Showing posts with label My Life. Show all posts
Showing posts with label My Life. Show all posts

Monday, September 30, 2013

The RTW Version of Gertie's Wiggle Dress - Fall For Cotton

Hello readers,

This is my third version of Gertie's wiggle dress, that is also one of my entries for Fall For Cotton. I bought this grey and white print cotton this summer and thought it would be interesting to make something elegant out of it. I usually get ideas from fabric, putting it against my skin, playing with the drape and seeing what does it want to become. Well this one wanted to be a fitted dress, what are you gonna do.


שלום קוראים יקרים. מה שלומכם? הפוסט היום באנגלית- והוא עוסק בגרסה נוספת לשמלה של גרטי שתפרתי לאחרונה. אין לי הרבה זמן להתעסק בתפירה כשלעצמה, אבל מהגזרות של גרטי אני תמיד נהנית ולומדת משהו. הפעם רציתי להתנסות בתפירה בסגנון RTW, דוקא ללא כל העבודה הפנימית והתפרים הידניים שאני בד"כ כה אוהבת, אלא כמו שקונים ברשתות. הבד הוא כותנה מקהירי בדים, מהקיץ והוא זה שהכתיב לי מה הוא רוצה להיות. בד"כ אני מתחילה מהבד, מניחה אותו אל מול עורי, בודקת איך הוא נופל ושואלת מה הוא היה רוצה להיות. זה רצה להיות שמלה אלגנטית, אפילו שהוא "רק" כותנה תאילנדית. אני כ"כ אוהבת כותנה, שתתקמט כמה שהיא רוצה, זה שווה את זה.   
נ.ב. צילמנו במרינה ביי בסינגפור, ויצאה ממני גיבורת שושלת. רואים?


 


I thought fine, you'll be a dress, but I want to experiment with the sewing techniques. I bought a RTW dress (omg, right?)  earlier this summer and was pleasantly surprised with how light it was. Drapey viscose (rayon) was unlined and all finished with a serger inside. I decided I need to try that, for once. What was mostly interesting  was that the princess seams were unnotched, and the seams where not pressed open. I decided to make Gertie's wiggle dress again, because the pattern was already traced, fit checked and the construction clear. To make the seams lay flat I pressed them to one side and serged together at 1/2'. No clipping and notching needed.

    


The only thing I changed was a small sway back adjustment to take care of the wrinkles at the lower back, I had in the previous version. Wearing heels changes our postures and the fit of garments. 




All in all I am happy with the results. The fabric wrinkles a bit, but so does life, so I don't really care about that. Wearing cotton is so much more pleasant than polyester, that a bit of ironing from time to time is a small price to pay. If you would like to try out this pattern in cotton too, I would suggest getting something with a 5 % of Lycra added or underlining the dress to help the seams be a bit stronger. Lining won't do the difference in this case. 








I am mostly working on my own designs in my spear time, and can't keep up with the blogo-sphere on all the new patterns that enter the market. Since my sewing time is limited and needs to be focused on my particular goals, I don't review as much patterns as others. But I do have a soft spot for Gertie's patterns, since I feel I "grew up" with her blog. I am sentimental like that. So this will be my sewing challenge. I will make one pattern from her book every month, and review it- sewing-wise for the blog-world. I would love other people to join this challenge, so I made a little badge that I will share in the next post. I also opened a flickr group that will help us organize all the wonderful projects made from Gertie's books and patterns. I love her patterns since they are advanced and vintage inspired, so they always teach me something new. 

The group is named Gertie's New Book(s) For Better Sewing & Butterick Patterns since I want it to be an easy reference for all of her patterns. I am going to publish all the patterns that I made and plan to in the following week. Please join and follow along. 
Now have you guessed already where did we take these pictures? That's right, the famous Marina Bay Sands in Singapore, we dropped by on our last day of the visit. The magic pool is only open to the guests of the hotel (perhaps next time..:) but you can come up and enjoy the view from one of the towers. Can you tell I was trying my Dynasty act?  









