Some big and exiting news for HomeBlues! יום העצמאות בפתח ולי חדשות גדולות ומרגשות!

שלום חברים וחברות יקרות,

תודה לכם שאתם קוראים את הבלוג הזה,

תודה על התגובות החמות, התמיכה והעניין שלכם.

יש לי חדשות...

לפני כמה חודשים, עמדתי בפני צומת דרכים, והיתי צריכה להחליט במה אשקיע את אנרגיית החיים שלי בשנים הקרובות. האם יהיה זה המשך טבעי של הקריירה הפסיכולוגית, או שרגליי וליבי יקחו אותי לכיוון אחר, הקשור יותר לנושא הבלוג הזה.

וגם שם לא הכול היה ברור- האם אעצב בגדים ואתחיל לבנות את שמי בתעשיית האופנה בארץ או שאלך אחר התחום הלא מובן הזה של התפירה, שכל משפחתי הרימה גבה לגביו.

הבלבול היה גדול, ועימו התסכול, אבל ברגעים כאלה, כנראה תמיד נפתח לנו צהר קטן ואם אנחנו רק מקשיבים- היקום, אלוהים, הטבע, או מה שזה לא יהיה, מספק לנו תשובות ואנשים שיעזרו לנו.

עבורי זו היתה תחילתה של תקופה מדהימה שהחלה בזה שנרשמתי לבית ספר לעסקים. אבל לא סתם בית ספר, אלא הבית ספר המדהים, הפמיניסטי והחברתי ביותר לעסקים שקיים, לדעתי, וזה ה-bschool של מרי פורלאו. אני לא יודעת כמה מכן חולמות להגשים את כל הרעיונות שיש לכן בראש, אבל אני יכולה להגיד שזו היתה אחת ההשקעות הכי טובות שלי בעצמי ובהשכלה שלי.

בחודשיים האחרונים עבדתי קשה כמו שלא עבדתי מעולם, ועשיתי דברים קשים בחיי. העבודה בחודשים האלה גם היתה המהנה ביותר שהיתה לי אי פעם וזה בגלל שלראשונה בחיים- אני ממש בונה משהו משלי.

כדי להפיק את מירב התועלת מההזדמנות שקיבלתי בקורס - היתי צריכה להתמקד בתחום אחד והיתי צריכה לעשות את זה מהר. עשיתי כל מיני תרגילים, חשבתי לעומק והבנתי שמה שהכי מרגש, מניע ומעניק לי משמעות- זה ללמד את האהבה שלי לתפירה, מלאכת יד ויצירה באופן כללי .מעבר לבגדים היפים שבהם אנחנו יכולות למלא את הארון שלנו, העיסוק הזה מעניק תחושת סיפוק אדירה, נותן איזו תחושת בית מוחשית- בעולם הוירטואלי והטכנולוגי שלנו, וגם מאפשר לגעת באנשים וליצור את מערכות היחסים שאני כל כך אוהבת.
גלילי הבד שקניתי והגזרות שהכנתי יחכו לתורן בהמשך הדרך, ואולי יבואו לידי ביטוי באופן קצת אחר בעתיד. חלק מהתהליך שלי זה בהחלט ללמוד להגיד לא, גם לרעיונות הרבים שלי וגם לבקשות שאני נוטה לרצות לספק. יש לנו זמן מוגבל בעולם הזה ואותו צריך ללמוד לאסוף ולכוון לעבר מטרה ברורה וחשובה במיוחד -בשבילנו.

אז בחודשים האחרונים עמלתי יום ולילה, אני והצוות הקטן והנאמן שלי- על תוכנית, תכנים וביצוע של חלום שלי - וזה אתר שיהיה מוקדש לסדנאות תפירה ומלאכה אונליין. 

האתר כמעט מוכן (ואני מקווה לספר לכם יום אחד על מה זה היה- להקים אותו...!) והצילומים בעיצומם, אבל הכנו לכם פרומו קטן- הצצה לסטודיו והמהות של הרעיון שתהנו וגם תפיצו ותשתפו חברים, חברות ובני משפחה.

ההצלחה של הפרויקט הזה נובעת בין השאר בכמות האנשים שיחשפו אליו ויהפכו לחלק מהקהילה.

אז הנה הסרטון הראשון שלנו  - תהנו, תכנסו ללינק בסוף הסרטון, תרשמו ותפיצו לחברים ומשפחה. 

