The White Holidays - בחג לבשי לבן

לפני קצת יותר משנה, כשרק פתחתי את הבלוג, תפרתי את השמלה הזו. קראתי לה שמלת הקיץ האיטלקי שלי, וסיפרתי על התהליך כאן. מאז לבשתי אותה בכמה הזדמנויות, אבל ביננו היא בעיקר שייכת לחגים של ספטמבר. 

את השל הזה מצאתי בשוק ביפו לא מזמן. המוטיביים הרוסיים עושים לי טוב והגיע זמן שנלבש אותם בגאווה. מה שנפלא בחזרתו של הפולק לעולם האופנה שהוא מחזיר עימו את ההתעניינות במלאכות יד המסורתיות , שתופסות את מקום הכבוד המיועד להן (כדוגמא בקולקציות של ולנטינו, אוליאנה סרגיינקו ואוסקר דה לה רנטה)  ומה שעוד יותר נפלא, יותר ויותר אנשים בעולם לומדים אותן מחדש. מאז שכתבתי על זה (כאן) הענין שלי רק הלך והתעמק. בנתיים רק לבשתי מטפחת, אך בזמני הפנוי אני רוקמת חורזת ו"טולאת", ובכלל לומדת כל מה שרק אפשר על התחום הנפלא הזה. 

הדבר הכי יפה שקרה בחג הזה הוא שאימא שלי התארחה אצלנו וסוף סוף, ואחרי כמעט שנתיים שאני מחכה לזה- אמרה שאני עושה דברים ממש יפים. וואללה- אפילו היתה שמחה שאתפור משהו בשבילה. אני חושבת שהיא פחדה לפרגן לפני כן, כדי שלא אסטה מ"המסלול". המסלול הזה, אתם מכירים אותו, שמוביל למוות..:) בכל מקרה, מסתבר שממש היתי זקוקה לאישור שלה. כמה שאני רכרוכית מבפנים. פיכסה 

" לבשל בשמלת "סופיה לורן

אגב, אם תהיתם כיצד נראה שולחן רוסי בראש השנה.. אז הנה דוגמא. 

בחודש הבא (בע"ה) נתחיל על הדרכות מסודרות וחוגים אצלי בבית. תחשבו מה בא לכן ללמוד קודם- לתפור שמלה או חצאית? 

אז שיהיה שוב חג שמח, בסוכה או מחוצה לה.

מקווה שאתם יוצרים דברים מופלאים, בין אם במטבח, במכונת התפירה או בדמיון.

מילנה

The Yellow "Premiere" Skirt - חצאית ""הפרימיירה" הצהובה

שלום לכולם :)

יום הכיפורים בפתח אבל רשמית מתחילים לצום ולהצטמצם רק מאוחר יותר בערב ולכן אנצל את בוקר יום השישי הזה כדי לשתף בעוד כמה תמונות מהטיול והעבודות האחרונות שלי. קראתי היום משהו נחמד על יום כיפור, שאפשר לראותו כחג (אני יודעת שקשה לחשוב על "חג" שלא אוכלים בו) משום שהוא מאפשר למי שבוחר לקחת חלק בו, להתחיל שנה חדשה מדף חלק, מבלי לסחוב את האשמה והחרטה על הדברים שעשינו לעוד שנה. אני לא בטוחה שיש יהודים שאכן מצליחים לצאת מהמעגל של האשמה והחרטה (בכל זאת, תמיד אפשר להשתדל יותר, אולי אפשר היה לנהוג אחרת וכל הבלה בלה הנוירוטי הרגיל) אבל אולי אנשים שבאמת מאמינים גם מרגישים שבאמת נסלח להם ועל כך אני קצת מקנאה בהם. זה נחמד לנוח על כנפי השכינה מדי פעם. 

Hello Dear Readers:) This post is about the yellow skirt I recently made and wore to a movie festival in Singapore that opened with my husband's movie. Please use the Google translator and if you have any questions about construction - let me know:) Gmar Hatima Tova!