The unwritten rule of fashion blogging says you have to tell where your shoes and bags come from.
So the shoes are last year's collection of Shani Bar, clutch by Svetlana Kletina.

Questions, thoughts and suggestions are always welcome :)

Good week ya all.

ביי חברים. בקרוב הרבה חדשות בעברית :)


Follow on Bloglovin





Friday, September 13, 2013

The Yellow "Premiere" Skirt - חצאית ""הפרימיירה" הצהובה

שלום לכולם :)

יום הכיפורים בפתח אבל רשמית מתחילים לצום ולהצטמצם רק מאוחר יותר בערב ולכן אנצל את בוקר יום השישי הזה כדי לשתף בעוד כמה תמונות מהטיול והעבודות האחרונות שלי. קראתי היום משהו נחמד על יום כיפור, שאפשר לראותו כחג (אני יודעת שקשה לחשוב על "חג" שלא אוכלים בו) משום שהוא מאפשר למי שבוחר לקחת חלק בו, להתחיל שנה חדשה מדף חלק, מבלי לסחוב את האשמה והחרטה על הדברים שעשינו לעוד שנה. אני לא בטוחה שיש יהודים שאכן מצליחים לצאת מהמעגל של האשמה והחרטה (בכל זאת, תמיד אפשר להשתדל יותר, אולי אפשר היה לנהוג אחרת וכל הבלה בלה הנוירוטי הרגיל) אבל אולי אנשים שבאמת מאמינים גם מרגישים שבאמת נסלח להם ועל כך אני קצת מקנאה בהם. זה נחמד לנוח על כנפי השכינה מדי פעם. 

Hello Dear Readers:) This post is about the yellow skirt I recently made and wore to a movie festival in Singapore that opened with my husband's movie. Please use the Google translator and if you have any questions about construction - let me know:) Gmar Hatima Tova!

אחרי שבוע באיים, נסענו לנו לסינגפור, שם הינו אורחי כבוד במסגרת של פסטיבל הסרטים הישראלי. קיבלנו אירוח מדהים ויש לי רק דברים טובים להגיד על הפעילות של השגרירות הישראלית בסינגפור. הפסטיבל מתוקתק, מיוחצן כך שמלא מקומיים באו לראות את הסרטים, והיחס שלהם לתרבות והמדינה הקטנה שלנו הפתיע אותי לטובה. כבר כמה שנים שאני די קצת חוששת לספר מאיפה אני בחו"ל ובסינגפור פגשנו רק סקרנות וכבוד. למשל, אחרי אחת ההקרנות ניגש אלי בחור סינגפורי ממוצא הודי וסיפר לי על משיכתו הבלתי מוסברת לקולנוע הישראלי ובעקבות זאת התרבות היהודית בכלל - הוא בוכה ברשימת שינדלר, רוצה ללמוד עברית, מתרגש מהשבת וכו'. האין זה מתוק? ההודית שבתוכי אמרה לו שאולי זה מגלגול קודם:) הפסטיבלים האלה, כשהם מאורגנים נכון, מאפשרים לאנשים הצצה אמיתית יותר לתוך החיים שלנו פה, ויוצרים דימוי אנושי יותר ממה שלרוב נתפס דרך החדשות. גם אנחנו בזמן שהותינו שם הלכנו לראות סרט סינגפורי, וזה סיפר לנו על החיים המקומיים הרבה מעבר למה שאפשר היה להבין מחווית תייר רגילה.

טוב, בחזרה לפוסט.
אני לא בן אדם מאוד מפונק, אך בכל זאת היה נחמד להחליף את המיטות הקשות על האי (קונספירציה תאילנדית לדעתי שנועדה לגרום לתיירים לצרוך יותר מסאז'ים), לחדר מלון 5 כוכבים וסוף כל סוף להוציא את מיטב מחלצותיי מהמזוודה. דאגתי להן כאילו היו Dior (ומשום העבודה שהושקעה בהן הן יקרות לי אף יותר) הן הרי לא בחרו לנסוע לאיים טרופיים, מה להן ולאיים? בכל מקרה, במלון הן סוף הרגישו בבית, היה שם מתלה, מזגן ואף מגהץ ומה שהכי חשוב מספיק ארועים ראוים לסיבובי ראווה.