אנחנו עורכים הגרלה מגניבה לקראת ההשקה- מתנה בשווי 500 ש"ח למימוש באתר החדש, וכל מי שנרשם (בסוף הוידאו) יכול לזכות.
יש לנו תוכנה מיוחדת שיודעת לספור בדיוק כמה אנשים נרשמים דרך הלינק שלכם- וזה מספר הפעמים ששמכם יכנס להגרלה! שווה.

בתגובות כאן ובפייסבוק- אשמח לשמוע מה אתם חושבים..,

האם לדעתכם זה רעיון טוב או מטורף,

ומה החלום העצמאי שלכם.

חג שמח!

מילנה וצוות בלוזהבית@

:)

Alabama Chanin Mi Amore - הרקמה החיה של אלבמה צ׳נין

This post is about the wonderful world of Alabama Chanin and the woman behind it who is partly responsible now for my growing infatuation with the world of handcrafts and their connection to fashion and the environment.
(English).

זוכרים שסיפרתי לכם על ההרפתקאות האחרונות שלי בעולם מלאכת היד? אז הדבר הולך ומחמיר.

על ההחמרה הזו בין השאר אחראית אישה אחת ששמה נטלי צ'נין והיא בעלת המותג אלבמה צ'נין (Alabama Chanin), הנמצא אשכרה באלבמה ומייצר משם- בעבודת יד אמריקאית מקורית את אחד המוצרים היחודיים שפגשתי (בימיי?). צ'נין משתמשת בסריגי כותנה אורגניים שגם הם מיוצרים בארה"ב, ועושה בהם פלאים של סטנסלינג, קווילטינג וסוגי אפליקציות שונים ומשונים. הסבר/תרגום קצר מ"לועזית"-

באמצעות צבע ספריי ושבלונות שמכינים מראש, מועבר הדפוס על גבי הבד, ואז הבד עם הציור מחובר ברקמה ידנית (יש עשרות תפרים שונים ומאות דוגמאות שיכולות להתקבל משילוב שלהם עם סוגי חוטים וחרוזים שונים). זה החלק של הקווילטינג- האומנות העתיקה של חיבור מספר בדים יחד. בכל שלב כזה של עבודה ניתן לעצור- גם ההדפס לבד נראה מעניין נורא על כותנה אורגנית, ועם התפרים סביבו זה נראה עוד יותר עשיר, אך אין זה הכול. בשלב זה צ׳נין מחליטה האם לעשות אפליקציה רגילה או הפוכה, וגוזרת את הבד בתוך או סביב לדוגמאות. הדגמים הללו לוקחים לפעמים חודשים ארוכים של עבודה, ובהתחשב בעובדה כי הם עשוים כולם בעבודת יד , כולל החיבור בין חלקי הבגד, עולים ביוקר. 

אבל צ׳נין לא ויתרה על התקשורת עם העולם רק בגלל שהיא עושה מוצרים שמעטים יכולים להרשות לעצמם.  היא הוציאה מספר ספרים (האחרון בהם מומלץ במיוחד) והחלה לשתף את הידע שצברה יחד עם הקולגות שלה לעולם. מדובר בטכניקות עתיקות כאמור ואחת המטרות של צ׳נין היא לשמר ולהפיץ אותן. אם יש לכם פחות כסף מזמן, תוכלי לשחזר את העבודות שלה במדויק בעזרת הערכות שהיא מציעה באתר, או שתוכלו לעשות וריאציה משלכם לעיצוביה באמצעות הספרים. אפשר למצוא אותה גם בקרפטסי (craftsy) או בקריאטיב באג (creative bug), שם היא מלמדת כמה קורסים אינטרנטיים באנגלית.

היופי בשיטה הוא שהיא לוקחת חומרים כביכול יומיומיים כסריגים, ומוסיפה להם נופח של מלאכת יד ועיטור, שביחד יוצרים יצירה מודרנית אך גם מחוברת לשורשים.

כל הווייתה של נטלי צ׳נין היא לאהוב ולכבד את המלאכה, האדמה והאנשים שעושים את העבודה ולכן בעיני היא מעניינת, מעוררת השראה, ומסמלת  את הכיוון שאליו האופנה בעולם מתקדמת- יצירה אחראית ומודעת לסביבה, לגוף, ולאנשים.

בקרוב אצלנו:)

נ.ב. כל התמונות מהאתר של Alabama Chanin.

שבוע טוב!

The White Holidays - בחג לבשי לבן

לפני קצת יותר משנה, כשרק פתחתי את הבלוג, תפרתי את השמלה הזו. קראתי לה שמלת הקיץ האיטלקי שלי, וסיפרתי על התהליך כאן. מאז לבשתי אותה בכמה הזדמנויות, אבל ביננו היא בעיקר שייכת לחגים של ספטמבר. 