אחרי שבוע באיים, נסענו לנו לסינגפור, שם הינו אורחי כבוד במסגרת של פסטיבל הסרטים הישראלי. קיבלנו אירוח מדהים ויש לי רק דברים טובים להגיד על הפעילות של השגרירות הישראלית בסינגפור. הפסטיבל מתוקתק, מיוחצן כך שמלא מקומיים באו לראות את הסרטים, והיחס שלהם לתרבות והמדינה הקטנה שלנו הפתיע אותי לטובה. כבר כמה שנים שאני די קצת חוששת לספר מאיפה אני בחו"ל ובסינגפור פגשנו רק סקרנות וכבוד. למשל, אחרי אחת ההקרנות ניגש אלי בחור סינגפורי ממוצא הודי וסיפר לי על משיכתו הבלתי מוסברת לקולנוע הישראלי ובעקבות זאת התרבות היהודית בכלל - הוא בוכה ברשימת שינדלר, רוצה ללמוד עברית, מתרגש מהשבת וכו'. האין זה מתוק? ההודית שבתוכי אמרה לו שאולי זה מגלגול קודם:) הפסטיבלים האלה, כשהם מאורגנים נכון, מאפשרים לאנשים הצצה אמיתית יותר לתוך החיים שלנו פה, ויוצרים דימוי אנושי יותר ממה שלרוב נתפס דרך החדשות. גם אנחנו בזמן שהותינו שם הלכנו לראות סרט סינגפורי, וזה סיפר לנו על החיים המקומיים הרבה מעבר למה שאפשר היה להבין מחווית תייר רגילה.

טוב, בחזרה לפוסט.

אני לא בן אדם מאוד מפונק, אך בכל זאת היה נחמד להחליף את המיטות הקשות על האי (קונספירציה תאילנדית לדעתי שנועדה לגרום לתיירים לצרוך יותר מסאז'ים), לחדר מלון 5 כוכבים וסוף כל סוף להוציא את מיטב מחלצותיי מהמזוודה. דאגתי להן כאילו היו Dior (ומשום העבודה שהושקעה בהן הן יקרות לי אף יותר) הן הרי לא בחרו לנסוע לאיים טרופיים, מה להן ולאיים? בכל מקרה, במלון הן סוף הרגישו בבית, היה שם מתלה, מזגן ואף מגהץ ומה שהכי חשוב מספיק ארועים ראוים לסיבובי ראווה.

לערב הפריימרה שלנו לבשתי את החצאית הצהובה. את הבד בהשראה יפנית קניתי בלונדון בתחילת הקיץ, ואת החצאית תפרתי בין לבין עבודה על המחשב על טהרת התפירה העלית - עם תמיכה פנימית, בטנת משי ועבודת יד בפרטים הקטנים. כבר הרבה זמן שהיתה לי בראש הגזרה הזו בהשראת האות A ורציתי ליצור חצאית חצופה, קלאסית בגזרתה אך מסקרנת בצבעוניות שלה. כשאני אומרת חצופה אני מתכוונת לזה שיש לה עמוד שדרה משלה, היא עומדת ושומרת על צורתה גם בלי קשר אלי.

אחרי שתפרתי אותה חשבתי שהיא נראית מעולה עם חולצה מחויטת לבנה אך כיוון שהינו בסינגפור, היתי חייבת למצוא לה חולצת משי שחורה, שגרמה לכל האנסמבל הזה להרגיש מאוד נכון למקום, למזג האוויר ולאירוע . 

מה שעושים בפרימיירות:)

הבנות המארגנות של הפסטיבל עשו את כל העיצוב בהשראת הסרט והעגורים, ועל כל כיסא חיכה לאורח עגור אוריגמי קטן. אלוהים אכן נמצא בפרטים הקטנים..

עיצוב מגניב במסעדה יפנית. לגמרי היתי משחזרת את זה בבית אם לא היתי צריכה להתחשב בכל הדרים :) 

אז זו החצאית, וזו הפרימיירה. 

"איגור ומסע העגורים" (שאגב עכשיו זמין לצפייה ב-VOD) מעורר באנשים הרבה רגשות חמים. יש בו משהו שמחבר אותך לילד שבך אם אתה מבוגר, ומכבד ומדבר בגובה העיניים שלך, אם אתה ילד. קצת כמו הסרטים שגדלנו עליהם בברה"מ, יש בו משהו טהור ונקי, שמוציא את הטוב מן האנשים שצופים בו. 