לערב הפריימרה שלנו לבשתי את החצאית הצהובה. את הבד בהשראה יפנית קניתי בלונדון בתחילת הקיץ, ואת החצאית תפרתי בין לבין עבודה על המחשב על טהרת התפירה העלית - עם תמיכה פנימית, בטנת משי ועבודת יד בפרטים הקטנים. כבר הרבה זמן שהיתה לי בראש הגזרה הזו בהשראת האות A ורציתי ליצור חצאית חצופה, קלאסית בגזרתה אך מסקרנת בצבעוניות שלה. כשאני אומרת חצופה אני מתכוונת לזה שיש לה עמוד שדרה משלה, היא עומדת ושומרת על צורתה גם בלי קשר אלי.
אחרי שתפרתי אותה חשבתי שהיא נראית מעולה עם חולצה מחויטת לבנה אך כיוון שהינו בסינגפור, היתי חייבת למצוא לה חולצת משי שחורה, שגרמה לכל האנסמבל הזה להרגיש מאוד נכון למקום, למזג האוויר ולאירוע . 







מה שעושים בפרימיירות:)

הבנות המארגנות של הפסטיבל עשו את כל העיצוב בהשראת הסרט והעגורים, ועל כל כיסא חיכה לאורח עגור אוריגמי קטן. אלוהים אכן נמצא בפרטים הקטנים..




עיצוב מגניב במסעדה יפנית. לגמרי היתי משחזרת את זה בבית אם לא היתי צריכה להתחשב בכל הדרים :) 


אז זו החצאית, וזו הפרימיירה. 

"איגור ומסע העגורים" (שאגב עכשיו זמין לצפייה ב-VOD) מעורר באנשים הרבה רגשות חמים. יש בו משהו שמחבר אותך לילד שבך אם אתה מבוגר, ומכבד ומדבר בגובה העיניים שלך, אם אתה ילד. קצת כמו הסרטים שגדלנו עליהם בברה"מ, יש בו משהו טהור ונקי, שמוציא את הטוב מן האנשים שצופים בו. 
בזכותו יצא לנו לטייל קצת בעולם, זכינו להכיר אנשים מקסימים ולי היו כמה ארועים ללבוש אליהם את פירות דמיוני. לעניינו של בלוג זה, ניצלתי כל טיול כזה להיכרות עם חנויות הבדים והסדקית המקומיים, וניסיתי להביא קצת מתוך התרבויות העשירות האלה הביתה - אם זה בתור חומרים ליצירה, ספרים או השראה פנימית. יש לי חומר להרבה פוסטים עתידיים, תודה לאל.

אז לסיום, אני רוצה לאחל לכולנו חג שמח, גמר חתימה טובה, ושנה טובה - יצירתית ופוריה, בכל המובנים. שנזכה ליהנות מחברה של אהובינו, לאהוב את מה שאנחנו עושים ו"להרבות טוב בעולם".


נ.ב. קטן
לפעמים אני שמה דברים במרכאות כפולות. זה לא בגלל שאני כמו ג'ואי מהחברים לא יודעת להשתמש בהן נכון.. אלא שאני מנסה להציל את התרגום לאנגלית מאי הבנות מטורפות. אח"כ לכי תסבירי. זהו (שבת שלום!)



Monday, September 2, 2013

My End Of Summer Dress - השמלה של סוף הקיץ


הקיץ עבר בעבודה מול מחשב, עם רגעים קצרים של סיפוק כאשר גלגלתי את הכיסא שלי לצד השני של החדר ותפרתי משהו. גיליתי שבמקום להלחם בחשק שלי ליצור, "עד שאסיים את כל הדברים החשובים", דוקא לשלב את התפירה בין לבין לעבודה האינטלקטואלית עזר לי והמחשבות זרמו באופן קל יותר. 