את השל הזה מצאתי בשוק ביפו לא מזמן. המוטיביים הרוסיים עושים לי טוב והגיע זמן שנלבש אותם בגאווה. מה שנפלא בחזרתו של הפולק לעולם האופנה שהוא מחזיר עימו את ההתעניינות במלאכות יד המסורתיות , שתופסות את מקום הכבוד המיועד להן (כדוגמא בקולקציות של ולנטינו, אוליאנה סרגיינקו ואוסקר דה לה רנטה)  ומה שעוד יותר נפלא, יותר ויותר אנשים בעולם לומדים אותן מחדש. מאז שכתבתי על זה (כאן) הענין שלי רק הלך והתעמק. בנתיים רק לבשתי מטפחת, אך בזמני הפנוי אני רוקמת חורזת ו"טולאת", ובכלל לומדת כל מה שרק אפשר על התחום הנפלא הזה. 

הדבר הכי יפה שקרה בחג הזה הוא שאימא שלי התארחה אצלנו וסוף סוף, ואחרי כמעט שנתיים שאני מחכה לזה- אמרה שאני עושה דברים ממש יפים. וואללה- אפילו היתה שמחה שאתפור משהו בשבילה. אני חושבת שהיא פחדה לפרגן לפני כן, כדי שלא אסטה מ"המסלול". המסלול הזה, אתם מכירים אותו, שמוביל למוות..:) בכל מקרה, מסתבר שממש היתי זקוקה לאישור שלה. כמה שאני רכרוכית מבפנים. פיכסה 

" לבשל בשמלת "סופיה לורן

אגב, אם תהיתם כיצד נראה שולחן רוסי בראש השנה.. אז הנה דוגמא. 

בחודש הבא (בע"ה) נתחיל על הדרכות מסודרות וחוגים אצלי בבית. תחשבו מה בא לכן ללמוד קודם- לתפור שמלה או חצאית? 

אז שיהיה שוב חג שמח, בסוכה או מחוצה לה.

מקווה שאתם יוצרים דברים מופלאים, בין אם במטבח, במכונת התפירה או בדמיון.

מילנה

The Meeting Of Worlds -Patchwork , Quilting and Embroidery in Fashion

Dear readers, this post is about the return of our grandmother techniques to the sewing world, and the beautiful collaboration between fashion design and the handicrafts. Finally the worlds meet- the quilters can learn from the sewing enthusiasts and vice versa. Please use the translate option for this post, although off course the language of the crafts is universal :)

קהילת התפירה, כמו בערך כל דבר בחיים, אינה אחידה ומתחלקת לשתי קבוצות עיקריות של עניין- אלו שמתעיינות באופנה ובגדים ואלו שאוהבות עבודות יד- שביניהן אומנויות הטלאים (patchwork), הקווילט (quilting), האפליקציה והרקמה (embroidery). לקהילות אלה בלוגים משלהן, בדים וציוד משלהן, ומאפיינים סוציו- דמוגרפים וחברתיים שונים.

הקווילט והטלאים נחשבים לאומנויות אמריקאיות מסורתיות, אך כמעט בכל תרבות בעולם תמצאו עבודות טלאים (החל האדם הקדמון שהרכיב את בגדיו מחתיכות עור של חיות) וקווילטים שמטרתם המסורתית היא חיבור מספר שכבות של בדים יחד - על מנת ליצור אפקט של חום והגנה (כמו שריוני האבירים הראשונים). לאחרונה שמיכות הטלאים חזרו לאופנה (בטח שמתן לב אם ביקרתן באיקאה או גולף הום) ומה שעוד יותר מעניין - מעצבים רבים החלו לשלב את עבודות היד בקולקציות שלהם. השימוש במוטיבים מסורתיים, כמו כל דבר באופנה הוא בעל תנועה מחזורית, יהיו תקופות מתי שהדבר יראה מזעזע ואז פתאום נורא מגניב ואופנתי. 

