The Gods Of Colors - אלוהי הצבעים

So the Jade "no evil eye can hurt you" dress is finally finished.

אז שמלת הג'ייד "נגד כל עין הרע" מוכנה.

Normally I am not superstitious, but the combination of these colors made me think. Ever since facebook and other social platforms entered our lives we have been exposed to all sorts of new energies, naturally not all positive. This blog thing has definitely been the bravest social act on my behalf, and I still get paranoid from time to time, thinking of all the people that can see me, when I can't see them.. 

אני לא בן אדם שמאמין באמונות טפלות בדרך כלל, אך ההמשמעות הסימבולית של שני הצבעים האלה גרמה לי לחשוב. מאז עידן הפייסבוק ושאר הפלטפורמות החברתיות, נכנסו לחיינו אנרגיות חדשות רבות, באופן טבעי, לא כולן חיוביות. למרות כוונותיו הטובות של הבלוג אני עדיין חוששת לפעמים, כאשר אני חושבת על כל האנשים שנכנסים ויכולים "לראות" אותי מבלי שאני אוכל "לראות" אותם. 

Throughout history and in different places of the planet, Jade and it's fellow gemstone Turquoise were used as a talisman, have been considered to bring good fortune, and were believed to have healing powers. Jade has been a very important jewel stone of the Chinese and the Mauryan (New Zeeland) cultures, and Turquoise is a popular Middle eastern and South American gemstone, going back to the Ancient Egypt, the Persian and Mayan bygone empires. 

לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות על הגלובוס, אבן החן - ירקת (ג'ייד) וחברתה טורקיז נחשבו לבעלות כוחות מרפאים ומגנים, ושימשו כטליסמן - קמע שנועד להגנה ולמזל טוב. ג'ייד היא אבן חן מאוד חשובה בתרבות הסינית והמאורית (השבטים המקוריים של ניו זילנד), וטורקיז תופסות מקום מרכזי בתרבויות מזרח התיכון ואמריקה הדרומית, עם שורשים מוקדמים כמצריים העתיקה, ואימפריות פרס ומאיה הקדומות.

Turquoise is a purification stone. It dispels negative energy and can be worn to protect against outside influences, promote self-realization and assist creative problem solving. Jade is the ultimate symbol of calm and serenity, it helps bring serenity to the mind by releasing negative thoughts. As a stone of balance and healing, it alleviates anxiety and fear based emotions. The colors ore the extensions of the stones.

טורקיז היא אבן מטהרת. היא מנטרלת אנרגיה רעה ויכולה לשמש כמגן מפני השפעות חיצוניות בלתי רצויות. כמו כן היא מקדמת תובנה ופתרון בעיות יצירתי. ג'ייד היא הסמל האולטימטיבי של רוגע ושלווה, היא מרגיעה את המוח ומשחררת אותו ממחשבות שליליות. בתור אבן האיזון והריפוי היא מנטרלת רגשות שמקורם בפחד. הצבעים, לעניינו, משמשים כשלוחות של האבנים. 

According to Eastern philosophies Red is the color of the base or root Chakra, which is located at the base of the spine and allows us to be grounded and connect to the universal energies. In China, red is associated with good luck and fortune. To the Hindu, red symbolizes joy, life, energy, and creativity, in fact Islamic, Hindu, and Chinese brides traditionally wear red. Psychologically Red increases enthusiasm, encourages action and confidence and provides a sense of protection from fears and anxiety. 

לפי פילוסופיות מזרחיות אחדות, הצבע האדום קשור לצ'קרת הבסיס, הממוקדת בבסיס עמוד השדרה, ואחראית על חיבור לקרקע ושורשים מצד אחד ולאנרגיות היקום מצד שני. בסין, הצבע האדום מסמל מזל טוב, בהודו - אדום מסמל שמחה, חיות, אנרגיה ויצירתיות (עד כדי כך שבאופן מסורתי כלות הודיות, סיניות ומוסלמיות לובשות אדום ביום חתונתן). מבחינה פסיכולוגית  הצבע האדום מגביר התלהבות, פעילות וביטחון ומספק תחושה של הגנה מפני חרדות ופחדים. 

Personally I love knowing a bit more about the things I like or wear for that matter; learning the symbolic meaning of colors has made the process more meaningful, and therefore enjoyable.. I believe we are connected to everything and everyone, and opening the door to this rich collective subconscious is a way to open up creatively. Have you ever seen Como Agua Para Chocolate (Like Water for Chocolate )? It talks about love and cooking, and the magic powers they possess.. Well maybe there is something similar in dressmaking.

אני לא יודעת מה איתכן, אבל אני מאוד אוהבת לדעת קצת יותר על הדברים שמושכים אותי או שאני לובשת, לצורך העניין. המשמעויות הסימבוליות מאחורי הצבעים הפכו את  השמלה לבעלת משמעות, ולכן מהנה יותר. אני מאמינה שאנו קשורים בהכול ובכולם, וכל שנתחבר יותר למקור, הנמצא בלא מודע הקולקטיבי שלנו, נגדל ו"נתעשר" יותר.. האם ראיתן פעם את "כמו מים לשוקולדה"? הוא מדבר על אהבה ובישול והכוחות המיסטיים שהם מחזיקים. בעיני התפירה מעניקה משהו דומה. 