The summer passed with me mostly working on the computer, with a few moments of grace when I rolled my chair to the other side of the room and sewn something. I found that instead of fighting the desire to sew "until I finish all the important stuff", letting my self make things actually helped me creatively in other spheres as well.




 לכתוב בלוג אופנה שבו אני תופרת את כל מה שאני לובשת לא פשוט. הכי מסובך זה למצוא זמן ומצב רוח מתאים לצלם ולהצטלם. כשאנו יוצאים אני תמיד מוכנה בשניה האחרונה (ומתאפרת באוטו), ולהתלבש במיוחד בשביל להצטלם נראה לי קצת מוזר.. לשמחתי בסוף הקיץ הוזמנו לפסטיבל קולנוע בסינגפור, והחלטנו לשלב את הנסיעה עם ביקור קצר בתאילנד לכבוד היומולדת שלי. התמונות האלה צולמו בקו פי פי, שאכן התגלה כגן עדן קטן עלי אדמות. מדהים איך קצת שמש, מים, אויר ומנוחה יכולים לעשות את הגוף והנפש מאושרים. כמובן שקצת מסאג' תאילנדי גם לא מזיק אף פעם.. 

One of the hardest parts of writing a fashion - sewing blog for me is finding the time and the right mood to take the photos. I am always late when we go out, and dressing up for no other reason than a photo-shoot feels too self-indulgent .:) Luckily we were invited to Singapore at the end of the summer for my husband's movie, and decided to add a little trip to Thailand on the way, for my birthday. These photos were taken at Koh Phi Phi, which actually turned out being a little piece of heaven. It is amazing what a little sun, sea, air and rest will do to your body and soul. 




המזוודה שלי הורכבה כמעט כולה מפריטים מעשה ידיי, וניסינו לנצל את הנופים היפים גם כרקע לצילום של ה"יצירות" האחרונות שלי. השמלה הזו מכותנה הודית (שקניתי דוקא בארץ) משלבת בצורה מושלמת בעיני בין הקיץ לסתיו, ולכן אולי מדברת אלי, ילידת סוף אוגוסט, במיוחד.. 

My suitcase was mostly filled with handmade garments and we tried to take advantage of some of the beautiful views on the way as a background for them. This dress, made of an Indian cotton, combines the lightness of summer with the colors of fall, making it the perfect end of summer dress. 





 את השמלה עיצבתי בהשראת שנות ה60 המאוחרות, שלצד שמלות מיני שובבות וילדותיות גם היו מאופיינות בשמלות מקסי מחויטות. החלק העליון מורכב מגזרת פרינסס המלווה את מיתרי הגוף, לה הוספתי מפתח סירה בצוואר וV עמוק בגב, והחצאית היא בגזרת A עם כיסים חמודים בתוך התפרים הצדדיים. הבד היה דק למדי ולכן תמכתי בו ממתחת עם כותנה לבנה ונושמת.

I designed this dress inspired by the 60's maxi dresses. The bodice is a fitted princess cut, to which I added a boat neck and a deep V opening in the back. The skirt is a long A line with two comfy side pockets. Since the fabric was on the thin side, I underlined it with some breathable cotton.




אני מרגישה בה.. מאוד קולית, אפשר להגיד. ולמרות שאת הגזרה הזו אפשר בקלות להפוך לשמלת ערב, זו בעיני שמלת בין הערביים המושלמת. בשנות ה60 היא יכלה להיקרא - שמלת המארחת, משהו יפה אך גם נינוח שאת זורקת על עצמך כשאת מזמינה אנשים לארוחת ערב אצלך בבית.

This dress make me feel .. cool, I might say. And even though this pattern can be easily turned into an evening dress, this fabric is more of a late afternoon dress. In the 60's they'd call it the hostess dress, as it is perfect for throwing on your self when you invited some friends for dinner. The easygoing 60's vibe is very Madmen season 6'sh, as I mentioned on my instagram first time I wore it.






