The Russian Couture Inspired Skirt - אנה קרנינה לובשת חצאית

This skirt is a break I took from the bathing suit :) Lately I took 
on too many "challenging" projects, and kind of forgot I don't have anything normal to wear. So I've made this skirt, within a day actually, even though it is has a lot of couture touches.

החצאית הזו היתה הפסקה שעשיתי מהבגד ים. לאחרונה התחלתי להתעסק ביותר מדי פרויקטים "מאתגרים" וקצת שכחתי שאין לי מה ללבוש ביום יום. אז עשיתי את החצאית הזו,למעשה תוך יום, אפילו שיש בה הרבה נגיעות של תפירה עלית. 

 

I based the skirt on my self-drafted skirt pattern (I used one of my Russian design books from the 50's, and this effects the place of the darts and the seam lines. Pattern design is a very interesting subject to me - one I would like to talk more about in the future.) The skirt ends 3 inches above the natural waist line and the seam lines are eliminated to reduce bulk. It has an underlined facing for the waist and is fully lined. 

החצאית היא גזרה מעשה ידיי, פיתוח של גזרת בסיס של חצאית ישרה (יש הרבה נוסחאות שונות להכנה של גזרת חצאית ישרה, אך את זו מבוססת על ספר רוסי משנות ה50 שקיבלתי מאימא, ואז היה הבדל במיקום של התפרים והמתפרים). כל התחום של תדמיתנות, הוא מרתק בעיני, ואני רוצה להשקיע בו יותר במהלך השנה. לגזרה הבסיסית הוספתי בערך 8 ס"מ מעל למותן, וחיברתי בין החלק הקדמי לאחורי בצורה כזו שהתפרים הצדדים נעלמו והפכו למתפרים בלבד. למותן יש רצועת עיבוד פנימית מחוזקת בפליזלין ואליה מחוברת הבטנה העשויה גם ביא מויסקוזה נעימה ונשפכת.

The trick with the lined skirts is to make pleats instead of darts in the lining, it makes it much more comfortable to move and sit in. The skirt has a wide couture hem, that is attached by hand to the lining, and therefor invisible. There is one seam in the back, that also accommodates the invisible zipper. The feeling in a skirt like this is "expensive". What does "expensive" feel like? I think it has something to do with the experience of quality. 

הסוד עם הוספת בטנה לחצאיות הוא להפוך את המתפרים לקפלים (או קיפולים) עדינים, זה הופך את כל התנועה והישיבה הרבה יותר נוחה, אפילו אם החצאית צמודה למדי. לחצאית הזו יש מכפלת (קוטור) רחבה שמחוברת בעבודת יד לבטנה. יש כאן רק תפר אחד אחורי (מינימום תפרים- זה לעתים קרובות מקסימום נוחות) ובתוכו מתחבא הרוכסן הנסתר. ההרגשה הכללית בחצאית הזו היא "יקרה". איך מרגיש "יקר"? אני חושבת שזה קשור לחוויה של איכות.

What you are seeing here are my first attempts ever to model, and my husband's first attempts as a fashion photographer. I think at least he is doing not a bad job, considering we are using our Iphone cameras with some basic instagram filters. After this experience I got a whole new appreciation for fashion models.. It is a hard job, man! 

מה שאתם רואים כאן זה את הניסיונות הראשונים שלי בחיים לדגמן, והנסיונות הראשונים של אהובי כצלם אופנה. לדעתי לפחות הוא עושה עבודה לא רעה, בהתחשב בעובדה שאנחנו משתמשים במצלמת אייפון פשוטה וכמה פילטרים בסיסיים של אינסטגרם. באשר אלי, אני חייבת לציין, שהחוויה גרמה לי לההעריך מחדש את כל מקצוע הדוגמנות- זו עבודה קשה, אנשים! 

  אנחנו משחקים עוד קצת - we play a little more

The blouse is vintage (Mom's closet:)) and has a gorgeous buttoned back 

 החולצה וינטאז', מהארון של אימא:), ויש לה גב מכופתר יפהיפה

Shoes - (The Swan) by Shani Bar

The skirt was partly inspired by the designs of Ulyana Sergeenko . 
I had this material and wanted to make something with a Russian flair, but that will also be flattering for my curvyness. I love this length she brought back to fashion- just above the ankle. Suddenly the ankle receives the attention, and it is a beautiful body part. In this length I feel a bit like my grandmother in the begging of the century. Very romantic. 