בזכותו יצא לנו לטייל קצת בעולם, זכינו להכיר אנשים מקסימים ולי היו כמה ארועים ללבוש אליהם את פירות דמיוני. לעניינו של בלוג זה, ניצלתי כל טיול כזה להיכרות עם חנויות הבדים והסדקית המקומיים, וניסיתי להביא קצת מתוך התרבויות העשירות האלה הביתה - אם זה בתור חומרים ליצירה, ספרים או השראה פנימית. יש לי חומר להרבה פוסטים עתידיים, תודה לאל.

אז לסיום, אני רוצה לאחל לכולנו חג שמח, גמר חתימה טובה, ושנה טובה - יצירתית ופוריה, בכל המובנים. שנזכה ליהנות מחברה של אהובינו, לאהוב את מה שאנחנו עושים ו"להרבות טוב בעולם".

נ.ב. קטן

לפעמים אני שמה דברים במרכאות כפולות. זה לא בגלל שאני כמו ג'ואי מהחברים לא יודעת להשתמש בהן נכון.. אלא שאני מנסה להציל את התרגום לאנגלית מאי הבנות מטורפות. אח"כ לכי תסבירי. זהו (שבת שלום!)

Hello, My Name is Milena Draper. Cause I Drape Things - חצאית מקסי בדיגום חופשי

שלום לכולם :)

איך עבר החג? אכלתם מספיק? נחתם קצת?

אני מתה על החגים היהודיים האלה.. במיוחד את הימים לפני, שכולם מתרוצצים בין החנויות, וקונים מצרכים ומתנות. יש אווירה של שפע ושל נדיבות, ואפילו אם החשבון בנק לא מלבב, אנשים נותנים אחד לשני מכל הלב. אנחנו חגגנו את ראש השנה עם המשפחות יחד ואפילו שפעם זה יכל להראות לי כתיק רציני, הצלחנו לשרוד ואפילו ליהנות מהחברה אחד של השני. כשמתחנתים מתחילה להיווצר אלכימיה משפחתית חדשה ולוקח זמן והרבה כוונות טובות עד שהשילוב הזה מתחיל להשמיע מוזיקה. ישראל היא מדינה מאוד משפחתית, מלאה באימהות יהודיות, דודות וסבתות וכו ולפעמים קשה להרגיש שאתה יכול ממש לפרוס כנפיים ולעשות מה שאתה רוצה, כמו מה שנגיד מרגישים בניו יורק. אבל אז' כשכן יוצא לך לעוף קצת החוצה ולהרגיש את העולם, פתאום נורא נעים לחזור למקום שאתה מרגיש בו בבית, ולהתפנק מהחיבוק והפינוק המשפחתי. וגם אחרי שאוכלים כל יום אוכל תאילנדי, סיני, יפני וסינגפורי (ואף חוטפים קלקול קיבה אחד בדרך) פתאום גם הגיפילטע פיש לא כל כך נורא :) 

סתם, למען האמת אני אוהבת גפילטע פיש, אבל אתם יודעים למה אני מתכוונת..

Hello guys, and by guys I mean you girls:)

We are in the middle of the Jewish holidays over here, which means family, lots of cooking, eating and presents people give each other. I love this time of year, especially the time before the Rosh HaShana, when the streets are full of people buying groceries and presents and everybody is calling everybody else on the phone to wish a happy and sweet new year. I wasn't always as positive about it.. Israel is a very family oriented place and a pretty small country, which often might feel a little too much - too close, too involved, not enough space to really spread your wings and live as you you wish. All the moms and the aunts and the friends of the family having advice for you..:) Imagine that.. But there comes a time, especially after one has had some sufficient travelling time, that coming home feels good. Our families spent the holiday together and what do you know, it was actually quite nice. 

את התמונות האלה צילמנו עדיין בקו פי פי, אחרי שהצלחנו לטפס לנקודת תצפית במעלה האי. מקום די עוצר נשימה, אך לא מאוד פרטי' כפי שאתם רואים:)

הפעם מדובר בחצאית בעיצובי, שכרגיל גזרתי ותפרתי בעצמי, בשינוי אחד קטן. במקום  עבודה על גזרה על הנייר, את הדגם החצאית הזו יצרתי ישר על הבובה.  מדובר ב4 מטרים של בד ויסקוזה משובח, במקור מנחלת בנימין (יש כמה דברים שאנחנו יכולים יכולים להיות גאים בהם, ומבחר הכותנה והויסקוזה שאפשר למצוא בארץ בחודשי קיץ, הוא אחד מהם).