 ועכשיו קצת על התפירה עצמה - Now a bit about the construction

I finished the lining and the facings using Connie Long's method she wrote about on threads magazine  -which is attaching the facings to the lining (without interfacing it) prior to attaching the lining to the fashion fabric. I love this method. I have to say that the dress only feels like one to me if it's lined. This one, maybe because of the cotton too, feels really vintage. Like something I would dig out from the back room of Mamie, (most amazing vintage shop you'll ever find) in Paris.

סיימתי את הבטנה בדרך שלמדתי כאן. הבטנה מחוברת לרצועות העיבוד בטרם שניהם נתפרים אל הבגד. אני ממש אוהבת את השיטה זו, וגם כפי שאולי כתבתי כאן בעבר, רק שמלה עם בטנה מרגישה עבורי כשמלה. משהו בעשייה של זו - השילוב של בדי הכותנה עם העבודה הידנית, ממש לקח אותי אחורה.. לצעירותה של סבתא שלי, פתאום הרגשתי מה זה בגד, ובגלל ההשקעה שלי בו- חוויתי מעין אהבה וחיבור שמעולם לא הרגשתי בתאי המדידה של זארה. השמלה הזו ספציפית מרגישה ממש וינטאז', כמו משהו שיכולתי למצוא בחדר האחורי של ממי ((או ממי בלו) חנויות הוינטאז, הכי מדהימות- בפאריז).

I never understood why  if it's lining we have to hem the two layers separately  so I attached the hem of the sleeve and the skirt to the lining as if it was underlining, so far it seems to work fine...

חיברתי את המכפלות לבטנה בתפרים נסתרים. זו שיטה שלי, ואני לא בטוחה עד כמה היא "נחשבת נכונה", עבורי היא עובדת - אין תפרי מכפלת על הצד החיצוני של הבגד.

I used cotton for both layers and I must say, I have mixed feelings about it. This type of cotton has no stretch in it and on this kind of design sometimes wrinkles in a less than a flattering way. The next "upgraded" version will be in rayon, and hopefully it will drape a bit better. 

השמלה הזו עשויה משתי שכבות של כותנה, מה שמונע קצת את הנטיה לקמטוטים ושומר על הבגד לאורך זמן, וכמובן מרגיש נושם, קריר (לקיץ) ונעים על הגוף. יחד עם זאת יש לי לבטים ונראה לי שאת הגרסה הבאה של הגזרה אעשה מויסקוזה. הכותנה נוטה להתקמט באיזורים "הבעייתיים" ולכן לפעמים מדגישה את מה שמודגש גם ככה.. זה לא קרה לי עם צמר ומעניין עם זה יקרה עם ויסקוזה.

Although I made all my regular adjustments (shorter front and back, forwarded shoulders.. you really get to know your body when you sew!) making this projects I found some more. I need to lower the the bust dart, which is looking just a bit too optimistic for my age.. , and I think I might have a sway back ..?? 

I have an idea this has something to do with me putting on  heels, which might be the reason why I haven't found out about it while fitting. 

גיליתי שעלי לעשות עוד שינוי מסוים לגזרה. ככל הנראה יש לי גב תחתון משופע קצת ולכן ברוב השמלות הצמודות שאני עושה יש מעט בד עודף באיזור העליון של האגן. לא גיליתי את זה במדידות כי לא שמתי עקבים.. הנה הוכחה מעשית לאופן שהחברים האלה הורסים לנו את הבריאות.. בכל מקרה, זה נורא מעניין איזה דברים מגלים על הגוף שלנו כשמתחילים לתפור. זה לוקח אותך ממקום של "יפה" או לא, לתיאור יותר ספציפי- מי אני ומהם הקוים של הגוף שלי. 

*****

Our little family disagrees on the matter of the bow details, I think it's cute and fun to wear occasionally, but my other half thinks it's a bit childish. Boys.. They all secretly want to dress up too, but society is too harsh on them. Anyway, I'm putting up to your vote. What do you think - in this case - bows in or out? 

היו לנו קצת חילוקי דעות במשפחה לגבי הנחיצות של סיכות הפפיונים האדומים שהכנתי. אני חושבת שהן חמודות ומותר לפעמים להתלבש בשביל הכיף, אבל החצי השני שלי חושב שיש בזה משהו ילדותי מדי. הבנים האלה.. כולם מתים להתחפש בתוך תוכם, אך החברה שופטת אותם בחומרה. בכל מקרה, אני משאירה את זה להחלטה שלכן- במקרה הזה- עם או בלי פפיונים? 

have a great week!

שבוע טוב :)