חלק מההשראה שלי לחצאית היו העיצובים של אוליאנה סרגיינקו, עליהם כתבתי  בעבר. היה לי את הבד והתחשק לי להכין משהו עם ניחוח רוסי, אבל קצת יותר מחמיא לגזרה שלי, מאשר החצאיות הנפוחות שאוליאנה לובשת. אני מאוד אוהבת את האורך הזה שהיא החזירה אותו לאופנה, קצת מעל לקרסול. פתאום הקרסול מקבל תשומת לב, והוא באמת איבר מאוד יפה. אני מרגישה קצת כמו סבתא שלי בתחילת המאה.. מאוד רומנטי העניין הזה.

 most favorite pair of flats from Svetlana Kletina

I wore this skirt a few times already, but the last time was the funniest. I started teaching a new class this week, a new course (in something not connected to sewing:) and there we had a discussion about religion. Before I spoke my mind on the subject, I checked - is there anyone religious here? The class looked at each other, then looked at me, and said carefully.. "you, no..?". I laughed - "oh, no, cause of the skirt? It's the latest fashion, you just haven't heard about it yet!".. So yeah, I guess fashion, like any form of art, is only understandable in a context.. :)

לבשתי את חצאית הזו כבר כמה פעמים, לכמה ארועים שונים, אך הפעם האחרונה היתה הכי מצחיקה. השבוע התחלתי ללמד קורס חדש, עם כיתה חדשה (משהו שלא קשור לתפירה :) ובמהלך השיעור התעורר אצלנו דיון לגבי דת. לפני שאמרתי את דעתי, בדקתי אם יש מישהו דתי בכיתה. הכיתה הסתכלה אחד על השני, ואז עלי , ושאלה בזהירות.. - "את, לא..?"  צחקתי  - " מה בגלל החצאית?.. לא, זו האופנה האחרונה, אתם פשוט  לא שמעתם על זה עדין!" אז כן, כנראה שאופנה, כמו כל אומנות אחרת, מובנת בעיקר בתוך הקשר..:)

great week dear readers
!שבוע טוב לכולם

:)

Tweet

Birthday & "out of the closet" Post -" פוסט יומולדת ו"יציאה מהארון

Hello my dear friends. I am sorry I disappeared from the virtual life for a while. It has been and still is a very busy time. We are going away for a few weeks soon, so I am trying very hard to finish all of my unfinished stuff in the real world, that is a bit less patient that the blogland. I am also sewing a lot, (I have nothing to wear abroad!), so I documented lots of stuff I'll be gradually posting. In the mean while, I'd like to step out of "the closet" and introduce me (to the right) and my dear Mom (to the left). We celebrated my birthday two days ago, and I had the most wonderful day.

שלום חברים יקרים. אני מצטערת שנעלמתי קצת מהחיים הוירטאליים. אלה היו ועודם שבועות מאוד עסוקים. אנחנו נוסעים לחו"ל לכמה שבועות, ואני מנסה בכל כוחי לסיים כמה דברים בעולם האמיתי, שקצת פחות סובלני  מהבלוגוספרה. אני גם תופרת הרבה (כדי שיהיה לי מה ללבוש בטיול!) ותיעדתי כל מיני דברים שאני רוצה לדבר עליהם כבר כמה זמן.

בנתיים היתי רוצה לעשות צעד החוצה "מהארון" ולהציג את עצמי (מימין) ואת אימי היקרה (משמאלי). שלשום חגגנו לי יומולדת והיה לי אחד הימים המקסימים מזה הרבה זמן.

Me & my Mamochka

This cool purse was a gift from Svetlana Kletina

I love my Mom a lot. Not just as my closest flesh and blood, but as woman and a human being too. She is a lot of fun and an extremely inspirational person. The youngest in spirit as usual, she tried to convince us to go out dancing after dinner. Instead we went home and let the dog jump all over her (he is a - "hugging" dog :). I wonder are all golden retrievers like that?) Anyway, this is how my birthday ended. It started with me getting this lovely bucket from my husband -

אני אוהבת את אימא שלי מאוד. לא רק כשאר בשר הקרוב אלי ביותר אלא גם כאישה. היא נשמה גדולה ונדיבה, חזקה ומעוררת השראה בהרבה מובנים, ויחד עם זאת, צעירה ומתלהבת. אני מקווה שקיבלתי קצת מזה. הפעם היא ניסתה לשכנע אותנו ללכת לרקוד או לשמוע ג'אז אחרי ארוחת הערב (מה שבכיף הינו עושים ביום פחות ארוך..) במקום זה הלכנו הביתה ונתנו לכלב לקפוץ עליה (הוא כלב "מחבק". מנסה להתחבק כל הזמן. כל הגולדנים כאלה..?) בכל מקרה, כך היום הולדת שלי הסתיים, אבל הוא התחיל מהזר הזה שקיבלתי מאהובי- 