נכון שאומרים שכל הקמטים והצלקות שלנו מספרים את הסיפור שלנו? אז את הצלקת הזו על היד קיבלתי תוך כדי גיהוץ של שמלה, כמעט לפני שנה, ואני אכן גאה בה. כל אחד והספורט האתגרי שלו.. :)

You know how they say that our scars and wrinkles tell our stories? Well I got this scar from steam pressing a dress over a year ago, and I am pretty proud of it. To each his own adventurous sport. :)




האי גרם לי לחשוב על הטבע שוב. משהו באופן הבלתי אמצעי שבו את פוגשת את הטבע שם, פתאום מחזיר לך את ההתפעלות הילדותית הזו מכל מיני תופעות (כמו גאות ושפל.. מישהו מבין את זה?) שבגילנו אולי כבר לוקחים כמובן מאליו. למען האמת יש לי כל כך הרבה רשמים מהטיול שאני עדיין ״מעכלת״, שאצטרך לספר אותם בהמשכים. חזרתי עם תחושה של עושר, לא חומרי (למרות שגם זה לא היה מזיק) אלא תרבותי וחוויתי. הידיים שלי בוערות לעשות דברים שוב, כל כך הרבה השראה קיבלתי.

The island made me feel connected to the nature again. Something about being outside of your comfort zone, a part of a beautiful place like that makes you think about the wonders of life again, and you feel the same sense of wonder, as once as a child.
I am still "digesting" this trip, that was very rich sensually and I will probably need to talk about my experiences during a few posts. My hands are itching to make things again, so much inspiration I brought back. 




 תודה לבעלי האהוב שנתן לי מתנה טיול כזה וגם סשן בלתי נשכח של צילומים.

This has been an unforgettable birthday and I have to thank my beloved for giving me this experience and a also such a wonderful photo session, to remember it. 


שבוע נפלא, ושנה טובה שתהיה לנו, הא?
good week everyone and a happy Jewish year to those who celebrate
:)









Sunday, March 31, 2013

Burda Starburst Skirt - Ghetto Style - בורדה הולכת גטו






Hey guys! Look, I made a skirt :) This is a Burda pattern, from one of my favorite 2012 issues. In one of my next posts I'll give a pattern review and talk a bit about construction (there are a few tricks!). Meanwhile you get to enjoy our amateur instagram photoshoot. Caution- extremely URBAN post ahead! We had lunch yesterday in Jaffa with a couple of friends and I made my husband shoot me:) In the last years Jaffa, and especially the flee market area became one of the hippest places in the Tel Aviv region, but I hold the pride for discovering it much earlier. Can you believe that I used to live on this street?



חברים, תפרתי חצאית. זו גזרת בורדה, מתוך אחד הגליונות האהובים עלי מ2012. על התפירה אספר באחד מהפוסטים הבאים (יש שם כמה טריקים), בנתיים תהנו מסשן הצילומים החובבני שלנו באינסטגרם. זהירות, פוסט אורבני במיוחד לפניך. פגשנו חברים אתמול ביפו, וניצלתי את ההזדמנות. יפו ואיזור שוק הפשפשים במיוחד הפך להיות מקום ממש מגניב בשנים האחרונות, אך אני שומרת לי זכות ראשונים על כך שחנכתי אותה, בשנים שלפני הטרנד. 

היתם מאמינים שגרתי ברחוב הזה?


I added some wall art photos I took while living there to give you a fuller feel of the place. Some of it was painted over already, so these are pieces of history so to speak. The art may change, but the vibe remains. Jaffa reminds me a bit of the eastern Berlin in the years after the wall fell, very lively and creative, artists and locals living next to each other. Lots of nice restaurants and designer shops opened everywhere, the flee market is as popular as ever, vintage is in nowadays. I like it, but as usual the trendiness has raised the real estate prices, so soon no really cool people will be able to afford it, not to talk about the people born in it. In case you are wondering what's the appeal in Jaffa, take a look at the beach photos or google the old city. Anyway- this is the skirt.. Stretch jersey, pleated front and back. I wore it Ghetto style this time. Got a crush on this little jacket lately. Sometimes you do need H&M.