החצאית הזו היא חלק מהדגמים שאני מפתחת למכירה, ואשמח לשמוע אם אתן- קוראות הבלוג היקרות, מתחברות לסגנון הזה ואם גם לכן יש חשק בלתי מוסבר למקסי, כמו לי. 

These photos were still taken at Koh Phi Phi, after we managed to climb all the way to the view point. The place was quite breathtaking, but as you can see not so private..:)

This time I'd like to share with you a skirt I made, which was born out of my imagination right on the dress form. This design is a part of my first collection that I plan to make available for sale, and therefore I'd really like to hear your opinion. I have been drafting and experimenting with patterns for a while now (unfortunately not being able to show you all on the blog) but after taking Paul Gallo's classes on craftsy, I feel especially liberated. Draping and sewing right from the dress form became one of my favorite work processes. I would really recommend it to anyone wishing to experiment with his/ her own designs.

החלטתי שאני הולכת לתת סיכוי השנה לאהבה שלי לתפירה ולמלאכת יד, וגם לתת ביטוי לצורך שלי ליצור. ולכן, אם הכול יהיה בסדר, אחרי סוכות אתחיל להציע קבוצות קטנות ללימוד תפירה ודיגום בסיסי בביתי, וגם אוציא קולקציית קפסולה ראשונה לרחבי הרשת. למעשה אתן תוכלו לבחור לבד, אם אתן רוצות לקנות את הבגדים מוכנים או להשקיע קצת זמן בלימוד עשייתם לבד. 

משהו בשילוב הזה עושה לי טוב. ומה אתן אומרות?

I decided to give myself a chance to do what I enjoy so much and combine my love of sewing with the desire to design. Hopefully it will all work out and I will still be able to keep this blog interesting for the sewing community. 

Have a great weekend and a week to follow, and let me know what you think :)

xx

 Shana Tova!

שנה טובה לכל קוראי הבלוג. שתהיה מספקת, מאתגרת ובעיקר מבורכת:)

My End Of Summer Dress - השמלה של סוף הקיץ

הקיץ עבר בעבודה מול מחשב, עם רגעים קצרים של סיפוק כאשר גלגלתי את הכיסא שלי לצד השני של החדר ותפרתי משהו. גיליתי שבמקום להלחם בחשק שלי ליצור, "עד שאסיים את כל הדברים החשובים", דוקא לשלב את התפירה בין לבין לעבודה האינטלקטואלית עזר לי והמחשבות זרמו באופן קל יותר. 

The summer passed with me mostly working on the computer, with a few moments of grace when I rolled my chair to the other side of the room and sewn something. I found that instead of fighting the desire to sew "until I finish all the important stuff", letting my self make things actually helped me creatively in other spheres as well.

 לכתוב בלוג אופנה שבו אני תופרת את כל מה שאני לובשת לא פשוט. הכי מסובך זה למצוא זמן ומצב רוח מתאים לצלם ולהצטלם. כשאנו יוצאים אני תמיד מוכנה בשניה האחרונה (ומתאפרת באוטו), ולהתלבש במיוחד בשביל להצטלם נראה לי קצת מוזר.. לשמחתי בסוף הקיץ הוזמנו לפסטיבל קולנוע בסינגפור, והחלטנו לשלב את הנסיעה עם ביקור קצר בתאילנד לכבוד היומולדת שלי. התמונות האלה צולמו בקו פי פי, שאכן התגלה כגן עדן קטן עלי אדמות. מדהים איך קצת שמש, מים, אויר ומנוחה יכולים לעשות את הגוף והנפש מאושרים. כמובן שקצת מסאג' תאילנדי גם לא מזיק אף פעם.. 