בסוף שנות ה60 למשל, כחלק מההשפעות של תנועת ההיפים, אומנויות היד חזרו לאופנה, וצעירות רבות החלו לובשות את השמיכות של סבתא שלהן - 

Sophia Loren in a beautiful patch skirt - source

source

 (Elizabeth Taylor - Gypsy Chic (source 

Erdem, שעל הקולקציה האחרונה שלו כתבתי כאן, לקח את האלמנט הנשכח הזה, חיבר אותו לגזרה קלאסית ויצר פרשנות מרענת וחדשה. הנשימה שלי נעתקת מהחצאית הזו שמורכבת מטלאים השונים זה מזה בצבעם, צורתם ומרקמם. מעבר לחן שלה והעניין הויזואלי שהיא מעוררת, הרעיון גם אקולוגי ביותר- סוף סוף משהו טוב לעשות עם כל שאריות הבדים. (נושא שאני הולכת להרחיב עליו בעתיד)

Erdem, 2013 - Floral Patchwork Skirt in Silk, $2537 
 (source)

כמו הטלאים, גם הקווילט (quilt) היה אלמנט עיצובי פופולרי בשנות השבעים. השמלה הזו עם החלק העליון הרגוע היא שילוב קלאסי יותר, שגם עומד במבחן הזמן. שמלת "המארחת" הזו היתה מאוד פופולרית בשנות השבעים ותמצאו הרבה דוגמאות שונות לחצאיות שלה ברשת.

 Vintage 1970's Lounge Quilted Gown 

source

גם החצאית הזו היא חלק משמלה דומה, אך הפעם מדובר בקווילט סיני מסורתי. אין זה יפהיפה?

Quilted Evening Gown, Shanghai

 source

עוד דוגמא לחצאית קווילט וינטאז', הפעם עם גזרה גבוהה וכפתורים קדמיים. התפירה הספציפית הזו נעשית במכונת תפירה מיוחדת שחוזרת כל הדוגמא לאורך הבד. את הקווילטים הקודמים ניתן גם לעשות במכונת תפירה ביתית רגילה, מדובר בשורות ישרות רשות שמחברות את השכבות בשני אלכסונים מאונכים.

Vintage Lanz Long Quilted Skirt
source

והנה עוד פרשנות חדשה לשימוש בהדפס וקווילט. מותג חדש ומענין מאוד - מעט מעצבת איטלקית חדשה, במקור מהאיים הקריביים, Stella Jean (שזכתה בתחרות הדבר הבא של הווג האיטלקי). סטלה ג'ין  משלבת הדפסים ועבודות יד בהשראת שורשיה לתוך גזרות ארופאיות עם ניחוח רטרו נעים. היא אפילו עושה בגדי ים מקווילטים.

Stella Jean - Quilted Circle Skirt - 2012 (source)

Stella Jean - Quilted Retro Bathing Suit, 2012 (source)

אבל מה שהכי שבה את ליבי, ולא יוצא לי מהראש הוא האפליקציות והרקמות של Erdem. השמלה הכחולה הזו מורכבת גם מטלאי בדים, וגם מאפליקציות שנראות כאילו הן רקומות עליה. כמה יצירתיות, חשיבה ומלאכה בשמלה אחת, שבסופו של דבר מעבירה מסר מודרני וצעיר. ויש לה כיסים..

מצאתי לנו עוד תמונה שמאפשרת להתבונן בכל הפרטים הקטנים. God is in the details..

Erdem - Tessa Embroidered Sateen-Twill Dress, $4,900; net-a-porter.com

אוקיי, אז ראינו טלאים, קווילט, אפליקציה ועכשיו אני רוצה לבקש דקת דומיה עבור הנושא שעוד יותר מרגש אותי (ובטוח היה מרגש את סבתא שלי שהיתה אלופה בזה) - הרקמה (embroidery). האם חשבתן אי פעם ששמלה יכולה להיות רקומה ולא להזכיר את היידי בת ההרים? האם חשבתן פעם ששמלה יכולה להיות רקומה כך? (זו מהקולקציה של 2010 של ארדם)

Erdem, Spring 2010 - Floral Embroidered Dress 
(source)

או כך? הפעם מ2011. למיטב הבנתי, שבנבנתה בעקבות מחקר קטן שערכתי, השמלות רקומות בעבודת יד. השאלה איזה חלק מתוך 4200$ קיבלה הרוקמת אינה עוזבת את נפשי..

ובכל זאת- כבוד לErdem על ההחייה של מלאכת הסבתות שלנו לתחיה. הן היו מרוצות, אני בטוחה.

Erdem,  F/W 2011 collection, Embroidered Cotton and Silk Dress
(at the time was 4200$ at net-a-porter.com)

לי יש עדיין את החוטים של סבתא שלי.. גם את החישוק לרקמה שלי מהיסודי, תקופה שבה למדתי איך עושים את זה. אני מקווה שכשיהיו לי בנות, או בנים למען האמת, אני אוכל לבלות איתם זמן איכות בדרך קצת אחרת מסיבוב קניות בקניון ויסלחו לי כל השופוהוליקים. תראו כמה דברים יפים אפשר לעשות, בזמן שאנחנו רואים טלויזיה ומתלוננים על חיי שגרה. החיים המודרנים רימו אותנו. הם נישלו אותנו מהדברים הקטנים שהפכו פעם את החיים לבעלי ערך וטעם מיוחד. הכול מהיר, בלתי אישי ומספק לרגע בודד, כמו סוכר לבן. כמה אפשר "לצרוך" אני שואלת? אנחנו הופכים ריקים כמעט כמו הדימוים שמוכרים לנו.. 