הוספתי קצת תמונות מאומנות רחוב שצילמתי בתקופה שגרתי שם. חלק כבר נצבע מעל, אז אלו הן פיסות היסטוריה. יפו מזכירה בשנים האחרונות את ברלין המזרחית אחרי נפילת החומה, מאוד חיה ובועטת. הפריחה התרבותית והחברתית מבורכת בעיני, אך הטרנדיות כרגיל משפיעה על מחירי הדירות, ונראה כי בקרוב אנשים מעניינים באמת כבר לא יוכלו לגור שם. כרגע אני עדיין מרגישה שם בבית, ומקווה שכך ישאר. בכל מקרה, החצאית- ג'רסי בגוון דובדבן (?), פנסים אלכסונים מקדימה ומאחור. הפעם לבשתי אותה ב"סגנון גטו", עם הג'קט הקטן הזה שאני חורשת עליו לאחרונה. לפעמים אנו זקוקים לH&M.


















Besides the flee market area, the Old Port had really been transformed. It 
used to be all about fresh fish, and now there is art and fashion too. Book shops, food market, bars, art shows, and a beautiful sunset on the sea. I wore the wine skirt with the red portrait blouse and my grandmother's silk scarf. I had plans on combining these colors more, remember?


אהבה נוספת לכל החיים זה נמל יפו. כשהיתי ממש צעירה היתי מפנטזת על דירה ברובע האמנים, אך עכשיו זה יהיה רועש מדי למגורים:) שוק האוכל, תערוכות בהאנגרים, סטימצקי שנראה כמו בניו יורק, חנות עודפים של מעצבים, ואפילו סניף של הזקן והים. פעם נורא אהבתי את הקונטיינר, אך אני חייבת להודות שמשהו רע קרה לאוכל שם. פעם אכלנו שם סביצ'ה טונה ומנגו למות.. לא יודעת, מקווה שהוא יחזור למוטב. וחזרה למלבושים- שידכתי את חצאית היין לחולצת הפורטרט האדומה וצעיף משי שהיה שייך לסבתא שלי, קרוב ללב. זוכרים שהיו לי תוכניות  לגבי הצבעים האלה?














Tel Aviv, as seen from Jaffa port. 
Ok, done for today.. Tomorrow I post my sew victory. Have a good one:)


וזו תל אביב כפי שהיא נראית מנמל יפו. קצת מרחק אף פעם לא מזיק.. 
טוב, סיימתי להיום. היה שלום :)




oh, and come Follow my blog with Bloglovin, it's nice there.



Sunday, January 20, 2013

My "Emerald Green Dress" is In Jade! :) שמלת "האמרלד" שלי היא בצבע ירקן


Just a quick post to let you know about my progress. I finished the dress- on the outside, still have the lining, facings and hemming to do. Sorry for the dark-ish photos, that's all the romantic lighting we have at home.. The process was lots of fun, very creatively freeing so to speak. Pattern making is so much fun, much more appealing to me than following a ready pattern.. Some people are just bad at following orders..:) 
Thanks to Zoe from So, Zo, What Do You Know I now know that the tone of green I am using for this version is called Jade and what do you know - it is also from a jewel family. I love jewel tones, on me or in my apartment  and after having made a little research I came to a conclusion that athese are the most flattering tones for brunettes, b. these colors hug the female curves in a most seducing way (that is my re-framing for the usual "slimming" verb, which I in my opinion is a part of a misogynistic discourse)  , and c. they work best with the clean line designs I love most.

So having found out this Jade too is a jewel tone, I now feel less guilty for not making it in emerald  (I ran out of fabric I was planning for. actually, not true I didn't buy enough. one of those rare moments of trying to save.. never works for me.) In this cotton version I decided to let go of the fishtail godet, it was too stiff, and left a nice back slit. 