One of the hardest parts of writing a fashion - sewing blog for me is finding the time and the right mood to take the photos. I am always late when we go out, and dressing up for no other reason than a photo-shoot feels too self-indulgent .:) Luckily we were invited to Singapore at the end of the summer for my husband's movie, and decided to add a little trip to Thailand on the way, for my birthday. These photos were taken at Koh Phi Phi, which actually turned out being a little piece of heaven. It is amazing what a little sun, sea, air and rest will do to your body and soul. 

המזוודה שלי הורכבה כמעט כולה מפריטים מעשה ידיי, וניסינו לנצל את הנופים היפים גם כרקע לצילום של ה"יצירות" האחרונות שלי. השמלה הזו מכותנה הודית (שקניתי דוקא בארץ) משלבת בצורה מושלמת בעיני בין הקיץ לסתיו, ולכן אולי מדברת אלי, ילידת סוף אוגוסט, במיוחד.. 

My suitcase was mostly filled with handmade garments and we tried to take advantage of some of the beautiful views on the way as a background for them. This dress, made of an Indian cotton, combines the lightness of summer with the colors of fall, making it the perfect end of summer dress. 

 את השמלה עיצבתי בהשראת שנות ה60 המאוחרות, שלצד שמלות מיני שובבות וילדותיות גם היו מאופיינות בשמלות מקסי מחויטות. החלק העליון מורכב מגזרת פרינסס המלווה את מיתרי הגוף, לה הוספתי מפתח סירה בצוואר וV עמוק בגב, והחצאית היא בגזרת A עם כיסים חמודים בתוך התפרים הצדדיים. הבד היה דק למדי ולכן תמכתי בו ממתחת עם כותנה לבנה ונושמת.

I designed this dress inspired by the 60's maxi dresses. The bodice is a fitted princess cut, to which I added a boat neck and a deep V opening in the back. The skirt is a long A line with two comfy side pockets. Since the fabric was on the thin side, I underlined it with some breathable cotton.

אני מרגישה בה.. מאוד קולית, אפשר להגיד. ולמרות שאת הגזרה הזו אפשר בקלות להפוך לשמלת ערב, זו בעיני שמלת בין הערביים המושלמת. בשנות ה60 היא יכלה להיקרא - שמלת המארחת, משהו יפה אך גם נינוח שאת זורקת על עצמך כשאת מזמינה אנשים לארוחת ערב אצלך בבית.

This dress make me feel .. cool, I might say. And even though this pattern can be easily turned into an evening dress, this fabric is more of a late afternoon dress. In the 60's they'd call it the hostess dress, as it is perfect for throwing on your self when you invited some friends for dinner. The easygoing 60's vibe is very Madmen season 6'sh, as I mentioned on my instagram first time I wore it.

נכון שאומרים שכל הקמטים והצלקות שלנו מספרים את הסיפור שלנו? אז את הצלקת הזו על היד קיבלתי תוך כדי גיהוץ של שמלה, כמעט לפני שנה, ואני אכן גאה בה. כל אחד והספורט האתגרי שלו.. :)

You know how they say that our scars and wrinkles tell our stories? Well I got this scar from steam pressing a dress over a year ago, and I am pretty proud of it. To each his own adventurous sport. :)

האי גרם לי לחשוב על הטבע שוב. משהו באופן הבלתי אמצעי שבו את פוגשת את הטבע שם, פתאום מחזיר לך את ההתפעלות הילדותית הזו מכל מיני תופעות (כמו גאות ושפל.. מישהו מבין את זה?) שבגילנו אולי כבר לוקחים כמובן מאליו. למען האמת יש לי כל כך הרבה רשמים מהטיול שאני עדיין ״מעכלת״, שאצטרך לספר אותם בהמשכים. חזרתי עם תחושה של עושר, לא חומרי (למרות שגם זה לא היה מזיק) אלא תרבותי וחוויתי. הידיים שלי בוערות לעשות דברים שוב, כל כך הרבה השראה קיבלתי.

The island made me feel connected to the nature again. Something about being outside of your comfort zone, a part of a beautiful place like that makes you think about the wonders of life again, and you feel the same sense of wonder, as once as a child.

I am still "digesting" this trip, that was very rich sensually and I will probably need to talk about my experiences during a few posts. My hands are itching to make things again, so much inspiration I brought back. 

