך באופן טראגי לכולם לדמות הבלונדינית האידיאלית והחמקמקה, שהוא עמו יוצר. בן זוגי המסכן היה צריך לשמוע את הניתוח המלא לאורך הסרט :)

Well it became even more interesting now with the HBO's new movie about Hitchcock's relationship with Tippi Hedren (the star in Birds and Marnie), and the new biography, staring Antony Hopkins and Helen Mirren as Hitch's wife. These were a bit superficial (the HBO one being a plain demonisation of one of all times greatest directors), but they gave an idea about the passions and the conflicts of a the man behind the movies. They say Vertigo was about his own inner conflicts. Isn't it always, though?

לאחרונה העניין הפך לעוד יותר מעניין עם היציאה של סדרת הHBO החדשה על היחסים של היצ'קוק עם טיפי הדרן (הגיבורה בציפורים ומרני), והביוגרפיה החדשה בכיכובם של אנטוני הופקינס והלן מירן בתפקיד אישתו). שניהם נראו לנו קצת שטחיים (כשהסרט של HBO עשה ממש דמוניזציה לאחד מהבמאים הגדולים של כל הזמנים), אבל הם נתנו רעיון לגבי התשוקות והקונפליקטים שהניעו את האיש שמאחורי המצלמה. אומרים שורטיגו עסק בדרמות הפנימיות של היצ'קוק עצמו (אבל האין זה תמיד ככה?)

Alfred Hitchcock and Kim Novak, on the set of Vertigo

Hitchcock loved choosing and literally "shaping" his actresses. He would get involved in every aspect of their appearance on and off the set, creating a new "bigger than life" image, helping them to play their roles even more convincingly and ultimately making his actresses into stars, at least for the time being. And as Pygmalion, he would create them and then fall in love with them. All that, while having a wonderful relationship with an intelligent and supporting wife.. but perhaps a dash too real..? I have always been on the real side myself, although I must admit to enjoy an occasional mind game. Adding a little drama to life is not such a bad idea, especially if it's a fun one.

היצ'קוק אהב לבחור ואז ממש לעצב את השחקניות שלו. הוא הפך למעורב בכל אספקט של המראה שלהן, בסט ומחוצה לו, עזר להן לשחק את תפקידן יותר טוב, וביוצרו דמות חדשה ו"גדולה מהחיים" הפך אותן לכוכבות, לפחות לזמן מה. וכמו פיגמליון, הוא יצר והתאהב בנושא יצירתו. כל זה בזמן שלצידו היתה אישה נבונה ותומכת ביותר, אבל אולי.. טיפה אמיתית מדי..?

אני עצמי תמיד היתי בצד האמיתי, אך זה לא אומר שאני לא נהנית ממשחקי מוח פעם ב.. להוסיף קצת דרמה לחיים זה אף פעם לא רע, במוחד אם מדובר בדרמה קלילה.

Since I saw Vertigo the first time, I have been fascinated with that movie. There is something about it, the colors, the music, (the story).. that touches you at a subconscious level, and you can't quiet explain it, but you are hooked. 
And this time I watched it with my new designer eye. And oh my, the outfits.. The style.. the makeup. I wanted to sew everything Kim Novak was wearing. Hitchcock was a brilliant director, and some of that brilliance was his attention to details and a great fashion sense (he chose and approved all of his actresses clothes, sometimes with the help of his wife.)

מאז שראיתי את ורטיגו בפעם הראושונה נשביתי בסרט הזה. אני לא יודעת לשים על זה את האצבע, אבל יש משהו בסרט הזה, הצבעים, המוזיקה (הסיפור) שנוגע בך ברמה הבלתי מודעת ואינו מרפה. 

והפעם צפיתי בו גם עם עיני העיצוב החדשות שלי. תמיד היתי ערה לפן האסטטי של החיים אבל עכשיו כשאני רואה בגדים - אני מפרקת אותם לגורמים. והתלבושות בורטיגו.. איזה עונג לעניים! הסגנון (אני מסרבת להשתמש במילה סטיילינג, שעושה לי רע) והאיפור.. אלוהים. רציתי לתפור את כל מה שקים נובאק לבשה..
היצ'קוק היה במאי מבריק וחלק מכישרונו התבטא בתשומת הלב שלו לפרטים, וחוש ויזואלי ואופני מעולה. (הוא בחר וקבע את כל התלבושות של הדמויות בעצמו, לעתים בעזרת אישתו, שלרוב הסכימה איתו)

Kim Novak played a mentally disturbed woman in the movie, and later in life was diagnosed as a bipolar herself. How creepy, or one might say Hitchcocky, is that? The e- rational female that is both scary and incredibly attractive to the male is a known cinematic theme, but also one common in life (met it?)
Vertigo also touches the male desire to save the female, when in fact, he is the one who needs saving.

קים נובאק משחקת דמות מופרעת נפשית, והסיפור היותר מוזר הוא שהיא באמת פיתחה הפרעה בי פולרית בהמשך החיים (מאניה דפרסיה במילים אחרות). קצת קריפי, לא? מתאים להיצ'קוק.