But enough with the spoilers! Have a great week and I'll "see" you soon. Don't be surprised to see another post from me during the day, I have a few drafts laying around, which I think reached their time to see the world.


פוסט מהיר, רק לעדכן אתכן על בהתקדמותי. סיימתי את השמלה "מבחוץ", נשאר עדיין לטפל בבטנה, עיבודים ומכפלות. (מצטערת על התמונות הקצת כהות, זו כל התאורה הרומנטית שיש לנו בבית ..)
התהליך הפעם היה ממש כיפי, יצירתי ומשחרר. למרות שיש לי אוסף נאה של גזרות מוכנות בבית, אני תמיד נהנית יותר להתחיל מרעיון ו"ליצוק" אותו לחומר, מאשר לעבוד על גזרה מוכנה הדרשת מעקב אחר הוראות בלבד. אבל זו אני.. לטוב ולרע.
הודות לזואי, מ-So, Zo, What Do You Know, אני יודעת עכשיו שהטון של ירוק שאני השתמשתי לגרסה זו נקרא באנגלית ג'ייד (ירקן בעברית) ואתן יודעות מה, גם הוא שייך למשפחת צבעי אבני החן (aka jewel tones). מצאתי שאלו הם הצבעים שאני באופן טבעי נמשכת אליהם הכי הרבה ו"הפתעה גדולה" הם גם המחמיאים לי ביותר. מחקירה קטנה של הנושא גיליתי שמדובר בצבעים שטובים עם הברונטיות, הנראות הכי טוב עטופות בגווני אבני חן.. אני אוהבת את הרעיון , אתן בטח יכולות להבין.גם אמרלד הוא צבע של אבן חן שבעברית נקראת - ברקת, והיא יקרה אף יותר מיהלום.
מעבר להטבה עם הברונטיות, מדובר בצבעים המחמיאים ביותר לגוף הנשי ולקימוריו (אם את אישה עם היקפים נדיבים ואינך רוצה להסתתר עד סוף ימי חייך מאחורי שחור, תעשי חיפוש מהיר לjewel tones בגוגל ולכי לבחור לך שמלה באחד מהם). 
ומעבר להכול, הצבעים האלה פשוט נראים הכי טוב עם העיצוב הנקי שאני אוהבת. 

בקיצור עכשיו אני מרגישה קצת יותר טוב עם הבחירה של הבד, שהחליף ברגע האחרון את ירוק הברקת, אשר הסתבר כי לוקה בחסר בערך במטר.. (כן, קצת כעסתי על עצמי אפשר להגיד.. קניתי מעט מדי בד באחת הפעמים הבודדות האלה שהחלטתי להיות חסכנית. אף פעם לא עבד בשבילי) בגרסת הכותנה הזו החלטתי בסוף לוותר על הגודה- זנב הדג החמוד, כי הוא היה קצת נוקשה מדי, והשארתי שסע נדיב. אבל מספיק עם ספוילרים! שבוע טוב ואני "אראה" אתכן בקרוב. אל תבהלו אם פתאום תראו עוד פוסט ממני במהלך היום, יש לי כמה דברים כמעט מוכנים במגירה שהגיע זמנם. 



I think of keeping the length of the sleeves, what do you think?
אני שוקלת להשאיר את האורך של השרוולים ככה, מה אתן אומרות

 dog rug at  15:00 שטיח כלב בשעה   


הנעליים הן וינטאג' -מאימא! החנות הטובה בעולם:)

shoes are vintage pumps- Mom's ! the greatest of shops :)


We have elections in two days, very nervous times in my country..
It only seems all I care about is sewing, I am deep into politics.. unfortunately.  Wish my ignorance back sometimes:)


בחירות בעוד יומיים.. יש פה מי שיש לה זכות הצבעה ואינה מתכוונת להשתמש בה? 

hugs
חיבוקים 

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...