 תודה לבעלי האהוב שנתן לי מתנה טיול כזה וגם סשן בלתי נשכח של צילומים.

This has been an unforgettable birthday and I have to thank my beloved for giving me this experience and a also such a wonderful photo session, to remember it. 

שבוע נפלא, ושנה טובה שתהיה לנו, הא?

good week everyone and a happy Jewish year to those who celebrate

:)

Goodbye to Google Reader and a Giveaway to celebrate it!

Hello dear readers! 

This is a quick hello, to say I miss you all and will be back telling you about my sewing, designing and latest craft crushes very soon. I am way too busy in my life right now, it really sucks, but I promise I'll be back bigger and better.

In the meanwhile- please take a minute to change the following platform- since google reader will be gone in 24 hours here are too good options: Bloglovin and Feedly. In both you can easily import all the blogs you follow, but I personally like bloglovin a little better. Dunno, feels bit more like home there. The great thing about this change is that both of these readers have an app, so you can easily follow your favorite blogs from your phone or ipad on the way home.  

שלום קוראים יקרים!

זה שלום מהיר לאמר לכם שאני חיה והכול בסדר, רק עמוסה מעל הראש בחיים ולא מרשה לעצמי לכתוב פוסטים בנתיים. חזרתי מלונדון עם הרבה התרשמויות, בדים ותמונות ואני מבטיחה לספר על כך בקרוב.

בנתיים תקחו דקה להפרד מהגוגל רידר שנשארו לו פחות מ24 שעות ולהתחיל לעקוב אחרי בלוג זה באחת מהפלטפורמות האחרות. אני ממליצה בחום על הבלוג-לובין ועל פידלי, שמתוכן אישית התחברתי יותר לראשונה. לא יודעת, מרגיש יותר בבית! הדבר המגניב עם השינוי הזה של הרידר, הוא שגם לבלוגלובין וגם לפידלי יש אפליקציה לאייפון, ואייפאד ואפשר בלות להתעדכן בבלוגים האהובים עליכם תוך כדי נסיעה ברכבת הביתה, למשל. וכדי לחגוג את הארוע המרגש, אני מציעה giveaway קומוניסטי לכל קוראי הבלוג- את העותק האלקטרוני שלי למגזין Vogue משנות ה60- עם מלא דברים מהמממים שאפשר לעשות בסריגה.

אני עכשיו עמוק בתוך מלאכות היד השונות, ממשיכה את הקו שהתחלתי בפוסטי ההשראה שלי ותאמינו או לא, אני רוקמת וסורגת ומ-קוולטרת.. יש לי כ"כ הרבה לספר ולשתף אתכם! בקיצור- עברו לעקוב אחרי הבלוג  בדרך הנוחה לכם, השאירו תגובה ואימייל ומגזין הווג החד פעמי הזה (ראו חלק מהתמונות למטה) ישלח אליכם עם כל הדוגמאות וההוראות בפנים. 

And to celebrate this big change in our life I am offering a present for all the new and old followers. Since I live in the middle east, just a bit far from most of you, we will do a digital one! Yay:) 

You know I a big fan of all the crafts. Following my own inspiration posts I am deep into embroidery and fashion quilting now (hope to tell you all 'bout that soon!). And my other soon to be concurred hand arts are- knitting and crocheting. 

Therefore I am offering you guys a copy of this beautiful 1962 Vogue Knitting Magazine, complete with pattens and instructions.  All you have to do is follow this blog on Bloglovin, Feedly or an other blog reading platform you like and leave me a comment with you email address. This is not a "one person will be picked" giveaway (which I hate cause i never win) but -an all win giveaway :) Communist style :) Here are some of the images.. there is more, and they are to die for.

Don't you just feel you need to learn knitting right away? 

The Giveaway is open to all - new and old readers to the blog, till the end of this week (7/7/2013). Just leave a comment saying you are following, how and whether its a good platform, and don't forget to leave an email for contact. 

ה-givewaway פתוח לכולם-הקוראים החדשים והישנים, עד סוף השבוע הקרוב. רק השאירו תגובה שאתם עוקבים, איך, למה אתם אוהבים את הפלטפורמה הזו ומייל ליצירת קשר. 

till soon! 

שבוע טוב לכולם:)