Then my Mom came and we started the evening with getting a royal treatment for our hands and feet at Yulia -

ואז אני ואימא נפגשנו ביוליה לטיפול שהגיע זמנו בכפות ידינו ורגלנו-

And then the three of us went to Neve Tsedeck (my favorite TA neighborhood), had a fantastic dinner at Nana-Bar -  we ordered the salmon with the asparagus risotto, Denis with the sweet potato gnocchi and the steak entrecote for the man (to our delight- all delicious!), and finished the evening with coffee and a chocolate souffle at Nina, a lovely Paris style coffee house. I wore the green dress I made several days ago- (and already wore to the designer shoe market, I have yet to post about)

ואז שלשתנו הלכתנו לנווה צדק (השכונה האהובה עלי בת"א, אלא מה..), אכלנו ארוחת ערב מופלאה בננה-בר - הזמנו סלמון על מצע ריזוטו אספרגוס, דניס על ניוקי בטטה ואנטריקוט לגבר שבחבורה (לשמחתנו הגדולה - כולם היו נהדרים!), וסיימנו את הערב על מקיאטו וסופלה שוקולד בנינה קפה הפריזאי. לבשתי את את השמלה הירוקה שתפרתי לא מזמן (וכבר לבשתי לשוק מעצבי הנעליים בשבוע שעבר, שעדיין לא כתבתי עליו)

that's what I call the "full moon" - ירח מלא :)

the back & the centered zipper - הגב ורוכסן אמצעי

It's made of light green cotton, with a bit of a stretch, that creates a good and comfortable fit. It wrinkles a bit, but that's the price I had to pay for making an unlined, light weight, possible to wear in August dress. I kinda like it for a change, so tired of the shapeless tricots I don't mind a little wrinkling. This dress, on the other hand, is very Madmen, and I think my figure feels at home :). There is a deep V neck which I love and an open back.

השמלה עשויה מכותנה ירוקה בעלת מעט גמישות, מה שגורם לה ללפף את הגוף בצורה יחסית הדוקה ויחד עם זאת נוחה. היא קצת מתקמטת אך זה מחיר שאני מוכנה לשלם על הבחירה לעשות שמלה קלה, ללא בטנה, שאפשר ללבוש אותה באוגוסט. והאמת שאני די אוהבת את זה לשם שינוי, כ"כ נמאס לי משמלות הטריקו נטולות הצורה, שאני מוכנה לחיות עם קצת קימוטים. השמלה הזו, לעומת זאת, מאוד מד-מן, ללא ספק, ואני חושבת ש.. איך נאמר? הגוף שלי מרגיש בבית בתוכה :). יש לה פתח V מקדימה וגב פתוח.

ShoeMaker's . not this time 

I made it mid knee, my favorite length and although the skirt is 

becoming gradually skinnier towards the knees, because of the stretch I did't need to make a vent at all. I have just enough room to walk, and it makes me take more feminine and elegant steps. A very interesting bonus  and I think, maybe the secret to Joan Holloway's cat walk. 

עשיתי אותה באורך הברכיים (אמצע הברך- האורך האהוב עלי) ולמרות שהיא נהיית צרה יותר כלפי מטה, בגלל הגמישות של הבד  יכולתי לוותר על השסע. יש לי בדיוק מספיק מרחב בשביל לצעוד, והמגבלה הזו בסוף הצעד גורמת להליכה להיות נשית ואלגנטית יותר. תופעה מאוד מעיינית ואולי הסוד מאחורי הליכתה הממגנטת של ג'ואן הולווי.

 

The red pair of shoes in the picture was the first ones I tried on, by the ShoeMaker. The are lovely, and red, but I wanted sandals, and the Shani Bar design had  just enough of the granny sex-appeal I was looking for.

הנעליים האדומות למעלה היו הזוג הראשון שמדדתי (ע"י שומייקר). הן חמודות, ואדומות, אך רציתי סנדלים ולזוג הזה של שני בר היתה בדיוק מידת הסקס- אפיל סבתאי שחיפשתי.