האישה האי רציונאלית, שבו זמנית מפחידה אך גם מושכת את הגבר, היא מוטיב קולנועי ידוע, אך גם אחד שחוזר על עצמו בחיים (מכירות אולי?). ורטיגו גם נוגע במשאלה של הגבר להציל את האישה, כשלמעשה זה הוא עצמו שזקוק לעזרה.

In any case, we'll be hearing an talking a lot about Hitchcock soon. There have already been fashion collection inspired by his Femme Fatale characters (see Alice Temperley, Vivian Westwood or my personal favorite - Badgley Mischka), and it does make a perfect sense thinking about our recent obsession with the past in general, and the middle of the last century in particular. 

בכל מקרה, אנחנו הולכים לשמוע הרבה בקשר להיצ'קוק בזמן הקרוב. כבר היו כמה קולקציות שעוצבו בהשראת דימוי הפאם פאטאל שבסרטיו (ראו את Alice Temperley או Vivian Westwood או החביבים עלי Badgley Mischka), וזה אכן מתכתב עם האובססיה האחרונה שלנו עם המאה הקודמת בכלל והאמצע שלה במיוחד.

Interestingly enough, traditionally the Femme Fatale would be a dark haired woman, the blond representing innocence and purity, and the brunet the forbidden desires and the dark & evil side of womanhood. Hitchcock turned that around. If you have a naughty side in you, after watching the next video clip I embedded for you, you'll now want to dye your hair blond too. Man, and that after finally having our brunet moment! 

מעניין כי באופן מסורתי, הפאם פאטאל היתה ברונטית, כאשר דווקא הבלונדינית יצגה את הטוהר והתמימות, הדמות כהת השיער סימלה את התשוקות האסורות והצד האפל של הנשי. היצ'קוק הפך את היוצרות. אם יש לכן איזה חלק שובב בתוככן, כשתראו את הסרטון ששתלתי בהמשך, גם אתן תרצו עכשיו לצבוע את השיער לבלונדיני. איזה באסה, כל כך נהניתי משבע דקות התהילה של הברונטיות! היה לנו רגע, תודו.

This is a video tutorial from one of my favorite make up artists, Lisa Eldrige, that if my chance you are not familiar with, you totally should , it will change your life:) This is a make up inspired by Tippi Hedren in birds, but it has the basics of the the Hitchcock look well captured.

הסרטון הזה הוא מבית היוצר של אחת מאומניות האיפור האהובות עלי, שאם אינכן במקרה מכירות עדיין, אתן חייבות לגמרי, זה ישנה לכן את החיים :) ליסה אלדריג' עושה כאן איפור בהשראת הדמות של טיפי הדרן בציפורים, אך היא ממש תפסה את המראה ההיצ'קוקי והעיקרון נשאר עיקרון.

So what do you guys think? Did I make you wanna watch all of Hitchcock's movies again? You totally should, if not for the movies then for the fashion.

I, for instance am making that famous Kim Novak's grey suit. I also have to try this make up routine, just to see how it will work with my brunet completion. I wanna be mysterious and dangerous too, for god sake's!

נו, אז עשיתי לכן חשק לראות את כל הסרטים של היצ'קוק שוב? אני לגמרי ממליצה, אם לא מתוך הערך הקולנועי שלהם, אז בשביל האופנה..
אני למשל הולכת לתפור את החליפה האפורה המפורסמת של קים נובק בורטיגו. ואני גם הולכת לנסות את האיפור.. מעניים איך הוא יסתר עם המראה הברונטי שלי. אני הרי גם רוצה להיות מסתורית ומסוכנת :) 

I will be using this Burda pattern for the jacket - 

לז'קט אני אשתמש בגזרה הזו של בורדה-

Although this suit looks almost perfect.. hard choice. I am trying to be more thoughtful and resourceful about patterns. But perhaps, just this once? We'll see. My choice is usually the more inspiring one. If I can use a pattern I already have and adapt it, more satisfaction and pride for me..

או אולי בגזרת החליפה הזו? בחירה קשה. החלטתי להיות יותר מחושבת ואקולוגית בקשר לגזרות. הבחירה שלי בדרך כלל קשורה למה נותן לי יותר השראה, או מרגש אותי יותר. אם אני יכולה להשתמש בגזרה שכבר יש לי או שהוצאתי לבד, ולהתאים אותה, תכלס, יותר סיפוק וגאווה לי..

Well, that's about all I wanna say for now.. It was a long one, no? 

Happy inspired sewing and designing to all. Don't be afraid to play..

Sometimes all you need to get into character is a new grey suit. :)

טוב, זה כל מה שאני רוצה לומר לעת עתה. זה היה ארוך, לא?

תפירה ועיצובים מעניינים ומרגשים לכולן. אל תפחדנה לשחק. באופנה, בתפירה ובכלל.. ובחיים לפעמים, בשביל להכנס לדמות, כל מה שצריך זה חליפה אפורה שחורה:)

and p.s. any of you had experience with these patterns? Any other patterns you'd suggest? And who is going to make that white coat now..? I dare you to.

נ.ב. יש כאן מישהי שניסתה את הגזרות האלה פעם? אולי ממליצה על גזרות אחרות?

מי הולכת לעשות את המעיל הלבן של נובאק? יאללה, אתגר!!

See you soon,

Milena

עד הפעם הבאה.. 

מילנה