אני לא כותבת את הבלוג הזה בשביל לשלוח את הקוראות בו לסבב חנויות. מעבר לחשיבותו עבור התהליך היצירתי שלי עצמי, אני כותבת אותו כדי שגם אתן תנסו לעשות משהו בידיכן. בשבילכן, או בשביל הילדות שלכן, אלו יהפכו להיות הזיכרנות הכי מתוקים- "הזמן ההוא שבו ישבנו יחד ועשינו משהו יפה". התקווה שלי היא שתתבוננו בשמלה הזו והיא תעורר בכן, כמו בי, רצון עז להוציא את חישוק הרקמה, או הספר המאובק על הקווילט ולהתחיל להתנסות בחוויה חדשה. לא עוד "צריכה", עושה. 

השמלה הפרחונית מאחור והחיוך של הדוגמנית מלפנים.  קסם מהלך.

Backstage at the spring/summer 2011 Erdem show- source

טוב, מה עוד רציתי להגיד..? אם לא אין מספיק זמן (בנתיים) למלאכת יד, אפשר פשוט לבחור הדפס מעניין, שנראה כאילו מורכב מטלאים, או סתם בעל אסוציאציה "אותנטית" ולשלב אותו עם גזרה אקטואלית. בקרוב אראה לכן את החצאית שאני תפרתי לאחרונה, אך בנתיים כמה הצצות לדוגמאות מהרשת. התמונות הן- אוליאנה סרגיינקו, בחצאית מתוך הקולקציה שלה, כמה חצאיות וינטאז' שנתקלתי בהן בזמנו למכירה באטסי (ולא שמרתי את הלינקים..) ובסוף תמונה של פלסה הדרום אפריקאית מתוך טמבלר שאני אוהבת במיוחד. מה אני אגיד לכן, אם לא זכיתי להיות (זמרת בלוז) שחורה בחיים האלה, לפחות אלבש הדפסים מגניבים. 

Ulyana Sergeenko wearing a floral print skirt from her first collection

Vintage skirts from etsy.com

Beautiful Palesa (brownskinfreckles) through 
afroklectic.tumblr.com 

טוב, מספיק להיום, לא?
שיהיה לנו שבוע צבעוני ומעניין. אני ממשיכה להיות עסוקה מדי בחיים האמיתיים, מה שמשאיר לי ממש מעט זמן לבלוג ולתפירה, מה שדי מדכא. לפחות שאמצא זמן לצלם את מה שכבר עשיתי! 

לאביזרים תפירה ומלאכת יד, תבדקו את האתר של גדיל (Gdil handicraft shop), שמספק מוצרי תפירה גם דרך האינטרנט (מיזם יפה עבור ישראל). אחרי שקראתי את מה שהם כותבים על עצמם, לא יכולתי שלא לשתף..
"הכל התחיל בחלומה של סבתנו, אירמה שמידט- כיום אשת עסקים מצליחה, פרופסורית לשעבר באקדמיה וסבתא לשני נכדים- לפתוח חנות תפירה ובכך להפיץ את המסורת המשפחתית. הרצון לאפשר לכלל להנות מחווית התפירה לא נתן לה מנוס. וכך קרה, כל המשפחה התאגדה ועזרה ונפתחה לה חנות התפירה הראשונה בעיר חיפה בשם "גדיל", על שם גדילי הקישוט.כשם גדיל אשר מלא בחוטים מאוחדים יחד לצרור מעוטר, כך גם חברתנו מורכבת מכל החוטים, האביזרים והכלים הדרושים למאלכת יד התפירה, הסריגה והרקמה אשר מאוחדים יחד תחת ערך המושג אומנות."

אז שוב - שבוע מקסים, ועד הפעם הבאה..שיהיה לנו מזג אוויר טוב.

For some more photos that didn't enter the post and other fun stuff, 

visit (and like!)  blog's facebook page. Cheers!

לעוד תמונות שלא הצליחו להכנס לפוסט ומיני דברים נחמדים נוספים, 

בקרו (ועקבו!) אחרי עמוד הבלוג בפייסבוק. לחיים!

;)