My new red sandals - Shani Bar's

The old pair to the right is from a lovely Givataim shop - Ester the Queen (Ester ha -Malca) and they cost a much as 12 $. The Shani Bar Sandals were on sale, and that's all the information I am willing give at the moment. That's my second pair of shoes this year (both from Shani.. (the first one was the Swan), it ok, no? Two pairs of designer shoes a year? I mean shoes are important, "it's the jewelry of the feet", as my friend Aya wisely put it. Maybe for this reason I have this infantile wish to make a shoe circle from all the shoes I have and post it, like Frollein Von Sofa here, and Miss Maple here. I haven't found a good enough reason to do so yet, just that they are pretty and deserve a post of their own:)

הזוג הישן מימין הגיע  מחנות מקסימה בגבעתיים ושמה "אסתר המלכה", והן עלו 50 ש"ח בלבד. הנעליים של שני היו במבצע, וזה כל המידע שאני מוכנה לתת ברגע זה. זה הזוג השני שלי השנה (הזוג הראשון גם היה משני, זה הברבור). שני זוגות של נעליי מעצבים בשנה זה בסדר, לא? נעליים זה חשוב, זה "התכשיטים של כפות הרגליים", כפי שחברתי איה הגדירה אותם, בחוכמה רבה. אולי בגלל זה מקוננת בי משאלה אינפנטילית לסדר את כל הנעליים שלי במעגל ולהצטלם איתן, כמו שפרוליין פון סופה או מיס מייפל עשו. עדיין לא מצאתי לזה תירוץ מספיק טוב, רק שהן יפות ומגיע להן פוסט שלם בפני עצמן..:)

So that's me:) I have now shown you my face, my dear Mom and even myself from the back. I have thought about it for a while now, since my first career might have a bit of a conflict of interests with this exposure. But I usually make my own way in anything I do, and I decided to do a. cause I want to and b. to make a point, and join a collective effort of other bloggers in promoting a healthier and a more loving body attitude among the ladies. You saw I have quite a "full moon" behind, but to tell you the truth I love it, and I love women who confidently carry their curves. I wish I could see more of this kind os aesthetics on the billboards, as I told my blogger friend Ray Segev, an Israeli plus model. Her work had a very positive influence on me. While I was going through the issues with having my pictures taken for the blog, getting over how I look on camera (two sizes bigger than a year ago), comparing that to what other bloggers I follow, look like.. I saw a picture she took lying on the beach, not trying to hide her love-handles, and that was so beautiful to me that  it worked stronger than any other rationalization. And now, by the time I have finished this post I feel even more confident and happy about my decision. I felt great wearing that dress, and that's the dresses that I would like to make. Clothes that will enhance the girl's natural goddess factor. 
So to sum it all up -"I stand behind my behind", and I invite you to do the same. 

As usual, I would love to hear your thoughts. How do you feel about your body? (Big question, I know..) What makes you feel good about your self and what makes you loose your confidence? 

אז.. זו  אני:) הראתי לכם את פניי, אימי היקרה ואפילו את עצמי מאחור:) התלבטתי לגבי זה במשך זמן מה, בעיקר משום שהקריירה הראשונה עשויה להיות בניגוד עניינים מסוים עם החשיפה. אבל אני רגילה ליצור את דרכיי, גם אם אלו עדיין לא קיימות, והחלטתי ללכת על זה. גם כי זה מעניין אותי וגם כדי להבהיר נקודה, ואולי להצטרף להמאמץ הקולקטיבי לקידום גישה בריאה ואוהבת יותר כלפי הגוף  הנשי. ראיתם  שיש לי "ירח" די מלא שם מאחור, אבל להגיד לכם את האמת אני מאוד אוהבת אותו, ואוהבת נשים שנושאות בחן ובאציליות את קימוריהן. כפי שאמרתי לידידתי הבלוגרית ריי שגב,  אשר לעבודתה היתה השפעה חיובית מאוד עליי- הלוואי והייתי יכולה לראות יותר אסתטיקה מן הסוג הזה על גבי שלטי החוצות.  בעודי מתמודדת עם הסוגיות של צילום לבלוג, מנסה לקבל את איך שאני נראית בתמונות (שתי מידות גדולה מלפני שנה), ומשווה  לאיך שבלוגריות אחרות שאני אוהבת נראות .. ראיתי תמונה שריי לקחה בעודה שוכבת על החוף לא מנסה להסתיר את הקימורים  שלה. וזה היה כל כך יפה בעיני שזה עבד חזק יותר מכל רציונליזציה אחרת. וכעת, תוך כדי שאני מסיימת את הפוסט הזה, אני כבר מרגישה בטוחה יותר ושמחה על ההחלטה שלי. הרגשתי נהדר בעודי לובשת את השמלה הירוקה שלי ואלה הן בדיוק השמלות שאני רוצה לעשות. בגדים שיגבירו את "גורם האלילה" הטבעי.

אז לסיכום :) - "אני עומדת מאחורי אחוריי", ומזמינה אתכן לעשות את אותו הדבר. כרגיל, אני אשמח לשמוע את דעתך- איך אתן  מרגישות עם הגוף שלכן? מה משפיע עליכן לטובה ומה לרעה? יש משהו שאתן אוהבות ללבוש במיוחד?

till soon,

עד הפעם הבאה,

xx

:)

Tweet